מפתח הקסם, פרק 19 \ ל.פוטש

ספר פתוח ונוצת כתיבה באור רך

וּבוֹ תַּחְזֹר סוֹף סוֹף הָאֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ

חֵלוּשׁ אָכְלָה מַהֵר מַהֵר. "יָכֹלְתִּי לָשִׂים לָךְ קִשּׁוּאִים בַּצַּלַּחַת, עִם בָּצָל מְטֻגָּן וּשְׁעוּעִית", אִמָּא אָמְרָה לָהּ, "וְלֹא הָיִית מַרְגִּישָׁה…" חֵלוּשׁ הִנְהֲנָה, צוֹחֶקֶת. לֹא עַד כְּדֵי כָּךְ… קִשּׁוּאִים וּשְׁעוּעִית הִיא לֹא תֹּאכַל גַּם אִם… גַּם אִם כִּבְשָׂה שְׁחֹרָה אוֹ גִּ'ינְגִּ'ית הָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל בֶּאֱמֶת בֵּינָהּ לְבֵין רִיקִי.

הִיא הֵזִיזָה רַגְלַיִם מַהֵר מַהֵר. כְּבָר לֹא הָיְתָה לָהּ סַבְלָנוּת.

"מַשֶּׁהוּ הִתְחַדֵּשׁ עִם הַמִּכְתָּב?" אִמָּא שָׁאֲלָה אוֹתָהּ וְהַיָּד הַקְּטַנָּה שֶׁל אִיצִי נָגְעָה לָהּ בַּשְּׂפָתַיִם כְּשֶׁהִיא דִּבְּרָה. הוּא חָשַׁב שֶׁשְּׂפָתַיִם הֵן מִשְׂחָק. מָה הוּא מֵבִין מֵהַחַיִּים שֶׁלּוֹ.

"מָצָאת אֶת הַמִּכְתָּב? אוּלַי הִתְחַלְתְּ לִכְתֹּב מִכְתָּב חָדָשׁ?" אִמָּא שָׁאֲלָה. "הִתְפַּלַּלְתִּי בִּשְׁבִילֵךְ שֶׁתִּמְצְאִי אוֹתוֹ, רָאִיתִי שֶׁהוּא כָּל כָּךְ חָשׁוּב לָךְ!"

"בֶּאֱמֶת?" חֵלוּשׁ לֹא הֶאֱמִינָה. אִמָּא זָכְרָה אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁלָּהּ! זָכְרָה לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו לַמְרוֹת שֶׁהוּא לֹא כָּזֶה דָּבָר נוֹרָא!

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ דְּפִיקוֹת בַּדֶּלֶת", חֵלוּשׁ קָפְצָה מֵהַמָּקוֹם וְרַק בְּנֵס לֹא הִתְהַפְּכָה לָהּ הַצַּלַּחַת, עִם הַקִּשּׁוּאִים אוֹ הָאֹרֶז אוֹ לֹא מְשַׁנֶּה מָה יֵשׁ שָׁם בִּפְנִים, הִיא לֹא שָׂמָה לֵב בִּכְלָל.

חֵלוּשׁ מִהֲרָה מְאֹד אֶל הַדֶּלֶת. הִיא לֹא הָיְתָה צְרִיכָה יוֹתֵר מֵרֶגַע כְּדֵי לְנַחֵשׁ שֶׁל מִי הֵן הַדְּפִיקוֹת. כָּכָה תָּמִיד רִיקִי דּוֹפֶקֶת. אַרְבַּע דְּפִיקוֹת בְּרֶצֶף וְהַפְסָקָה. אַרְבַּע דְּפִיקוֹת וְהַפְסָקָה.

"הֵבֵאתִי אִתִּי אֶת דַּף הַחִידָה", רִיקִי אָמְרָה וְנִגְּבָה אֶת הַזֵּעָה מֵהַמֶּצַח, מֵאֵיפֹה מַגִּיעָה זֵעָה כָּל כָּךְ צְפוּפָה בְּאֶמְצַע יוֹם שֶׁל חֹרֶף?

"תִּכָּנְסִי" חֵלוּשׁ הִזְמִינָה אוֹתָהּ. הֵן הִתְקָרְבוּ שְׁתֵּיהֶן אֶל הַחֶדֶר הַוָּרֹד. רִיקִי בָּדְקָה אֶת הַתְּמוּנוֹת שֶׁלּוֹ וְאֶת קִשּׁוּטֵי הַמַּדָּף, כְּאִלּוּ רָאֲתָה אֶת הַחֶדֶר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. "הַרְבֵּה זְמַן לֹא הָיִיתִי כָּאן", הִיא אָמְרָה. חֵלוּשׁ לֹא הֵגִיבָה.

"בּוֹאִי נִבְדֹּק אֶת הָרְשִׁימָה", רִיקִי אָמְרָה וּפָתְחָה אֶת הַדַּף. "בּוֹאִי נִרְאֶה מָה יֵשׁ לָנוּ כָּאן. חֲמִשָּׁה סְעִיפִים. בְּקִצּוּר זֶה כָּכָה: אֲנִי קִבַּלְתִּי מִכְתָּב תְּשׁוּבָה מֵאִמָּא שֶׁלִּי, עַל מִכְתָּב שֶׁלֹּא שָׁלַחְתִּי.

אַתְּ שָׁלַחְתְּ מִכְתָּב לְאִמָּא שֶׁלָּךְ, וְלֹא קִבַּלְתְּ תְּשׁוּבָה.

אַתְּ טוֹעֶנֶת שֶׁהַמִּכְתָּב שֶׁלָּךְ הָלַךְ לְאִבּוּד… שֶׁאִמָּא שֶׁלָּךְ בִּכְלָל לֹא רָאֲתָה אוֹתוֹ!"

חֵלוּשׁ הִנְהֲנָה בְּכָל הַכֹּחַ. "יֵשׁ לָךְ עוֹד סָעִיף לְהוֹסִיף?" רִיקִי שָׁאֲלָה אוֹתָהּ.

"כֵּן!" חֵלוּשׁ אָמְרָה בְּקוֹל גָּבוֹהַּ וְהִתְקָרְבָה אֶל הַחַלּוֹן שֶׁמֵּעַל הַמִּטָּה שֶׁלָּהּ. הִיא הֵזִיזָה אֶת הַוִּילוֹן הַוָּרֹד הֶחָמוּד וְהִזְמִינָה אֶת רִיקִי לְהָצִיץ הַחוּצָה. "מָה אֲנַחְנוּ רוֹאִים מֵהַחַלּוֹן שֶׁלָּנוּ?" הִיא שָׁאֲלָה כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹאֲלִים חִידָה. "מִרְפֶּסֶת נֶחְמָדָה אַחַת בְּצוּרַת 'רֵי"שׁ'" רִיקִי הֵשִׁיבָה לָהּ. "צַד אֶחָד שֶׁל הָרֵי"שׁ נִמְצָא מִתַּחַת לַחַלּוֹן שֶׁל חֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלָּנוּ, וְהַצַּד הַשֵּׁנִי נִמְצָא מִתַּחַת לַחַלּוֹן הֶחָמוּד הַזֶּה", הוֹסִיפָה חֵלוּשׁ.

פַּרְצוּף חָמוּד שָׁמַע אֶת הַקּוֹל שֶׁלָּהֶן וְהִתְרוֹמֵם. זֶה הָיָה חַיִימְ'קֶה חֲכָמִים, הָאָח הֶחָמוּד שֶׁל רִיקִי. "הֵי רִיקִי!" הוּא צָעַק וְנוֹפֵף לָהּ בִּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם, אַחַר כָּךְ צָעַק לְכִוּוּן הַבַּיִת שֶׁל חֲכָמִים. "אַתֶּם מַפְסִידִים מָה אֲנִי רוֹאֶה בַּחַלּוֹן לְמַעְלָה! אֶת רִיקִי וְאֶת חֵלוּשׁ! שָׁלוֹם!" רִיקִי הֶחֱזִירָהּ נִפְנוּף לְחַיִימְ'קֶה וְלִפְנֵי שֶׁחֵלוּשׁ אָמְרָה אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה, נָפְלוּ שְׁתֵּי דְּפִיקוֹת עַל דֶּלֶת הַחֶדֶר הַוָּרֹד.

אִמָּא שֶׁל חֵלוּשׁ הָיְתָה בַּדֶּלֶת, וְצַלַּחַת מְלֵאָה בְּעוּגִיּוֹת הָיְתָה בְּיָדֶיהָ. "הָעוּגִיּוֹת הָאֵלֶּה בֶּטַח מֻכָּרוֹת לָכֶן", הִיא חִיְּכָה וְהִגִּישָׁה אֶת הַצַּלַּחַת לְחֵלוּשׁ. "יֵשׁ כָּאן רֵיחַ שֶׁל חִידוֹת", אִמָּא שֶׁל חֵלוּשׁ אָמְרָה וְהִתְיַשְּׁבָה לְצִדָּן עַל הַמִּטָּה.

"כֵּן, חִידָה אֲמִתִּית, וַאֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִגַּעְנוּ אֶל הַפִּתְרוֹן שֶׁלָּהּ". רִיקִי אָמְרָה בְּשֶׁקֶט. הִיא לָקְחָה לָהּ עוּגִיָּה אַחַת, בֵּרְכָה 'מְזוֹנוֹת' וְנָגְסָה בָּהּ, אַחַר כָּךְ הִיא הוֹצִיאָה מִכִּיס הַחֲצָאִית שֶׁלָּהּ דַּף.

הַדַּף הַזֶּה קְצָת יָשָׁן. הוּא הָיָה מָלֵא בְּמִשְׁבְּצוֹת שֶׁל חֶשְׁבּוֹן.

הָיְתָה לוֹ מִסְגֶּרֶת פִּרְחוֹנִית וְיָפָה. עָלִים יְרֻקִּים, פְּרָחִים וְרֻדִּים. לְבָבוֹת קְטַנִּים.

בְּתוֹךְ הַמִּסְגֶּרֶת הָיוּ הַמִּלִּים שֶׁלָּהּ! שֶׁהִיא כָּתְבָה לִפְנֵי שָׁבוּעַ שָׁלֵם! מִכְתָּב שֶׁהִיא כָּתְבָה מֵהַלֵּב שֶׁלָּהּ לְאִמָּא שֶׁלָּהּ!

הַיָּד שֶׁל חֵלוּשׁ רָעֲדָה כְּשֶׁהִיא לָקְחָה אֶת הַמִּכְתָּב מֵרִיקִי. "אֲנִי כָּתַבְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה", עַכְשָׁו גַּם הַקּוֹל רָעַד לָהּ. "רָצִיתִי שֶׁהוּא יַגִּיעַ אֵלַיִךְ, אִמָּא! שַׂמְתִּי אוֹתוֹ עַל הָאֲרוֹנִית שֶׁלָּךְ, וְכָל כָּךְ רָצִיתִי שֶׁתִּקְרְאִי אוֹתוֹ וְתַעֲנִי לִי תְּשׁוּבָה!" אִמָּא לִטְּפָה אֶת הַשֵּׂעָר שֶׁל חֵלוּשׁ. פָּנֶיהָ שֶׁל חֵלוּשׁ הָיוּ אֲדֻמּוֹת מְאֹד. הִיא בָּדְקָה שׁוּב אֶת הַדַּף. הוּא כְּבָר לֹא הָיָה יָפֶה כְּמוֹ שֶׁהָיָה כְּשֶׁהִיא כָּתְבָה אוֹתוֹ, הַפְּרָחִים מִסָּבִיב כְּבָר דָּהוּ וְכָל הַדַּף הִתְקַמֵּט. "אַתְּ… קָרָאת כָּל מָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ?" הִיא שָׁאֲלָה אֶת רִיקִי, מְבֹהֶלֶת.

"רַק רִפְרַפְתִּי", רִיקִי הִשְׁפִּילָה עֵינַיִם. "אִמָּא שֶׁלִּי קָרְאָה אוֹתוֹ. הִיא חָשְׁבָה שֶׁזּוֹ אֲנִי שֶׁכָּתַבְתִּי לָהּ מִכְתָּב… כְּשֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁהָיְתָה כָּאן טָעוּת, שֶׁהַמִּכְתָּב הַזֶּה הוּא שֶׁלָּךְ, שֶׁרָצִית לָתֵת אוֹתוֹ לְאִמָּא שֶׁלָּךְ וְהוּא כַּנִּרְאֶה הִתְעוֹפֵף מֵהַחַלּוֹן וְהִגִּיעַ אֵלֵינוּ, הִפְסַקְתִּי לִקְרֹא בּוֹ וּמִהַרְתִּי לַעֲשׂוֹת לָךְ 'הֲשָׁבַת אֲבֵדָה'".

"אֲנִי קְצָת מִתְבַּיֶּשֶׁת לְהָבִיא לְאִמָּא שֶׁלִּי מִכְתָּב כָּזֶה מְקֻמָּט", חֵלוּשׁ אָמְרָה וְנָשְׁכָה אֶת הַשְּׂפָתַיִם. וּבְכָל זֹאת הִגִּישָׁה אֶת הַמִּכְתָּב הַיָּשָׁן לְאִמָּא.

"אֶקְרָא אֶת הַמִּכְתָּב בְּשֶׁקֶט, בַּחֶדֶר שֶׁלִּי", אִמָּא אָמְרָה וְהִתְרוֹמְמָה מֵהַמִּטָּה. הִיא הִסְתַּכְּלָה עַל שְׁתֵּי הַחֲבֵרוֹת שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַמִּטָּה מְנַדְנְדוֹת רַגְלַיִם וְשׁוֹתְקוֹת.

"אוּלַי תְּשַׂחֲקוּ בְּמַשֶּׁהוּ?" אִמָּא הִצִּיעָה לָהֶן. "הַרְבֵּה זְמַן לֹא שִׂחַקְתֶּן… שְׁתַקְתֶּן מַסְפִּיק. יְלָדוֹת בְּגִילְכֶן צְרִיכוֹת לְשַׂחֵק!"

"זֶה רַעְיוֹן", חֵלוּשׁ קָמָה מֵהַמִּטָּה לְאַט, מְנַסָּה לְעַכֵּל אֶת מָה שֶׁהָיָה כָּאן. הָיְתָה חִידָה וְהֵן הִגִּיעוּ אֶל הַפִּתְרוֹן שֶׁלָּהּ. אִמָּא שֶׁל רִיקִי קָרְאָה בְּטָעוּת מִכְתָּב שֶׁהִיא כָּתְבָה לְאִמָּא! לֹא נָעִים לָהּ, הִיא מִתְבַּיֶּשֶׁת! הִיא מַרְגִּישָׁה נוֹרָא! כְּאִלּוּ סוֹף הָעוֹלָם הִגִּיעַ!

"נְשַׂחֵק בְּרֶמִי?" רִיקִי הִצִּיעָה כְּאִלּוּ כְּלוּם לֹא קָרָה. חֵלוּשׁ הִנְהֲנָה חָזָק. הוֹצִיאָה אֶת קֻפְסַת הָרֶמִי מֵאֲרוֹן הַמִּשְׂחָקִים וְהִנִּיחָה אֶת הַלּוּחוֹת עַל הַמִּכְתָּבָה. כַּמָּה טוֹב שֶׁיֵּשׁ מִשְׂחָקִים.

וְכַמָּה טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁקֹעַ בְּתוֹכָם, וּלְהַצִּיג כְּאִלּוּ כְּלוּם לֹא קָרָה.

שְׁאֵלַת מַפְתֵּחַ: הַאִם הִרְגַּשְׁתֶּם פַּעַם שֶׁבּוּשׁוֹת כּוֹאֲבוֹת, אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִמַּכָּה?

« לפרק הקודם | לפרק הבא »

גם את רוצה לכתוב?

בקורס החכם לכתיבה יוצרת לומדות לכתוב בבית, שיעור בשבוע, עם מכתב משוב מפורט אחרי כל תרגיל. השיעור הראשון במתנה.

לשיעור הראשון במתנה