מפתח הקסם, פרק 17 \ ל.פוטש

ספר פתוח ונוצת כתיבה באור רך

וּבוֹ תִּכָּנְסוּ לְתוֹךְ חִידָה מוּזָרָה

חֵלוּשׁ פָּתְחָה עֵינַיִם מְמַצְמְצוֹת מוּל קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ צְהֻבּוֹת, שֶׁנִּשְׁפְּכוּ לָהּ מֵהַחַלּוֹן יָשָׁר לָעֵינַיִם. "מָחָר יִזְרַח בֹּקֶר חָדָשׁ!" הִיא נִזְכְּרָה בַּהַבְטָחָה שֶׁל אִמָּא וְגַם שֶׁל הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה. מַפְתֵּחַ הַקֶּסֶם עוֹד הָיָה לְצִדָּהּ, מְהַבְהֵב בָּאוֹתִיּוֹת הָאֵלּוּ שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ חֲרוּטוֹת עָלָיו בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה.

הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה הִמְשִׁיכוּ לְהַזְכִּיר לָהּ שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה. כֵּן! כָּל הַדְּבָרִים שֶׁקּוֹרִים לָהּ בָּעוֹלָם, הֵם לְטוֹבָה! הַמַּפְתֵּחַ חִיֵּךְ אֵלֶיהָ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נָטְלָה יָדַיִם וְאָמְרָה בְּכַוָּנָה "מוֹדֶה אֲנִי".

גַּם הַדְּבָרִים הַמּוּזָרִים שֶׁקּוֹרִים בֵּינָהּ לְבֵין רִיקִי לָאַחֲרוֹנָה, הֵם לְטוֹבָה!

גַּם הַחֶבֶל שֶׁל דְּבוֹרָה'לֶה שֶׁבִּגְלָלוֹ הִתְחִיל כָּל הַבָּלָגָן, הוּא לְטוֹבָה!

אִם ה' עָשָׂה שֶׁהַמִּכְתָּב הַמְיֻחָד שֶׁהִיא כָּתְבָה לְאִמָּא הָלַךְ לְאִבּוּד, זֶה בְּוַדַּאי גַּם לְטוֹבָה. אוּלַי הַמִּכְתָּב הֶחָדָשׁ שֶׁהִיא תָּכִין יִהְיֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר יָפֶה? אוּלַי עַכְשָׁו הִיא תִּכְתֹּב בּוֹ דְּבָרִים חֲדָשִׁים, כִּי מֵאָז הַמִּכְתָּב הַהוּא קָרוּ לָהּ עוֹד דְּבָרִים מְעַנְיְנִים! עַכְשָׁו הַמִּכְתָּב יִהְיֶה אָרֹךְ יוֹתֵר וּמְעַנְיֵן יוֹתֵר.

וּבְמֵילָא בַּהַפְסָקוֹת אֵין לָהּ מָה לַעֲשׂוֹת, מֵאָז שֶׁגַּם רִיקִי עָבְרָה לַקְּבוּצָה שֶׁל דְּבוֹרָה'לֶה. אֵין לָהּ חֵשֶׁק לַעֲבֹר אֵלֶיהָ גַּם, וְלִהְיוֹת תָּמִיד הָאַחֲרוֹנָה בַּחֶבֶל, שֶׁמְּגַלְגֶּלֶת וּמְגַלְגֶּלֶת עַד שֶׁהַיָּדַיִם כּוֹאֲבוֹת לָהּ!

כְּשֶׁחֵלוּשׁ נִזְכְּרָה בַּהַפְסָקוֹת וּבַחֶבֶל, נִמְחַק לָהּ הַחִיּוּךְ מֵהַפָּנִים.

"בֹּקֶר טוֹב יַלְדָּה!" אִמָּא נִכְנְסָה לַחֶדֶר וּפָתְחָה אֶת הַוִּילוֹן הַוָּרֹד, כְּדֵי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הַצְּהֻבָּה תּוּכַל לְהִכָּנֵס לְגַמְרֵי. "יֵשׁ לָךְ שׁוֹקוֹ מָתוֹק בַּמִּטְבָּח, וְתִיק הָאֹכֶל שֶׁלָּךְ כְּבָר מוּכָן".

"תּוֹדָה", חֵלוּשׁ אָמְרָה. הַשּׁוֹקוֹ פִּזֵּר לָהּ מְתִיקוּת חֲדָשָׁה בְּכָל הַגּוּף. אַחַר כָּך הִיא הִתְלַבְּשָׁה מַהֵר וְהִתְאַרְגְּנָה מַהֵר, כִּי הַשָּׁעוֹן מִהֵר פִּתְאוֹם קָדִימָה וְנִהְיָה מְאֻחָר.

"יוֹם טוֹב, מְתוּקָה שֶׁלִּי!" אִמָּא נָשְׁקָה לָהּ בַּמֶּצַח וְלֹא אָמְרָה שׁוּם דָּבָר עַל הַמִּכְתָּב.

חֵלוּשׁ יָרְדָה מַהֵר בַּמַּדְרֵגוֹת. אִם הִיא תָּרוּץ מַהֵר, אוּלַי הִיא תַּסְפִּיק אֶת רִיקִי.

פִּתְאוֹם הָרַגְלַיִם שֶׁלָּהּ נִהְיוּ עֲיֵפוֹת. אוּלַי לֹא כְּדַאי לָהּ לָרוּץ עַד כְּדֵי כָּךְ. מִי אוֹמֵר שֶׁהִיא חַיֶּבֶת לְהַסְפִּיק אֶת רִיקִי?

אֶתְמוֹל הִיא בִּכְלָל לֹא הָיְתָה נֶחְמָדָה בַּדֶּרֶךְ לְבֵית הַסֵּפֶר! לָמָּה הִיא חַיֶּבֶת לָלֶכֶת דַּוְקָא עִם רִיקִי? חֵלוּשׁ יִשְּׁרָה פִּתְאוֹם אֶת הַגַּב שֶׁלָּהּ. 'אֲנִי כְּבָר יַלְדָּה גְּדוֹלָה, וְהַדֶּרֶךְ לְבֵית הַסֵּפֶר לֹא כָּל כָּךְ אֲרֻכָּה! אֲנִי יְכוֹלָה לָלֶכֶת אֵלֶיהָ לְבַד, לֹא חַיֶּבֶת אֶת הַלִּוּוּי שֶׁל רִיקִי אִם רִיקִי לֹא רוֹצָה אֶת זֶה'.

חֵלוּשׁ הִגִּיעָה אֶל הַיְצִיאָה מֵהַבִּנְיָן. לַמְרוֹת שֶׁהִיא הָלְכָה בִּצְעָדִים רְגִילִים, אִטִּיִּים קְצָת אֲפִלּוּ, הִיא פָּגְשָׁה אֶת רִיקִי. הִיא נִשְׁעֲנָה עַל גֶּדֶר הָאֲבָנִים שֶׁלְּיַד הַבִּנְיָן שֶׁלָּהֶם וְלֹא הָלְכָה אֲפִלּוּ פְּסִיעָה אַחַת. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהִיא מְחַכָּה שָׁם לְמִישֶׁהִי? לִדְבוֹרָה'לֶה אוּלַי? אֲבָל דְּבוֹרָה'לֶה לֹא גָּרָה בָּאֵזוֹר הַזֶּה בִּכְלָל!

חֵלוּשׁ הִגִּיעָה לְרִיקִי, אָמְרָה לָהּ יָפֶה 'בֹּקֶר טוֹב' וְרָצְתָה לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה. אֲבָל כְּשֶׁרִיקִי רָאֲתָה אוֹתָהּ נִדְלַק לָהּ מַשֶּׁהוּ בָּעֵינַיִם. "סוֹף סוֹף הִגַּעְתְּ!" רִיקִי אָמְרָה לָהּ וְחֵלוּשׁ חָשְׁבָה שֶׁהִיא חוֹלֶמֶת. "הָיִיתִי חַיֶּבֶת לְדַבֵּר אִתָּךְ עַל מַשֶּׁהוּ".

רִיקִי סִדְּרָה אֶת כְּתֵפִיּוֹת הַיַּלְקוּט עַל הַכְּתֵפַיִם שֶׁלָּהּ וְהֵן הִתְחִילוּ לָלֶכֶת בִּצְעָדִים זְרִיזִים.

"מָה רָצִית לְסַפֵּר לִי?" חֵלוּשׁ שָׁאֲלָה אוֹתָהּ וְהַקּוֹל שֶׁלָּהּ הָיָה קְצָת יָבֵשׁ.

רִיקִי הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ. אַחַר כָּךְ דִּבְּרָה מַהֵר. "כְּשֶׁקַּמְתִּי הַיּוֹם מֵהַשֵּׁנָה, מָצָאתִי מַשֶּׁהוּ בְּתוֹךְ הַצִּפִּית שֶׁל הַכָּרִית. זֶה הָיָה לִי מְאֹד מוּזָר. מָצָאתִי שָׁם מִכְתָּב!"

הַלֵּב שֶׁל חֵלוּשׁ דָּפַק חָזָק. הַפָּנִים שֶׁלָּהּ נִהְיוּ חַמּוֹת. "מִכְתָּב? אֵיךְ הוּא הִגִּיעַ אֵלַיִךְ?"

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת אֵיךְ? אִמָּא שֶׁלִּי הִנִּיחָה אוֹתוֹ שָׁם. הִיא כָּתְבָה לִי שֶׁהָיָה לָהּ מְאֹד עָצוּב לִשְׁמֹעַ שֶׁקָּשֶׁה לִי בַּכִּתָּה עִם הַחֲבֵרָה שֶׁלִּי, וְשֶׁקָּשֶׁה לִי בְּאֹפֶן כְּלָלִי, גַּם עִם הָאָח הַקָּטָן שֶׁלִּי.

הִיא אָמְרָה שֶׁעָשִׂיתִי צַעַד מְאֹד חָכָם שֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי וְסִפַּרְתִּי אֶת מָה שֶׁיּוֹשֵׁב שָׁם, כִּי הַלֵּב הוּא לֹא מַחְסָן.

הִיא אִחֲלָה לִי שֶׁיַּגִּיעוּ יָמִים חֲדָשִׁים, שֶׁכַּנִּרְאֶה יֵשׁ לִי תְּקוּפָה קָשָׁה, שֶׁלְּכֻלָּם יֵשׁ תְּקוּפוֹת קָשׁוֹת וְהֵן עוֹבְרוֹת בַּסּוֹף,

וַאֲנַחְנוּ צוֹמְחִים מֵהֶן. הֶחְזַקְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה בַּיָּד, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי זֶה חֲלוֹם". רִיקִי צָחֲקָה צְחוֹק מוּזָר. "לֹא מַתְאִים לִי לַחְלֹם חֲלוֹמוֹת כָּאֵלֶּה! לַחֲבֵרָה שֶׁלִּי חֵלוּשׁ זֶה מַתְאִים הַרְבֵּה יוֹתֵר!"

עַכְשָׁו הָיָה תּוֹרָהּ שֶׁל חֵלוּשׁ לִצְחֹק צְחוֹק מוּזָר. הַסִּפּוּר שֶׁל רִיקִי הָיָה מַפְתִּיעַ. הֲכִי מוּזָר שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת.

"אֵיךְ אִמָּא שֶׁלִּי יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לִי תְּקוּפָה קָשָׁה עִם חֲבֵרָה שֶׁלִּי?" רִיקִי שָׁאֲלָה אֶת עַצְמָהּ וְאֶת חֵלוּשׁ, "אֵיךְ הִיא יוֹדַעַת שֶׁצְּבִיקִי מְעַצְבֵּן אוֹתִי לָאַחֲרוֹנָה? לֹא דִּבַּרְתִּי עַל זֶה כְּלוּם עִם אִמָּא שֶׁלִּי! לְאִמָּהוֹת יֵשׁ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ?"

רִיקִי הִסְתַּכְּלָה עַל חֵלוּשׁ שֶׁשְּׂפָתֶיהָ רָעֲדוּ. הִיא רָאֲתָה אֶת פָּנֶיהָ הַסְּמוּקוֹת וּפִתְאוֹם הֶאֱדִימוּ גַּם הַפָּנִים שֶׁלָּהּ. "אַתְּ – דִּבַּרְתְּ עִם אִמָּא שֶׁלִּי אוּלַי?" הִיא שָׁאֲלָה אוֹתָהּ, וְלֹא הָיְתָה מְסֻגֶּלֶת לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת.

"לֹא דִּבַּרְתִּי עִם אִמָּא שֶׁלָּךְ מִלָּה!" חֵלוּשׁ הֵשִׁיבָה לָהּ מִיָּד. "מַבְטִיחָה לָךְ!"

"מַבְטִיחָה מַבְטִיחָה לָךְ! וְאִם לֹא תַּאֲמִינִי לִי", חֵלוּשׁ בָּלְעָה אֶת הָרֹק שֶׁלָּהּ, "אִם אַתְּ לֹא מַאֲמִינָה לְמָה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת, אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לְהַאֲמִין לִי". מַסְפִּיק שֶׁאַתְּ בְּעַצְמֵךְ יוֹדַעַת אֶת הָאֱמֶת, שָׁמְעָה חֵלוּשׁ אֶת הַקּוֹל שֶׁל הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלָּהּ.

רִיקִי הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ. עַל הַפָּנִים הָאֲדֻמּוֹת שֶׁל חֵלוּשׁ, עַל הָעֵינַיִם הַבּוֹרְקוֹת, וְאָמְרָה בְּקוֹל שָׁקֵט:

"אֲנִי מַאֲמִינָה לָךְ… תָּמִיד הֶאֱמַנְתִּי לָךְ. אַף פַּעַם לֹא הָיִית שַׁקְרָנִית!" חֵלוּשׁ הִנְהֲנָה חָזָק. מַשֶּׁהוּ חַם הִתְפַּזֵּר לָהּ בְּתוֹךְ הַלֵּב. חַם מְאֹד וּמָתוֹק מְאֹד. "מְאֹד מוּזָר מָה שֶׁקּוֹרֶה כָּאן, אֲנִי מַרְגִּישָׁה בְּתוֹךְ סִפּוּר מֶתַח", רִיקִי אָמְרָה וְחֵלוּשׁ הִסְכִּימָה אִתָּהּ.

"מַשֶּׁהוּ מוּזָר כָּאן מְאֹד מְאֹד מְאֹד", אָמְרָה חֵלוּשׁ בְּקוֹל צָרוּד, וְהוֹסִיפָה מַהֵר: "בִּמְקוֹם שֶׁאֲנִי אֲקַבֵּל מִכְתָּב מֵאִמָּא שֶׁלִּי, אַתְּ מְקַבֶּלֶת מִכְתָּב מֵאִמָּא שֶׁלָּךְ! וְנַהֲפֹכוּ אֲמִתִּי!"

שְׁאֵלַת מַפְתֵּחַ: הַאִם הִרְגַּשְׁתֶּם פַּעַם שֶׁאַתֶּם נִמְצָאִים בְּתוֹךְ חִידָה, וְאֵינְכֶם מַצְלִיחִים לְפַעֲנֵחַ אוֹתָהּ?

« לפרק הקודם | לפרק הבא »

גם את רוצה לכתוב?

בקורס החכם לכתיבה יוצרת לומדות לכתוב בבית, שיעור בשבוע, עם מכתב משוב מפורט אחרי כל תרגיל. השיעור הראשון במתנה.

לשיעור הראשון במתנה