באהבת חברים אין לי ניסיון,
מסתדרת היטב עם חברותי.
מעניקה ארוחות וחיסיון,
חסד גומלת בלי די.
בלשוני אני נזהרת,
כל מילה מדודה,
דבורי כולם לתועלת,
ייקחו "הם" מוסר למידה.
גידול הילדים? אני אם נחמדה.
מלבד תכונה גנטית –
הרי כעס היא מידה!
מין תכונה אנרגטית.
היא עברה לי בירושה,
מן הסבתא, אולי החמות.
ובלי כל בושה,
מראה לי פנים זועמות.
הדור הבא יסלח לי, יבין בודאי,
כי אלו היו הנתונים.
לא יכולתי הבלג עד בלי די,
עם אש הלוהטת בפנים.
שלום בית? ודאי יסלח לי השם,
על כבוד שלא נתתי.
הן איש אינו אשם,
בניפוץ שאיפות שחלמתי.
"סלח לנו" דופקת ידי,
נוגעת על חולצה וכפתור.
"סלח לנו" ובלבי,
היא אינה פוערת כל חור.
"סלח לי אבי" ואני כבר בסדר,
את דרכה תתקן השכנה.
דופקת ידי על חולצה ועל סוודר
מול שער חדש של שנה.