לאומית – ביתר עילית  – ל. פוטש

גב' ל. פוטש משוחחת עם: גב' נחמי לוינשטיין, מרפאה בעיסוק.

הדבר הראשון שפוגש אותי בביתר זו הרוח. היא מקררת ושולחת ד"ש מירושלים. מתמכרת למזג האוויר. 5 סניפים של 'לאומית' בעיר היפה, המטופחת והמאווררת, ולה תורה וגדולה. אכפתיות מקיפה כל אחד מהסניפים, אווירה משפחתית מאחדת הכל.

צועדת אל מרפאת 'הגפן'.

לצדי אם צעירה, מובילה עגלת תינוק, מאחלת לה מזל טוב, היא מחזירה לי חיוך עייף. "מאז שיצאנו מבית החולים, הצהבת שלו רק עולה", היא צועדת פנימה, פונה אל חדר האחיות.

צווחות דקיקות של תינוק בוקעות מבעד לדלת. עונות לי בלי מילים. "זו בדיקת בילורובין", מספרת האמא, מערסלת את התינוק בחשש. "כאן אני מקבלת תשובה מיידית, דבר שמקל עלי ממש. היה חסר לי לנסוע כל יום לבית החולים", אומרת האם.

בתוך החדר פועות האחיות, מרגיעות את הצווחן התורן. אשה מאושרת יוצאת אל המסדרון, חובקת חבילה תכולה. "ברוך ה', מחר תהיה הברית. סוף סוף!" היא מבשרת לנציגה וזו לוחצת לה יד למזל טוב.

לאומית בביתר מביאה בשורות לציבור, וזו אינה הבשורה היחידה…

"נחנכה כאן לאחרונה מרפאת תינוקות משוכללת" מספרת מזכירה שפגשתי, "ובקרוב  יפתח כאן חדר נוסף ומאובזר, למרפאה בעיסוק לקידום והתפתחות הילדים".

היחידה להתפתחות הילד

יחידת התפתחות הילד מזמינה אותי פנימה. מטופחת, נעימה ומקושטת בצבעים ילדותיים משובבי עין.

הגב' ציפי אייזנבאך, רכזת התפתחות הילד בביתר עילית, מרגישה שהיחידה הזו היא הבייבי האישי שלה.

"היחידה להתפתחות הילד קיימת כאן מעל שני עשורים, תוך שתוף פעולה יומיומי עם מוסדות החינוך והמחלקות השונות בעיריית מודיעין עילית. מאות ילדי חיידר וגן יצאו מכאן עם יותר עצמה ויכולת להתמודד עם אתגרי החיים, חלקם כבר זכו להיות אבות בעצמם. חלקם כבר מגיע לכאן בליווי דור שני…

תמצאו כאן את מיטב אנשי המקצוע מתחום הריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, פיזיותרפיה ורפואת התפתחות הילד. נערכים ביחידה אבחונים משותפים וכולנו זוכים בהמון סיעתא דשמיא.

גב' אייזנבך נזכרת בסיפור מרגש לו הייתה עדה לאחרונה:

"הגיעה לכאן ילדה מתוקה שלא תפקדה בשום תחום, הגננות טענו שהיא נטע זר בגן ומשהו לא טוב עובר עליה. המשפחה עברה לכאן מקופה אחרת בגלל הילדה. הם נכנסו במלוא המרץ והרצון לסדרת טיפולים בהתפתחות הילד.

אחרי הטיפול הראשון ישבתי ובדקתי את מסמכיה, גיליתי שחסרה לה בדיקת ראיה.

לפי הפרוטוקול כל תיק רפואי שמגיע לכאן צריך להכיל בדיקות שמיעה וראיה, רק אחר כך אנחנו פונים לטפל בפרא הרפואי. שוחחתי עם האם ואמרתי לה שלא נוכל להמשיך טיפול כל עוד הבדיקות הבסיסיות האלה חסרות. 'בשביל מה צריך את זה? הילדה רואה ושומעת מצוין, אין לנו זמן לפרוטקולים מיותרים, התחלנו כבר טיפול והילדה משתפת פעולה, לא חבל?'

המשכתי להתעקש. הוריתי למזכירה לקבוע לה תור דחוף לרופא עיניים. לאחר שבוע חדרה אלי האם ודמעות בעיניה: הילדה אובחנה עם מספר שבע במשקפיים, פלוס בעיה רצינית במיקוד ראיה.

הותאמו משקפיים מיוחדים לילדה, היא התחילה חיים חדשים.

עזרה בכל שפה

כשילד זקוק לעזרה בתחום הריפוי בעיסוק ובעיקר קלינאות התקשורת, חשוב מאד שיזרום עם השפה. גב' אייזנבך מהנהנת בכל לב. "אנחנו שמחים לתת כאן מענה לילדים דוברי אידיש, אנגלית וכמובן עברית, וזמינות התורים גבוהה מאד".

מענה לבעיות קש"ר

"אין כמעט משפחה שאינה מכירה את הפרעות הקשב והריכוז מקרוב". מספרת דבורה ב. לקוחה ותיקה בלאומית. "ואם את לא ממש מכירה, אסביר לך: אדם, או ילד עם ADHD. קם בבוקר אל יום מעורבב,

המשימות של היום, אתמול עוד שנה ועוד עשור מתערבבות לו לעיסה אחת דביקה. הוא אינו יודע במה להתחיל ואיך לבצע. המוח שלו מלא פקעות וחוטים שמסתבכים זה בזה.

כשהוא יתחיל משהו שהוא חפץ בו, הוא יצליח לבצע אותו מעל ומעבר. אבל לתחום שפחות מעניין אותו, קשה לו לגשת. הדחיינות מוסיפה המון פלפל חריף לסלט הנורא הזה. והוא, מרגיש כמו טובע בבוץ. ואם נדבר על ילד, נפגוש שם אימפולסיביות מסוכנת ובלבול אחד גדול".

מבינה שאת מכירה את הקש"ר מקרוב? מהם דרכי ההתמודדות?

"התרופה הקלאסית היא ריטלין, מי לא מכיר אותה? היא עוזרת ללא מעט ילדים. "בן העשר שלי" משתפת דבורה, "מתמודד. בשלב מסוים הבנו שהתרופה לבד אינה מספיקה, אנחנו חייבים הדרכה ואימון אישי לילד".

גב' נחמי לוינשטיין, מרפאה בעיסוק בסניף רבי אלעזר המודעי בביתר,

מביאה איתה בשורה למתמודדי בעיות קשב וריכוז ופעלתנות יתר.

"בקרוב אתחיל בפרויקט חדש בביתר עילית", מספרת גב' לוינשטיין, "העברת סדנאות לקבוצות קטנות של אמהות, המתמודדות עם ילדי  ADHD .

מדובר בקבוצת הדרכה וליווי המשלבות נסיון של 14 שנות עבודה עם ילדי קשב וריכוז ופעלתנות יתר, ומשלבת אלמנטים של שתי גישות חדשניות שהוכחו כיעילות מבחינה מחקרית."

קוגפאן-

השיטה מורכבת מ-2 מילים: קוגניטיבי פונקציונלי. אני יושבת עם האמהות ואנחנו מגדירות יחד מטרות שאיתן נעבוד עם הילד שלב אחר שלב.

הקוגפאן הוא טיפול קוגנטיבי – תפקודי  שנחקר רבות ומומלץ על ידי רופאי קשב.

המיועד לילדים, מתבגרים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD).  הטיפול נמצא במחקרים כיעיל ביותר. במקרים רבים, בפני אדם עם ADHD (צעיר או מבוגר כאחד) ניצבים אתגרים העלולים לחסום אותו לממש את יכולותיו ולגרום לחוויות כשלון ותסכול, הן לאדם עצמו והן לבני משפחתו.

טיפול ה- Cog-Fun מסייע לילדים, למתבגרים ולמבוגרים ללמוד לנהל את עצמם באופן מיטבי עם הפרעת הקשב שלהם. מטרת הטיפול הינה לצמצם את הפער המתסכל בין הפוטנציאל למימוש, וכתוצאה מכך לשפר את איכות החיים.

שיטה שניה ושמה 'פואט' 

זו גישה שפותחה ע"י ד"ר כרמית פריש. בגישה זו, המרפא/ה בעיסוק מסייע/ת להורים לשפר את תפקוד הילד שלהם באמצעות 8-10 מפגשי הדרכה. הם לומדים להבין איך תסמיני הפרעת הקשב מפריעים לילדם לבצע משימות שהוא צריך או רוצה לבצע, ובאלו דרכים הם בעצמם יכולים לסייע לו להתגבר על הקשיים הללו, ולהצליח לתפקד טוב יותר.

לקחת את עצמו לידיים

במסגרת טיפול בשיטת קוגפאן – הילד לומד להכיר בכך שיש כל כך הרבה פעמים בחייו בהם הוא עוצר ושולט בעצמו! זה מחזק לו את הכוח להמשיך להתגבר.

הוא בוחר להצליח לעצור את הפעילות שלו בערב, כדי להתחיל את ההתארגנות לשינה. ואנחנו מתאמנים על כך ביחד – עד שהוא מגיע לחוויית הצלחה.

או בשיטת פואט – ההורים לומדים לזהות את התפקוד הניהולי הלקוי בתפקוד של ילדם וכך להתאים אסטרטגיות שבאמת עובדות בעזרת ה'.

כתוצאה מכך הילד הולך לישון מוקדם יותר, קם רענן יותר ומצליח להתמודד טוב יותר עם אתגרי היום יום. הוא אף יודע שהוא מסוגל לעזור לעצמו והוריו למדו איך לעבוד איתו בצורה שהוא אכן יצליח להתקדם למטרות נוספות.

כל התהליך הזה יוצר מעגל של הצלחה, והתקדמות שמזינה את עצמה.

תשתפי בסיפורי הצלחה?

גב' לוינשטיין חולקת את הקרדיט להורים: למעשה, מאד קל לטפוח לעצמי על השכם ולומר: "הילד הזה התקדם כך וכך בזכותי". אך למעשה, זה ממש לא כך. מדובר בתהליך עם מעורבות מלאה של ההורים (גם האב, אם זה אפשרי), ותהליך של מודעות, הכרה בעוצמות, ותחושת הצלחה בהתמודדויות שהילד נענה להן ומצטרף, למרות שזה לא תמיד קל. אני אומנם הובלתי את התהליך, אך השינוי קרה בס"ד בזכות המעורבות האומץ והנכונות של ההורים והילד.

בכל זאת, דוגמאות מהחיים?

הנה:  להצליח להתארגן לפי השעון בבוקר ולצאת מהבית בזמן.

[להצליח לעצור ולשים לב שגם החבר שלי נהנה במשחק.

דוגמא נוספת של מטרה לילדה קטנה וחמודה: להצליח להדביק שיכפולים בזמן השיעור באופן שהמחברות שלי תשארנה תמיד מסודרות. (ושלא יהיו שיכפולים מכווצים ורטובים בתחתית התיק)

להצליח להתגמש גם כשאני רוצה דווקא את הצבע של הארטיק / הטיול /החברה / המשחק הספציפי. ולמצוא פתרונות אחרים.

להצליח לשחק עם האח הקטן בלי להרים אותו. (וכך מונע שעות של בכי).

הילדים מתקדמים המון, וההצלחות שלהם ממלאות אותי בסיפוק ובאושר.

חשוב לנחמי להוסיף: לטיפולים פרטניים יש המתנה ארוכה של כמעט שנה. לכן למעשה הדרכת ההורים הקבוצתית היא בשורה, מכיון שהיא מאפשרת לתת בינתיים ידע וכלים להורים. ואם עדיין יהיה צורך בטיפול פרטני, ההורים יגיעו בשלים ומוכנים יותר לתהליך, והוא יוכל להיות קצר יותר ואפקטיבי.

הסדנאות ממש חשובות לי. אני עובדת גם במוסדות חינוכיים וגם גרה בעיר – פוגשת שכנות וחברות בגינה ובסופר, וממה שאני רואה – יש הבדל תהומי בין ילד ADHD  עם אחזקה: טיפול שנותן להורים ידע מדויק ומקצועי, לבין ילד שלהוריו אין את הידע. זה משפיע על הנוער ועל כל המשך החיים. וכל כך חבל שזה קורה – כשבאמת אפשר לעזור. בקופת חולים הטיפול הוא לא אסטרונמי – הוא בעלות של התחייבות (ומחויבות לתהליך).

ריפוי בעיסוק

ריפוי בעיסוק הוא  אחד ממקצועות הבריאות ומהותו היא קידום בריאות ואיכות חיים, באמצעות מעורבות והשתתפות בפעילויות ובעיסוקים משמעותיים לאדם בסביבות תפקוד שונות לאורך החיים .ובמילים פשוטות יותר, מרפאים בעיסוק נכנסים לפעילות כשיש בעיה תפקודית בתחומי חיים שונים ובסביבות מגוונות, ולכן מטרת העל של ההתערבות בריפוי בעיסוק היא תפקוד והשתתפות במארג החיים.

נהוג לחלק את העשייה לארבעה תחומים עיקריים

אנשים עם פגיעות פיזיות: טיפול באנשים עם פגיעות אורטופדיות בגפיים, פגיעות ראש, נפגעי כוויות. הריפוי בעיסוק מתמקד בשיפור תפקודים מוטוריים וקוגניטיביים ובניית שגרה חדשה. הטיפול כולל שיקום מוטורי, שיקום נוירולוגי, שיקום קוגניטיבי, התייחסות לצלקות של כוויות וארגונומיה (התאמת סביבת המחיה והעבודה).

ילדים עם קשיי התפתחות: לקויות למידה, מוגבלות שכלית-התפתחותית, בעיות בבית הספר ובגן לרבות ויסות חושי, בעיות קואורדינציה, הפרעות קשב וריכוז ADHD ו-ADD והפרעות על הרצף האוטיסטי. מטרתו של הטיפול היא לאתר קשיים תפקודיים של הילד בתחומי עיסוקיו בבית, בגן, בבית הספר ובקהילה ולטפל בהם.

קשישים בתחום הגריאטרי: הטיפול עוסק במניעת פגיעות ובשיקום בגיל הזקנה בתחומי הפנאי, תפקודי היומיום, תפקודים קוגניטיביים, שמירה על בטיחות ומניעת נפילות לטובת שימור בריאותם של הקשישים וקידום איכות חייהם.

אנשים המתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית: כאלה המתקשים בתפקוד החברתי, התעסוקתי או היומיומי. המרפאים בעיסוק ישתמשו בכלי טיפול קוגניטיביים, מוטוריים, סנסוריים, רגשיים וחברתיים על מנת לשלבם בסביבה שבה הם בוחרים לחיות ולעסוק בעיסוק המשמעותי עבורם.