חיימקה הוא מסוג הילדים שלבי יוצא אליהם! כמה קשה הוא עובד כדי לקצור 80 אחוז בלימודים. באיזו איטיות מפרכת הוא משתרך אחרי חבריו החרוצים, כמה קשה לו לשבת בכתה וכמה תפילות הוא שופך יחד איתי כדי שיצליח.
לקראת ל"ג בעומר הכל משתנה. פתאום זורם בו אדרנלין חדש. כל החיידר יודע שחיימקה הוא אלוף במציאת מציאות במקומות הכי לא צפויים. שהוא אלוף בייצוב קלוצים והלבשת השמאטעס הכי מפוארים שאפשר למצוא במקומות הפקר, כדי להלביש את המן . איש מבין חבריו ואחיו אינו מצליח להתחרות איתו.
בל"ג בעומר בעצמו? חיימקה הופך להיות מלך ליום אחד. לחייו נצבעות בוורוד. כאבי הראש שהוא מתלונן עליהם מפעם לפעם נעלמות לחלוטין, דיבורו הופך לשיר וצעדיו צעדי ריקוד.
בזמן שחיימקה מתכונן אל יומו הגדול, מסתובב ארי כארי בכלוב. ריח האש והעשן מאותתים לו סכנה בעודם רחוקים. הוא מגונן על ראשו בידיו, שמו יפול עליו קלוץ בטעות וימחצנו חלילה, וכשכיומו הגדול של חיים מתקרב הוא סוגר את החלונות ליתר בטחון ומחפש לו ספר טוב לשקוע בתוכו.
חיה חברתי מחכה שנה שלמה לל"ג בעומר. היא מזמינה כרטיסים לכל המשפחה, וגם תינוקות קטנים מצטרפים אליה למסע. היא יוצאת באוטובוס בחצות, מטלטלת לילה שלם, הילדים נרדמים על התרמילים והיא נהנית מכל רגע. הרעש, הצפיפות, פקקי התנועה והבלגן עושים לה טוב וממלאים אותה באנרגיה למשך שנה שלמה.
ואילו אני, במבוכה פנימית וחוסר נעימות, מדליקה נרות ביתיים לזכותו של ר' שמעון ואומרת פרקי תהילים, הרבה פרקי תהילים, בשקט שלי במרחב הביתי. סיפוריה של חיה מסחררים את מוחי ובעוד היא מחככת ידיה בהנאה, אני מביטה בה בהערכה גוברת, איך היא מסוגלת???
משתהה שוב ושוב בהביטי בעולמו המופלא של הקדוש ברוך הוא. איך מה שגורם לאחד שמחה גדולה וממלא אותו באנרגיה למשך שנה שלמה, גורם לשני מצוקה עד כדי חנק.
ל"ג בעומר מלמד אותי להתפעם מהשוני המגוון בין בני אדם, אפילו בביתי שלי,
ל"ג בעומר מסייע לי להבין את השני גם אם הוא שונה ממני מאד, ומלמד אותי להסתכל על כל דבר מכמה וכמה זוויות.
ומכל מקום וזמן ואופי שנתן לי בורא העולם, אמשיך להדליק נר לזכותו של רבי שמעון ולבקש שימליץ טוב בעדנו, אם בבית ואם במירון, אם סמוך ללהבה עצומה או ליד נר קטן ושלהבת יוקדת בלב.
ימליץ טוב בעדנו, בזכות אדונינו בר יוחאי.