במה לבוגרות

אבני שיש לבנות, דוממות, מילאו את טווח הראייה, ושמות של אנשים שאינם.

רוצה לבוא איתי לבקר את סבתא? אני מציעה לאחותי.

הבת שלי מתרגשת כל כך מסיפור של חברה, ואני תוהה לאן תגיע רמת הרגש כשסיפור העוצמה יהיה קשור אליה בקשר דם.

כשהם נכנסו הביתה, הסתכלתי מיד על פניני, והיא היתה נראית רגילה, כמו פעם.

שמונה כדורים מסתחררים באוויר, מתגלגלים ונוחתים על במה.

ניקיתי את התריסים ביסודיות, והמטלית הצהובה עברה שלב אחר שלב.

שרולי הביט בתסכול בדף הגמרא שהיטשטש מולו, באותיות קטנות שאותן לא הצליח לפענח.

מחנה העקורים בגרמניה, שנת תש"ו, ושרה יוצאת אל מעבר לגדר בליל שבת.

ג'ף ישב במשרד למול המסך, הפח לצידו וקופסת הסיגריות החצי מלאה הביטה בו.

בת שלי, ילדת חמד, פוסעת בשבילים, משרטטת בעמל צעדים שלך, ראשונים.

הצלילים המשתנים נשמעים מהסלון, ואני במיטה בין צהרים לערב, מסמורטטת.

סוף סוף הפסקה, ולצביה נראה שהיא עובדת כבר שלושה ימים ברצף ולא שלוש שעות.

שקועה בתוך ספה מהקטלוג, בידי ספרון לא מוכר, והעיקר שהקטנים מרותקים.

ספר החיים, נושא שיש לו חיים משל עצמו.

היא עומדת מולי דרוכה ונחושה כל כך, שנגמרו לי המילים.

הכבישים היו ריקים, ורק מרצדס שחורה אחת גלשה כלפי מעלה.

האותיות הכחולות על המסך מתחלפות, ואני מתמתחת ומכתפת את התיק.

לילה, ורק קולותיהם של הצרצרים עדיין נשמעים ומרגיזים את יגאל.

לצבור מעמד ופופולריות בסמינר, זה דבר לא קל.

נחומי טובל את פיו בטחינה הנוזלית, ואימו נחרדת ופוסעת לכיוונו.

הייתי רעבה והתעפש הלחם ולא הטה שכם להצטרף לסעודה.

דסי פלטה אנחה והתיישבה, והמגשים החליקו אחד לאחד ותפסו חלק נכבד מהשולחן.

עוד לפני שאבא ואמא נישאו, אמא ידעה שהתנאי הראשוני הוא מגורים במושב.

הרוח צלפה על פניו וטיפות גשם גדולות הרטיבו את קצה אפו הרוטט.

לאמריקאים שהגיעו מלוס אנג'לס, הנחיתה בארץ הייתה כעין נחיתה על הירח.

כפרה לא! תיקון כן! מאז שהייתי קטנה הכרתי את הקהילה המופלאה הזאת, לא הכרתי אותם בשמות ופחות את עברם אבל תמיד ידעתי שהם שווים סיפור

בואו הצטרפו אלי, ונמריא לתוך הקן המופלא של רננה. נפקח עיניים, נציץ על הכנפיים, ונתבונן… שבו על הספה עם קפה ועוגה, הרכיבו משקפת ורודה, כדאי

בס"ד  מריבה על סירים בבית המדרש הגדול של הישיבה לצעירים של הדרום – "דרומה יחכים", נשארו רק בחורים בודדים רכונים על גמרותיהם. עד לפני שעה

  יוֹנָתִי הַקְּטַנָּה / מוריה ט'   הִבַּטְתִּי בָּךְ יוֹנָתִי הַקְּטַנָּה כֹּה צְחוֹרוֹת נוֹצוֹתַיִךְ בּוֹהֲקוֹת בַּשְּׁמָמָה   הִבַּטְתִּי בְּעֵינַיִךְ הַכְּמֵהוֹת לְהַנְצִיחַ חֲלוֹמוֹתַיִךְ לְהַגְבִּיהַּ קוֹמָה  

חָשַׁבְתִּי לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם  לַיּוֹם שֶׁיָּבוֹא וַעֲדַיִן לִפְקֹחַ עֵינַיִם לְעָתִיד שׁוֹבֶה עַיִן   רֵיחוֹ מְלַטֵּף הַמַּגָּע כֹּה נָעִים הַמְּרַגֵּשׁ מְאַסֵּף קָשֶׁה לְהַאֲמִין …   נְשִׁימָה עֲמֻקָּה