בס"ד

תשעים ותשעה ממתקים לנשמה/ ל.פוטש

ליל שישי, הבית שטוף, ניחוחות שבת ממלאים את האוויר. רגע קסום של הפוגה עם טעם ועם ריח. האצבעות מדפדפות בלהט אל העמוד הזהוב, עטור נשיקות דבש ותפוחי כסף * התפוחים תמיד מתוקים, העוקץ מפתיע והטעם – עוד! *יש חטיפי נשמה מתוקים – פיקנטיים, זה ממתק אלוקי שטעמו לא יתפוגג לעולם * אם תחתכי תפוח במותנו, תגלי בו אלוקות!

לקטוף, ליהנות, להתענג על ה'.

 

גב' שרה סקולסקי והגב' חני רוזנטל הן שתיים מתוך ה'חוט המשולש', העומדות מאחורי המדור הקסום תפוח בדבש. להבדיל בין חיים לחיים, הייתה צלע מרכזית ומתוקה מאד במשולש הזה, והיא איננה: הרבנית רחל אלתר עליה השלום. התגלמות התפוח בדבש. חכמה צרופה במתיקות עסיסית.

היינו משולש איכותי ושמח, שרצה ליהנות עם תוכן, מספרות סקולסקי ורוזנטל.

הנשמה מחפשת תענוגים

הנשמה שלנו חצובה מעולם התענוג, אמר הרבי מסלונים זצ"ל. זאת כדי שנחפש את התענוג לכל אורך הדרך, עד שנגיע אל התענוג האמתי: "להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו".

בתוך החיפוש הזה חיפשנו הנאות לנשמה עם תוכן חווייתי בונה, כאלו שייגרמו לנו להשביח את עבודת ה' שלנו, עבודת חיים.

חטיפי קריאה

במדור מצאו הקוראות חטיפי קריאה קצרים, קולעים, מתוקים כאלה עם טעם של עוד. אלו תכנים משובחים במתיקות עכשווית (דפדוף אל הקבצים מלפני עשור, מגלה כי יש מתיקות שנותרת עכשווית תמיד. ל. פ.). אנשים רוצים לקרוא קצר. מה בשורה האחרונה? והשורה האחרונה הזו תהיה מגדלת, מצמיחה ומלאת השראה.

סיפורי חוד, סיפורי הוד, סיפורי עוד!

כשאנו משוחחות על הטור האהוב עלי, קופצות מול עיני מתוך נוסטלגיה עשור אחורה, שלש דמויות שהיו כלואות באנשהו, שניים מהם היו אזוקים ורק האחד 'זכה' להביט מהחלון. כל בוקר השקיף ותיאר לידידיו, את הנוף הקסום מחלונו. אני מדקלמת את הסיפור מתוך הזכרון וכותבות המדור מתקנות אותי בחיוך סלחני: "זה לא היה בית כלא, כי אם בית חולים… מלבד זה, כל הפרטים נכונים…

אכן, הסיפור הזה היה מיוחד. שמו 'חלון ליל קיץ', ואף שהוא לא התפרסם ראשון על דפי העיתון, הוא מקבל מקום ראשונה במלכות בין דפי הספר".

הסיפורים האלה היו ועודם מלאי ניחוח, קסם אגדי מעולם אחר. מנין ההשראה?

היה לנו מגוון גדול של סיפורים. חלקם באו מתוך הדמיון הפורה. עתים הופתענו לגלות, שהמציאות עולה על כל דמיון, וסיפורים שחשבנו לבדיוניים התרחשו גם התרחשו, על פי עדויות קוראים… חלק נוסף הם סיפורים אמתיים ששמענו מתוך הסביבה הקרובה לנו. בחדר המורות, בכל מקום שהתחככנו בו. המדור הפך למותג אהוב, והפניות שזרמו אלינו היו בזו הלשון: "יש לי תפוח בשבילך!"… לעתים קרובות הלבשנו את הסיפורים שפגשנו בסביבה הקרובה, על מקומות ודמויות רחוקים. גם כשהם היו קרובים, וגם כשהיו רחוקים, כשהיו עליזים או לחילופין מעצבנים, זכינו להפוך אותם לתפוחים, עם סוף שמח ומפתיע בנגיעות דבש מתוק.

לראות אלוקות, בכל תפוח ותפוח

במה זכה התפוח משאר הפירות?

סקולסקי ורוזנטל ממהרות להביא תפוח, חותכות אותו לרוחבו ומראות בהתרגשות פלא אלוקי. בכל תפוח יש תמיד את אותיות שם ה': בכל תפוח יש חמישה גרעינים (ה'), סביבם עשר נקודות (י'), בעוקץ יש חמישה עלים קטנים (ה'), והגבעול הוא בצורת ו'.

סקולסקי מספרת בחיוך שעד שקלטה שצריך לחתוך את התפוחים לרוחבם חתכה כמה לאורכם. רוזנטל עודדה לאכול את התפוחים החתוכים כשהיא מוסיפה בחיוך: תפוח ליום, ולרופא שלום.

התפוח הוא ממתק אלוקי, הן מסבירות ואנחנו זכינו לראות את האלוקות לכל אורך הדרך: בתהליך הכתיבה, ברעיונות שמצאנו במגוון דרכים מרתקות. גם במשוב שקיבלנו היה גילוי אלוקות: נשים סיפרו שהטורים נתנו להן כוח מיד עם פתיחת הבוקר שליווה אותן באור עד הערב. בחורי הישיבה ספרו על מרצים אורחים שמסרו דברי חוכמה מתוך הטורים, מורות ביקשו להעביר את האור לתלמידותיהן, גזירים של המדור נצפו תלויים בקפיטריה של מקומות עבודה… תפוחים חייכו אלינו מכל מקום.

דווקא מתוך חוסר אונים, שירה חדשה שיבחו גאולים

ערב פסח לפני 11 שנים.

היינו שלשתינו עם תינוקות קטנטנים וטריים שרוצים ידיים, באמצע נקיון המטבח ובלגן של פסח שצריך להכנס הביתה. התבקשנו להגיש סיפור מורחב לגליון פסח הקרוב, ולא היה לנו גרעין קטן של תפוח.

"זוכרת את עצמי בתוך הבלגן, יושבת עייפה על הספה, התינוק בידי, ועל אוזני האפרכסת, בשיחת ועידה עם שתי חברותי, מנסה לשאוב תפוח מתוך שדה החיים". מספרות סקולסקי ורוזנטל בדואט. "באותו יום גלגל לפתחנו בורא העולם איזו אנקדוטה. ידענו בוודאות שיש לנו גרעין עסיסי, עדיין לא ידענו עד כמה.

בורא העולם היה אתנו, ומתוך מקום עמוק בנפשנו הצמיח סיפור מיוחד. הוא היה מתוק ועמוק כל כך, והתובנה שלו הכתה גלים אל מקומות שלא חלמנו. עד כדי כך הגיעו הדברים, שנשים רבות חלמו שהן – הן גיבורות הסיפור ורכשו לעצמן חליפה סגולה… העם אהב את הסיפור והתענג עליו.

(כשאני רואה את הסיפור הזה, עובר בי רטט התרגשות. על אף העשור שחלף מאז קריאתי בו, עדיין צרוב בי הרושם הקסום, של עטרה ההיא: עם החליפה הסגולה, הספר הכחול ועיני השקד— ל.פ.).

שלשה ספרים בספר אחד

תפוח בדבש מביא ז'אנר ייחודי שלא קיים עדיין: בכל פרק יש סיפור חוד עם סיום מפתיע,

שירה משובחת המנגישה בקצרה את האמירה והמסר,

ופתגמים בעלי אמת נוקבת וחכמה. למעלה מחמש מאות פתגמים אצורים בתוך הספר.

עולם מופלא של כלים, דרכים מבוררות לעבודת הבורא מתוך אהבה. ההגשה כל כך טעימה ומשובבת לב, שהנמשל גולש לך ללב בלי שתרגישי בכלל, ומוביל אותך – ואותי, לצמיחה ולהתקדמות.

העם מתגעגע לטעם האנין!

לפני כעשור כתב "החוט המשולש" את המדור במשך כשנה וחצי, אחר הייתה הפסקה ארוכה, אשר במהלכה קבלנו פניות אינספור: משגיחים ומגידי שיעורים שאלו לאן נעלמו התפוחים, אנשים מעבר לים שאלו איה הדבש, אמהות יהודיות מכל מקום ביקשו לחוש את הטעם המתוק וגם: מתי נזכה לראות אותו בספר?

לפני שנה ומחצה חזרנו אל כתיבת המדור, פנינו להוציאו כספר.

וביום אחד חלתה חברתנו היקרה הרבנית רחל אלתר את חולייה הקשה, ובורא העולם קטף אותה אליו.

ידענו שלקראת היארצייט הראשון שלה, נוציא את אוסף ממתקי התפוחים כרוכים בספר. וכל התחזקות באשר היא, כל רגע של התקרבות והתרוממות הנפש, של כל יהודי אשר יקרא בספר הזה, יהיו נזקפים לעילוי נשמתה הטהורה.

לפני חודש וחצי חל היארצייט של הרבנית רחל אלתר ע"ה, באיחור של חודש מתגשם חלומינו – חלומה.   .

מעגל התשעים ותשע – מעגל החיים!

בספר מאוגדים תשעים ותשעה סיפורים. למה לא מאה?

לקראת הוצאת הספר, תכננו מאה תפוחים שיהיו על העץ. ידידה שנונה הציעה להגיש 'רק' תשעים ותשעה סיפורים ולא מאה, מספר ייחודי ומקורי שיהווה אמצעי המחשה לסיפור האחרון: "מעגל התשעים ותשע"…

את הסיפור סיפרה אשה שחלתה את מחלתה האחרונה, והיא רצתה להעניק את הסיפור הזה כצוואה וכמתנה לאומה. מה שמעניין, כשנפטרה הרבנית אלתר, בחר העורך מכל הסיפורים שנכתבו בעבר לכתוב לעילוי נשמתה דווקא את הסיפור הזה.

בעינינו, הסיפור הזה הוא סיום וגם מפתח לחיים חדשים באמת!

איך כותבים בשלש?

גב' סקולסקי ורוזנטל מחליפות חיוך סודי.

הכתיבה התבצעה בשיחות ועידה, זו הייתה חוויה רוחנית, עמוקה ומשמחת.

מה השיטה? זהו סוד שאנחנו בוחרות לשמור לעצמנו…

תפוחים לכל טעם.

הספר מתאים לכל גיל, לכל רמת משכל ועניין: יש סיפורים פיקנטיים שווים לכל נפש, תובנות חיים ומשפטים חכמים לאנשים בעלי שאר רוח, ושירה יהודית, ממתק לאניני דעת.

מורים ומרצים ימצאו בספר גרעין להרצאה משובחת. בכל פרק מופיעים מקורות תורניים, באר מים חיים. ובסוף הספר מצורף מפתח עניינים מחולק לנושאים ולנושאי משנה – ערך מוסף ומועיל.

נשים ונערות הרוצות לבנות את עצמן מתוך אור ושמחה ימצאו בו את מבוקשן,

את הספר הזה מניחים על ארונית הלילה וטועמים ממנו בכל עת שהנשמה מחפשת משהו לעצמה. כל קריאה היא תענוג, כל נגיסה בתפוח היא טעם חדש במתיקות מעודנת שאינה נגמרת לעולם.

והספר כולו הוא מתנה מושלמת לכל מי שחפצים ביקרה.

החזון של 'תפוח בדבש':

רצוננו מעומק שדה התפוחים הריחני: לתת השראה לחזון ולצמיחה. לעזור לבנות דור משיח (-תרתי משמע), לעבוד את ה' באהבה ובשמחה. הלוואי שנזכה.