סיפרה: צפורה קלפהולץ, מנהלת מכון מסילה. כתבה וערכה: ל. פוטש
"כי עמך הסליחה למען תוורא" (תהילים קל'), ראיתי בשם אחד המפרשים הגדולים, שהסליחה, מביאה ליראה. כשישמעו החוטאים שאתה סולח, וייראו ממך.
ילד שיודע שההורים סולחים לו, אינו מתייאש מעצמו, יודע שיש לו תקווה וימשיך לקבל מההורים.
עלינו כהורים, להיות המודל הנכון לסליחה לילדינו. ילדים הם עם עמוס רגש. ללא הכוונה נכונה, לא יידעו ילדינו לסלוח זה לזה בצורה נכונה, אלא אם כן הם נולדו בעלי מידות נדירות…
עם דוגמאות מן החיים אני נפגשת כמעט מדי יום: מגיעה אלי אם, וטוענת שהתנהגות הילדה שלה היא בלתי נסבלת ובלתי נסלחת.
"מה אמרת לה בקשר לזה?" שאלתי אותה.
והאם מספרת לי שהיא אמרה לילדה את כל האמת בפרצוף. "אמרתי לה שהיא חסרת טאקט, שהיא מתנהגת מתחת לכל ביקורת, שהיא מתחצפת לאבא, שאיך תגדל אם כך היא מתנהגת ומה ייצא ממנה".
כאבתי את כאבה של האם ושל בתה, והסברתי לה שכל עוד היא משננת לבתה את חטאיה, הילדה מרגישה שאין לה סיכוי, אין לה עתיד ואין לה תקווה. למה שיהיה בה רצון להשתנות? למה שתרצה להתאמץ?
עלינו ללמוד לסלוח – גם לעצמנו, בייחוד לילדינו. להבין שכל משגה מקורו בטעות. אין טעות בלתי נסלחת! הסליחה היא התקווה והתוחלת של הדור הבא. לסלוח גם אם קרה משהו בלתי נסבל ובלתי נמחל.
רוב הילדים של"ע שנו ופרשו, יודעים את האמת אבל מרגישים שהיא גדולה עליהם… שאין להם סיכוי, שהם בלתי נסלחים.
מכירות את שבלול המים, שזורים עליו מלח והוא נמס? ככה מרגיש מי שלא מאמין, שגם אם הוא שגה הוא עדיין בן אדם, יש לו קיום. אם אין סליחה, אין קיום בכלל.
בראש השנה אנחנו חווים התחדשות מדהימה. הטעם הערב של העצירה, אמירת סלח לנו והבטחון המוחלט שהקדוש ברוך הוא אכן מחל וסלח לנו, הם התוחלת והתקווה של השנה החדשה. מי שמאמין בכל לבו לסליחה הזו, אוהב בעומקי העומקים את ראש השנה ויום הכיפורים, מחכה להם לאורך השנה ויוצא משם מזוכך ונקי.
כשם שאחד התנאים שהתפילה הוא הביטחון, כך גם בתשובה. הרב דסלר זצ"ל מדבר על דרגות בתשובה, יש תשובה מיראה, אבל התשובה האמתית והעיקרית היא תשובה מאהבה. להבין שאנחנו קרוצי חומר ודלי מעש, אנשים שמועדים ליפול והקדוש ברוך הוא אינו ממתין לנו בפינה עם עונש…
לפי דברי הרב דלסר זצ"ל, תשובה מאהבה זה להבין שהקדוש ברוך הוא אוהב אותי ונותן לי הכל, והוא, שמלוא כל הארץ כבודו, יורד אלי, מכיל אותי, מבין שטעיתי, ומנקה אותי ומוחל לי באהבה אינסופית. תשובה כזו הופכת את כל העוונות לזכויות.
איך מכוונים ילד קטן לסליחה?
ילד מגיע הביתה נסער, מספר על משהו איום ונורא שחבר שלו עשה.
תמיד אני ממליצה להשתמש בכוח הסיפור. לספר על ילד אחד ממקום אחר שקוראים לו יוסי, נניח. שטעה ועשה כך וכך.
מסכן…. הייתה לו טעות, הוא התבלבל, הוא שכח. לכן הוא לא היה בסדר. ואז יש מקום לדון במעשיו. תמיד יש מקום לדון. ולסלוח.