לפני כך וכך שנים, הוריד הבורא נשמה חדשה לעולם, עם שליחות מיוחדת, כלים ייחודיים וחותמת אישית שכמוה לא הייתה ולא תהיה * יום של הודיה, תפילה, מזל טוב ופתיחת הלב * הזדמנות לגיבוש משפחתי והקניית ערכי אחדות ופרגון.
היום שלך, ילדי, פעם אחת בשנה.
ר. בירנפלד, אם לשמונה, לוקחת השראה מזיכרון ילדות רחוק:
"יום של תפילה ורוממות".
אצלנו הופך חתן יום ההולדת (או הכלה התורנית) לרב או רבנית ליום אחד:
לא אשכח איך בהיותי בכתה ב', סיפרתי למורתי שיש לי יום הולדת. המורה חייכה חיוך רחב ונדיר ואמרה לי שיום הולדת זה יום של עת רצון, יום שבו כל התפילות מתקבלות. איך דפדפה לי אל פרק ב' בתהילים והסבירה לי את המילים: "בני אתה, אני היום ילידיתך, שאל ממני ואתנה". הסבירה לי שביום ההולדת שערי השמים פתוחים וזה הזמן לבקש.
לא אשכח איך בתמימות ילדותית ישבתי אז בכל ההפסקות ואמרתי שוב ושוב את פרק ב' בתהילים. ההתרגשות הזו מלווה אותי עד היום, כשאני אם בעצמי לילדה בכתה ב' (ולעוד כמה בכתות גבוהות יותר ברוך ה').
מסיבת יום ההולדת הביתית שלנו נושאת אופי רוחני מאד. כולנו מכינים לחתן (או לכלה, כנ"ל) יום ההולדת, רשימה של שמות ובקשות. כשאני מצליחה אנחנו יוצאים ביחד לכותל המערבי ונושאים תפילה לכל הישועות.
מלבד זה אנחנו מכינים ארוחת ערב חגיגית ומאחלים לחתן דנן את כל הברכות שבעולם.
ממקורותינו: בספר 'מליצי אש' מהאדמו"ר מקאז'ניץ זצ"ל כתוב שבכל שנה ביום הולדתו של אדם יוכל לשאול דבר מהקב"ה, ובע"ה תתמלא בקשתו. דבר זה רמוז במילים: "בני אתה אני היום ילדתיך, שאל ממני ואתנה" (תהילים ב, ז-ח). וישנה סגולה ביום ההולדת לומר מזמור זה עשר פעמים, ובכל פעם שמגיעים למילים "שאל ממני ואתנה" – לעצור ולבקש בלב בקשה אחת (ובסך הכול – עשר בקשות). כמו כן, יש הנוהגים לומר ביום ההולדת ובכל אותה שנה מזמור תהילים של השנה שאליה נכנסים. לדוגמה, אם הוא בן עשרים (כ' שנים) יאמר מזמור כ"א.
י. נתנזון, בעלת התכנית "שיח עם אמא", מנצלת את ההזדמנות לביטוי אישי של כל אחד מילדיה:
זה מתחיל עוד לפני ראש השנה: מחפשים יחד בלוח השנה החדש, מתי יגיע יום ההולדת המיוחל.
במשבצת אותו היום הילד מצייר את עצמו או את הבלונים, העוגה והמתנות…
החוויה המשותפת מתחילה ביום פנוי שיש לי: אחר הצהריים מוקדש ל'יום אפיה'. אנחנו אופים יחד עוגת יום הולדת מיוחדת, בטעם ובצורה המבוקשת על ידי הילד. והטעם והצורה הם מגוונים, ומקוריים מאד. עוגה 'כושית' בלי קקאו, עוגת אפרסק או גבינה. חתוכה בצורת בלון או בצורת מספר שנות יום ההולדת או בצורת מצה מרובעת (לילד שנולד בפסח)… אין גבול לדמיון של הילדים ואין גבול לאושר שלהם, כשהם זוכים להגשמת חלום חד שנתית. (מובן שהתוצר המוגמר הוא לא בדיוק כזה שאפשר לעטר בעזרתו בר אירועים, אבל העיקר השמחה הכללית והביטוי האישי).
ילד יום ההולדת אחראי לשפיכת החומרים לקערה ולהדלקת המיקסר, ועוד 'כיבודים' שונים של מלך ליום אחד.
אחר יוצאים יחד ל'הכל בשקל', קונים מתנה אחת מכל אח ואחות, בבית עוטפים את המתנות וכותבים ברכות מתאימות למתנה. בתחילה עזרתי להם עם רעיונות ואחר כך ההגיגים שפעו… לדוגמא:
מחזיק עם נעל קרוקס: שתמיד תרגיש בנוח בבית. מספריים: שיגזרו עליך גזירות טובות. פנס: יאיר ד' פניו אליך, שאף פעם לא תקפוץ עליך חתולה בחושך. מגבת קטנה: שתיטול ידיים רק בשמחות. דבק: שתדבק בתורה ובמצוות, וכן הלאה.
הילדים מקשטים את קירות הבית בשלטים ובשרשראות נייר, אומנות המיחזור של יצירת אותיות ותמונות לשלטים ושרשראות מעלוני פרסום, מפתחת את היצירתיות של הילדים והם מפתיעים בכל פעם בהברקות חדשות.
מתיישבים סביב השולחן, מכינים פעקלאך במארזי נייר שהילדים הכינו, מחלקים, שרים לילד, מאחלים לו ברכות עסיסיות ומתאימות מכל הלב ו – טקס פתיחת המתנות מתחיל:
כל אחד מגיש את מנחתו ומקבל בעד זה עוגה ומחמאה. לבסוף חתן יום ההולדת, אומר על עצמו מחמאות כמספר שנותיו.
אם השגנו אורחים למסיבה, שכנים, חברים או בני דודים, החגיגה כפולה והשמחה רבה, לעתים אנחנו אורזים את כל הכבודה והולכים או נוסעים איתה לאחת הסבתות.
ו… מתחילים לספור את הימים ליום ההולדת הבא!
נ. אברמוב, אם לחמישייה מתוקה בגילאי שמונה ומטה:
דווקא לא להפתיע
את מסיבת יום ההולדת אנחנו חוגגים במתכונת משפחתית מצומצמת בליל שבת ב'שבוע שחל בו': בערב שבת אנחנו קונים (או אופים הלוואי) עוגה טעימה וממתק מיוחד, מנפחים כמה בלונים בשביל האווירה, ואחרי הסעודה אנחנו מקיימים 'זיץ', כשחתן יום ההולדת אחראי על חלוקת הממתק והעוגה. אנחנו מברכים אותו בברכות מזל טוב וברכות נוספות כמיטב היצירתיות השופעת של כל אחד מהילדים, שרים 'סימן טוב ומזל טוב' ומרימים אותו ביחד.
אני לא בעד הפתעה רצינית. אנחנו מכינים הכל יחד עם הילד, אני אוהבת להפתיע קצת בצורה מחוייכת, לצורך הפרוטוקול. (נכנסת הביתה עם השקית של העוגה ואומרת לילד בפרצוף 'צופן' סודות: אל תסתכל בשקית, יש כאן הפתעה ליום ההולדת שלך! הילד מחייך לו מאושר, מציץ טיפ טיפה ובורח).
לאחרונה חגגנו יום הולדת שבע לבתי. ביום שישי היא הכינה לעצמה שלט: "מזל טוב למינדי המדהימה", נתנה הוראות לאחיה ואחיותיה הקטנים איך לקשט את השלט, ותלתה אותו בדבק נייר על הקיר בסלון… הכל בזרימה ובהנאה, מתוך חוויה משותפת כשהמטרה היא לתת לילד מנה גדושה של תשומת לב חד שנתית.
ממקורותינו: החיד"א הקדוש זצ"ל כותב בשם המקובלים שהיום שהאדם נולד בו מזלו בריא וחזק. ורבי צדוק הכהן מוסיף כי היום שאדם נולד בו אז הוא בתוקף מזלו, ואין לו לירא באותו יום בכל שנה משום דבר.
א' רוזנברג, אם לתשעה:
הזדמנות לחימום הקשרים עם סבא וסבתא.
אבא שלי שיחיה, איבד את כל אחיו ואחיותיו בשואה. אנחנו, ילדיו ונכדיו הם כל עולמו. אז אנחנו מכינים מסיבת יום הולדת נחמדה הכוללת שלטים שנתלים ברחבי הסלון וגם על הדלת החיצונית, אני קונה מתנה אחת רצינית וכמה קטנות שאותן האחים מגישים, ארוחת ערב קצת יותר מושקעת, ברכות ואיחולים של חתן יום ההולדת לכל אחד מאתנו, ועיקר ההנאה והחוויה: ההשתתפות של סבא וסבתא.
לא אשכח את הפעם ההיא שלא הזמנתי את הורי למסיבת יום הולדת, איך אבא שלי נזף בי.
הסברתי לו שרציתי לחוס על זמנו ולא להזמין אותו למסיבה מטופשת של בת ארבע, והוא הסביר לו שבשבילו זו הזדמנות ליצור חוויות לנכדים. (אז הבנתי לעומק, עד כמה אנחנו כל עולמו, ועד כמה כל אחד מנכדיו הוא נקמה מתוקה וחבישה לפצעי הלב שלו).
מאז הוא מוזמן לכל מסיבה, מספר הנכדים הכפיל ושילש את עצמו בינתיים, בלי עין הרע. אז כשהוא יכול, הוא תמיד משתדל להגיע, וכשהוא לא מצליח אני תמיד זוכרת להתקשר אליו ולבקש ברכות ואיחולים עבור חתן יום ההולדת.
לעתים קרובות אני מתקשרת לאחיותי ומבקשת מהן להתקשר ולומר מזל טוב לאחיין / ית, כדי שירגיש שזוכרים אותי. אחיותי משתפות פעולה נפלא.
הרב מרדכי אליהו זצ"ל נהג לומר לאנשים שבאו להתברך מפיו ביום הולדתם, שיברכו הם אותו. זאת משום שביום הולדתו של אדם אורו מאיר, ויש מפרשים: מזלו מאיר, ולכן יש לו כוח לברך.
ר. אייזן, אם לתריסר:
חוגגים לפי הכללים, גם בתאריכים מעניינים.
אצלנו חוגגים יום הולדת לכל אחד מהילדים, לפי כל הכללים הבלתי כתובים: כתר, למי שבגיל המתאים, ברכות ואיחולים, שלטים בכל הבית, עוגה מיוחדת, מתנה מכל ילד וילד ועוד מתנה מההורים.
ולא מוותרים על החגיגה (הילדים מחכים לה שנה שלמה!) גם אצל הילדים שנולדו בתאריכים הזויים. ויש לי כמה וכמה כאלה: יש לי ילד שנולד ביום בדיקת חמץ (רק אז מוותרים על העוגה).
יש לי בן שנולד בי"ב ניסן, ובכל פעם שמטעם הקהילה שלנו מארגנים את סעודות שבת הגדול באולם גדול בשכונה, אני אומרת לילד: כל החסידות שלנו באה לחגוג את יום ההולדת שלך! הילד מאושר לשמוע את זה! הוא מקבל ממתק קטן לחלק לילדי הקהילה, כולם מקדישים לו שיר אחד ומאחלים לו את כל הברכות.
יש לי ילדה שנולדה בשמחת תורה. היא בטוחה שכל האבות רוקדים לכבוד יום ההולדת שלה, וגם לכבוד התורה…
י. ביסמוט, אם לשבעה ילדים כריזמטיים:
חגיגה רוחנית, לא רק ריחנית.
ההכנות מתחילות כמה ימים לפני: אני מכינה לוגו עם השם 'ביסמוטבורגר' (בהשראת משפחת ביסמוט) ומדפיסה אותו על מדבקות חמודות. את המדבקות האלה אנחנו מצמידים לסינרים חד פעמיים, לכובעי טבח, ולנייר אפיה.
מזמינים חבורה של בני דודים למפגש חד שנתי.
בהגיע היום הגדול, הילדים שלי חוגרים את הסינרים הממותגים ואת כובעי הטבח המיוחדים ומעמידים קייטרינג ביתי מקסים בפינת האוכל.
ילדי מציעים לאורחים לחמניה עם בצל מטוגן, רטבים ומלפפון חמוץ. האורחים עוברים בסך וממלאים לעצמם את הלחמניות שנעטפות עם נייר אפיה ומדבקה ממותגת. כל אחד מקבל קונוס מנייר אפיה מגולגל ממולא צ'יפס.
נוטלים ידיים ואוכלים באווירה מלכדת, שרים, מברכים באופן אישי את חתן יום ההולדת, מרימים על כיסא, פותחים את המתנות, ואז מחשיכים את הסלון וחתן יום ההולדת מקבל על עצמו קבלה רוחנית להתחזקות מהיום והלאה, בלי נדר.
אחר כך מברכים ברכת המזון ויורדים לגינה יחד, להנאת כולם.
ממקורותינו: מובא בספר "בן איש חי" שנהגו לעשות בכל שנה את יום ההולדת ליום טוב, וסימן יפה הוא. ובאמת יש שנוהגים כמובא בספר 'תועפות ראם' שכתב שזו סגולה לערוך סעודה גדולה. ויש המזמינים את חבריהם ואומרים דברי הודיה לה' ומברכים "שהחיינו" על בגד חגיגי שקנו ליום זה או על פרי חדש. כמו כן, יש הנוהגים לזכות אנשים בברכות על מנת להרבות כמה שיותר בברכות ובאמנים.
