אנשי הפלסטיק – פרק 6 \ ל.פוטש

קוביות אותיות, ספר ילדים וכדור

קֻבִּיּוֹת בַּד

סִיַּמְנוּ לְשַׂחֵק אֶת כָּל הַמִּשְׂחָקִים לְפִי הַהוֹרָאוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי הַחֹרֶף, סָפַרְנוּ כְּבָר אֶת כָּל הַמִּרְצָפוֹת וְאֶת כָּל הַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁבָּרְחוֹב.

"שֶׁהִיא רַק לֹא תַּחֲזֹר", אָמַר שִׁימִי בְּפָנִים מֻדְאָגוֹת. "וְעוֹד בַּחֲנֻכָּה! חַג הָאוֹרוֹת וְהַשִּׂמְחָה!"

"מִי תַּחֲזֹר?" שָׁאַלְתִּי וּמִיָּד נִחַשְׁתִּי: הָרְבִיעִיָּה הַמְעַצְבֶּנֶת.

"הִיא לֹא תַּחֲזֹר!" אָמַר קוֹל צַפְצְפָנִי מֵהַמַּדָּף הָעֶלְיוֹן בַּאֲרוֹן הַמִּשְׂחָקִים. פָּתַחְנוּ אֶת מַחֲצִית הָאָרוֹן שֶׁהָיְתָה עוֹד סְגוּרָה.

"אֵיךְ הִגַּעְתֶּם לְשָׁם?" שָׁאַלְתִּי אוֹתָם, מְסֻקְרֶנֶת מֵעֲקֵב נַעֲלִי וְעַד לַשֵּׂעָר הַמְתֻלְתָּל שֶׁלִּי. "טִפַּסְנוּ", אָמְרוּ אַנְשֵׁי הַחֹרֶף הַקְּטַנִּים בְּמַנְגִּינָה שֶׁל "הָלַכְתִּי לַמַּכֹּלֶת וְקָנִיתִי לֶחֶם פָּרוּס".

"בָּרוּר שֶׁטִּפַּסְתֶּם", שִׁימִי הוֹצִיא לָהֶם לָשׁוֹן. אוּף כְּבָר עִם הַשְּׁוִיצֵרִים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה, שֶׁמַּצְלִיחִים לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ אֲפִלּוּ לֹא מְעִזִּים לְנַסּוֹת, וְגַם אִם הָיִינוּ מְעִזִּים, אֵין סִכּוּי שֶׁאִמָּא תַּרְשֶׁה.

"כְּשֶׁמְּאֹד רוֹצִים לְהַגִּיעַ לְמַשֶּׁהוּ, מַצְלִיחִים", אָמַר הָאִישׁ עִם הַשְּׁלֵייקֶס הָאֲדֻמִּים, וְהָרַגְלַיִם הַקְּטַנּוֹת שֶׁלּוֹ תּוֹפְפוּ עַל קֻפְסַת הַקַּרְטוֹן.

"נוּ מֵילָא", הֶחְלַטְתִּי לַעֲזֹב אוֹתָם לְנַפְשָׁם. "רַק תַּגִּידוּ לָנוּ, מָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁכָּל כָּךְ מָשַׁךְ אֶתְכֶם לְמַעְלָה, עַד שֶׁעֲשִׂיתֶם אֶת מִבְצַע הַטִּיפוּס הַזֶּה?" הָרֹאשׁ שֶׁלִּי הִבִּיט לְמַעְלָה, וְהַצַּוָּאר שֶׁלִּי כִּמְעַט נִנְקַע.

אַנְשֵׁי הַחֹרֶף רָקְדוּ עַל סַלְסִלַּת קֻבִּיּוֹת הַבַּד.

"זֶה!" הִכְרַזְנוּ שְׁנֵינוּ בְּבַת-אַחַת, מְאֻכְזָבִים עַד סֻלְיוֹת נַעֲלֵי הַחֹרֶף.

מָתַחְנוּ זְרוֹעוֹת, שָׁלַפְנוּ הַחוּצָה אֶת הַסַּלְסִלָּה יַחַד עִם אַנְשֵׁי הַחֹרֶף. שְׁתֵּי קֻבִּיּוֹת רַכּוֹת, שֶׁפַּעַם-פַּעַם הֵן הָיוּ צְהֻבּוֹת, נִשְׁפְּכוּ עַל הָרִצְפָּה מְבֻיָּשׁוֹת.

"הֵן מְשַׁעְמְמוֹת לְגַמְרֵי", אָמַרְתִּי, מְסַדֶּרֶת כַּמָּה מֵהַקֻּבִּיּוֹת הָרַכּוֹת קָרוֹב לְרַגְלֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק הַקְּטַנִּים. הֵם הִבִּיטוּ בַּקֻּבִּיּוֹת, שָׁתְקוּ לְרֶגַע קָטָן וְשָׁאֲלוּ: "מְשַׁעְמְמוֹת? מָה הַמַּטָּרָה הָעִקָּרִית שֶׁלָּהֶם, בְּעֶצֶם?"

"הֵן מְיֹעָדוֹת לְתִינוֹקוֹת, שֶׁמְּנַסִּים לִבְנוֹת מִגְדָּל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וּמִשְׂחֲקֵי הַרְכָּבָה אֲחֵרִים עוֹד לֹא מַתְאִימִים לָהֶם", הִסְבַּרְתִּי כְּמוֹ שֶׁמַּסְבִּירִים לַאֲנָשִׁים קְטַנִּים מִפְּלַסְטִיק.

"הָאִם נִסִּיתֶם פַּעַם לְהַדְבִּיק אֶת הַקֻּבִּיּוֹת הָאֵלֶּה אֶל הַתִּקְרָה?" שָׁאַל הָאִישׁ בְּבִגְדֵי הַדֶּשֶׁא.

"מָה?"

הָאִישׁ בַּעַל הַפָּנִים הַצְּהֻבּוֹת הֵזִיז אֶת יְדֵי הַפְּלַסְטִיק הַקְּטַנּוֹת שֶׁלּוֹ בְּכָל הַכֹּחַ כְּלַפֵּי הַתִּקְרָה. "יִהְיֶה מְעַנְיֵן לִבְדֹּק אֶת כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה", הוּא אָמַר. "אֲבָל לֹא סְתָם לִבְדֹּק".

הִסְתַּכַּלְתִּי עַל שִׁימִי, וּשְׁנֵינוּ הִסְתַּכַּלְנוּ עַל אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק הֲכִי מוּזָרִים שֶׁרָאִינוּ בַּחַיִּים.

"נַסְבִּיר לָכֶם אֶת כְּלָלֵי הַמִּשְׂחָק", אָמַר הָאִישׁ בַּבְּגָדִים הַיְרֻקִּים. הַקּוֹל הַצַּיְצָנִי שֶׁלּוֹ הָיָה בָּרוּר לְהַפְלִיא כְּשֶׁהוּא אָמַר לָנוּ אֶת הַהוֹרָאוֹת.

"תַּשְׁפְּרִיצוּ אֶת הַקֻּבִּיָּה לְמַעְלָה, כָּכָה!" הוּא הֵנִיף אֶת יָדָיו הַקְּטַנְטַנּוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְרֶגַע לִפְנֵי שֶׁעָשִׂינוּ כָּמוֹהוּ, הוּא אָמַר: "רֶגַע, זְהִירוּת! תַּפְעִילוּ אֶת הָרֹאשׁ – לֹא תָּמִיד הַקֻּבִּיָּה צְרִיכָה לָגַעַת בַּתִּקְרָה. אַתֶּם צְרִיכִים לְוַסֵּת אֶת הַכֹּחַ שֶׁלָּכֶם".

"לְוַסּ-מָה אֶת הַכֹּחַ?" שָׁאַלְנוּ שִׁימִי וַאֲנִי בְּבַת-אַחַת. אֵילוּ מוּזָרִים הֵם אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק! וְאֵילוּ מִלִּים מַצְחִיקוֹת הֵם מְבִיאִים לְכָאן, לֹא יוֹדַעַת מֵאֵיפֹה!

"לְוַסֵּת אֶת הַכֹּחַ", הִסְבִּיר הָאִישׁ בַּעַל הַפָּנִים הַוְּרֻדּוֹת בְּסַבְלָנוּת פְּלַסְטִיק, "לְוַסֵּת זֶה אוֹמֵר, לְהַחְלִיט מֵרֹאשׁ כַּמָּה רָחוֹק אֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁהַקֻּבִּיָּה הַזֹּאת תַּגִּיעַ. אֲנַחְנוּ מַחְלִיטִים מֵרֹאשׁ, נַנִּיחַ, שֶׁאָסוּר לַקֻּבִּיָּה לָגַעַת בַּתִּקְרָה".

"לָמָּה אָסוּר לָהּ לָגַעַת בַּתִּקְרָה?" לֹא הֵבַנְתִּי כְּלוּם. "הֲרֵי סִכַּמְנוּ שֶׁהוֹלְכִים לִבְדֹּק אֶת כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה".

אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק הִנְהֲנוּ וְסִכְּמוּ אִתָּנוּ שֶׁנַּתְחִיל לְשַׂחֵק, וְתוֹךְ כְּדֵי הֵם יְפָרְטוּ לָנוּ אֶת הוֹרָאוֹת הַמִּשְׂחָק. בְּסֵדֶר, אִם כָּכָה תֵּעָלֵם מִכָּאן הָרְבִיעִיָּה הַמְעַצְבֶּנֶת לְאֶרֶץ רְחוֹקָה וְנֶעֱלֶמֶת, הִסְכַּמְנוּ גַּם לַכְּלָלִים הַמּוּזָרִים הָאֵלֶּה.

קֻבִּיּוֹת הַסְּפוֹג הֵחֵלּוּ לְהִתְעוֹפֵף לְמַעְלָה. "בָּרוּר שֶׁהֵם לֹא נִדְבָּקִים לַתִּקְרָה!" הִכְרִיז שִׁימִי בְּקוֹל גָּדוֹל. "אֶלָּא מָה חָשַׁבְתָּ, שֶׁיִּפְעַל כָּאן אֵיזֶה קֶסֶם?"

"שׁוּם קֶסֶם", אָמַר הָאִישׁ בְּבִגְדֵי הַדֶּשֶׁא. "זֶה מִשְׂחָק חָדָשׁ, עִם כְּלָלִים חֲדָשִׁים. תַּנִּיחוּ רֶגַע אֶת הַקֻּבִּיּוֹת וְתַקְשִׁיבוּ".

הִנַּחְנוּ אֶת הַקֻּבִּיּוֹת זוֹ עַל זוֹ וְעַל הָרִצְפָּה. "אֲנַחְנוּ נֹאמַר מִלָּה", אָמַר הָאִישׁ בַּעַל הַפָּנִים הַוְּרֻדּוֹת. "אִם הִיא קְשׁוּרָה לַחֹרֶף, עֲלֵיכֶם לִזְרֹק אוֹתָהּ בְּאֹפֶן שֶׁהִיא תִּגַּע בַּתִּקְרָה. אִם הִיא לֹא קְשׁוּרָה לַחֹרֶף, אָסוּר לָהּ לָגַעַת בַּתִּקְרָה".

"קָדִימָה?" שָׁאַל הָאִישׁ בְּבִגְדֵי הַדֶּשֶׁא, כְּשֶׁרָאָה אוֹתָנוּ עֲדַיִן עוֹמְדִים בְּקִפָּאוֹן. "בֶּטַח שֶׁקָּדִימָה!" הֵעַפְתִּי אֶת הַיָּדַיִם כְּלַפֵּי מַעְלָה. הַקֻּבִּיָּה נוֹרְתָה אֶל הַתִּקְרָה וְהוּטְחָה חֲזָרָה אֶל הָרִצְפָּה.

"רֶגַע!" צָחַק הָאִישׁ הַיָּרֹק, צָחַק וְצָחַק וְהֶחֱזִיק אֶת הַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ. "עוֹד לֹא אָמַרְתִּי מִלָּה!"

"מִטְרִיָּה!" צָעַק הָאִישׁ הַיָּרֹק. הַקֻּבִּיּוֹת הִתְעוֹפְפוּ לַתִּקְרָה וְחָזְרוּ אֵלֵינוּ.
"גֶּשֶׁם!" שׁוּב הִתְעוֹפְפָה הַקֻּבִּיָּה כְּלַפֵּי מַעְלָה.
"דֶּלֶת!" וִסַּתְנוּ אֶת הַכֹּחַ וְשָׁמַרְנוּ עַל הַקֻּבִּיָּה שֶׁתִּזָּרֵק לְאַט וְחַלָּשׁ, שֶׁלֹּא תִּגַּע בַּתִּקְרָה בְּשׁוּם אֹפֶן.
"שֶׁמֶשׁ!" שׁוּב וִסַּתְנוּ אֶת הַקֻּבִּיָּה וְאֶת הַכֹּחַ.
"שֶׁלֶג!" הוֹפְּ לַתִּקְרָה.
"קֻבִּיָּה!" גְּרִיטְשׁ – לַתִּקְרָה.

"הִתְבַּלְבַּלְתֶּם!" צָעַק הָאִישׁ בַּעַל הַפָּנִים הַוְּרֻדּוֹת. הִסְתַּכַּלְנוּ עָלָיו, מְבֻלְבָּלִים עַד לְשָׁרְשֵׁי שַׂעֲרוֹתֵינוּ, וְלֹא יָדַעְנוּ אֵיךְ מַמְשִׁיכִים מִכָּאן.

"מִי שֶׁמִּתְבַּלְבֵּל", אָמַר הָאִישׁ הַיָּרֹק בְּקוֹל שֶׁל גַּנֶּנֶת חֲשׁוּבָה, "לוֹקֵחַ אֶת קֻבִּיַּת הַסְּפוֹג, מוֹעֵךְ וּמוֹעֵךְ וּמוֹעֵךְ אוֹתָהּ, בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת, עַד שֶׁהִיא הוֹפֶכֶת לְפִתָּה".

"טוֹב, הִיא לֹא מַמָּשׁ תַּהֲפֹךְ לְפִתָּה", הֵבַנְתִּי תּוֹךְ כְּדֵי מְעִיככככככַת הַקֻּבִּיָּה, מְעִיכככככָה וּמְעִיכָה, עֶשֶׂר, תֵּשַׁע, שְׁמוֹנֶה, שֶׁבַע, שֵׁשׁ, חָמֵשׁ, אַרְבַּע, שֶׁלָּשׁ, שְׁתַּיִם, אַחַת.

"עַכְשָׁיו", אָמַר הָאִישׁ בַּעַל הַפָּנִים הַוְּרֻדּוֹת, "נַמְשִׁיךְ עִם קְבוּצַת מִלִּים אַחֶרֶת: מִלִּים שֶׁקְּשׁוּרוֹת לְשַׁבָּת צְרִיכוֹת לָגַעַת בַּתִּקְרָה, כְּלוֹמַר, הַקֻּבִּיָּה. מִלִּים שֶׁלֹּא קְשׁוּרוֹת לְשַׁבָּת, אָסוּר לָהֶן לָגַעַת בַּתִּקְרָה".

"כְּלוֹמַר, לַקֻּבִּיָּה", תִּקַּנְתִּי אוֹתוֹ, מְחַקֶּה אֶת הַמַּנְגִּינָה שֶׁלּוֹ.

הוּא לֹא נֶעֱלַב, כְּמוֹ תָּמִיד. רַק הִתְחִיל לִשְׁפֹּךְ מִלִּים שֶׁל שַׁבָּת אוֹ לֹא: "פְּלָטָה, נֵרוֹת, פָּמוֹטוֹת, לֶגוֹ, דְּבַשׁ, מַפִּית לְחַלּוֹת, חַלּוֹת, זְמִירוֹת, מֻקְצֶה, דוּפְּלוֹ, וִילוֹן, אַרְגָּז, כַּדּוּר". כְּשֶׁהִתְבַּלְבַּלְנוּ, שׁוּב מָעַכְנוּ אֶת הַקֻּבִּיָּה לְמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת, מָעַכְכנוּ וּמָעַכְכנוּ. "זֹאת לֹא סְתָם מְעִיכָה", הִסְבִּיר אִישׁ הַדֶּשֶׁא. "הַמְּעִיכָה הַזֹּאת מְחַזֶּקֶת לָכֶם אֶת שְׁרִירֵי שֹׁרֶשׁ כַּף הַיָּד, עִם שָׁמַעְתֶּם פַּעַם עַל דָּבָר כָּזֶה".

בְּסֵדֶר. לֹא הִתְנַגַּדְנוּ וְהָיָה אֲפִלּוּ נֶחְמָד לְחַזֵּק אֶת הַשֹּׁרֶשׁ וְכוּ', וְלַהֲפֹךְ אֶת הַקֻּבִּיָּה לְפִתָּה.

"אַתֶּם נוֹרָא מַצְחִיקִים!" אָמַר פִּתְאוֹם שִׁימִי. "אֶת קְבוּצַת הַמִּלִּים הֲכִי חֲשׁוּבָה שָׁכַחְתֶּם לוֹמַר לָנוּ!"

"וּמָה הִיא?" שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק.

"חֲנֻכָּה כָּאן", הִסְבַּרְתִּי כְּמוֹ שֶׁמַּסְבִּירִים לִילָדִים קְטַנִּים. "אָה בֶּטַח!" דָּפְקוּ אַנְשֵׁי הַחֹרֶף עַל רָאשֵׁי הַפְּלַסְטִיק הַחֲלוּלִים שֶׁלָּהֶם. טוֹב, לְמָה אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת מֵרָאשֵׁי פְּלַסְטִיק. עִקַּמְנוּ מוּלָם אֶת הַפַּרְצוּף, וְהֵם שָׁפְכוּ רְשִׁימָה כְּאִלּוּ כְּלוּם. רְשִׁימָה שֶׁל חֲנֻכָּה:

"שַׁלְהֶבֶת, נֵרוֹת, סִיגַרְיָה, מְזוּזָה, מִזְמוֹרִים, אַלְבּוֹם, עֶרֶב, שֶׁמֶשׁ, יָרֵחַ, כּוֹכָבִים, בַּקְבּוּק, יְוָנִים, חַשְׁמוֹנָאִים, סְבִיבוֹן, סְחַרְחֹרֶת, קָרוּסֶלָה, נַדְנֵדָה, מוֹצֵץ, עֵץ, מַשְׁפֵּךְ, מִתְיַוְּנִים".

זֶה הָיָה מְבַלְבֵּל, זֶה הָיָה קָשֶׁה, זֶה הָיָה שָׂמֵחַ, זֶה הָיָה טוֹבבבב!

עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ בְּשָׁעָה שֶׁל מִשְׂחָק

מָה הַמִּשְׂחָק הַזֶּה מְפַתֵּחַ בָּנוּ?

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְנַסִּים לִזְרֹק אֶת הַקֻּבִּיָּה נָמוּךְ, אָנוּ לוֹמְדִים לְוַסֵּת אֶת הַכֹּחַ שֶׁלָּנוּ.
כְּשֶׁאָנוּ מְרִימִים אֶת הַיָּדַיִם שׁוּב וָשׁוּב, שְׁרִירֵי הַכְּתֵפַיִם מִתְחַזְּקִים.
כְּשֶׁאָנוּ מוֹעֲכִים אֶת הַקֻּבִּיָּה, שְׁרִירֵי שֹׁרֶשׁ כַּף הַיָּד מִתְחַזְּקִים.

זֹאת מִלְּבַד אוֹצַר הַמִּלִּים שֶׁלָּנוּ וִיכֹלֶת הַמִּיּוּן שֶׁלָּנוּ, שֶׁמִּשְׁתַּפֶּרֶת וּמִשְׁתַּכְלֶלֶת.

המשך יבוא…

רוצים שהילדים ישמעו סיפור כזה לפני השינה?

בשנת סיפור לאה מספרת בקולה, בכל ערב, את הסיפורים והספרים שלה. באתר, באפליקציה ובטלפון. חודש ראשון ב־₪1.

התחילו בחודש ראשון ב־₪1