(ושלא תחשבי שהכל כאן דבש… זה רק ברעיון הכללי).
עולם בשגרה – משנה סדורה יש סדר וצורה (מי אמר שזה רע!).
בפנים – בסך הכל דירה.
בחוץ בריחה משקיעה עד זריחה יש פרץ וצווחה וצרחה בלי ברכה.
בפנים – משפחה.
עולם בחוץ לקה בשגעת מתרוצץ כמו פקעת או רובץ כדלעת.
בפנים – יישוב וגם דעת.
עולם רץ מעבר להווה השגים הוא אובה תחרות מי שווה.
בפנים – רגעים חווה.
עולם בחוץ חסר לחוץ מפה לשם ממשיך לרוץ.
בפנים – יש מה שנחוץ.
עולם בחוץ מזוייף מחוספס מזגזג על הפס שיכור מחופש.
בפנים – מאופס.
עולם בחוץ מושכות שומט מבלבול כמעט גוסס ומת.
בפנים – האמת.
עולם רץ מפינה לפינה מחפש את עצמו בין קניה לגינה ורעש תופים תיפופי מנגינה.
בפנים – השכינה.
עולם פורץ כמו לבה חמה בלי הפסק בלי תנומה גווע כמעט מרעב וצמא.
בפנים – הנשמה.
נ.ב. תודה למחנכת קורונה
ולמי ששלח אותה,
על פסק זמן אמתי וארוך מהעולם שבחוץ והפניית הארטילריה פנימה.
הלוואי שהתובנות
ילוו אותנו הלאה!