טורים לימי הסליחות, בעריכת ל. פוטש
הרבנית אסתר טולידנו, מרצה בנושא הבית היהודי ומחברת ספרים, ארגון "מנוף לבית היהודי".
בוחן לבבות
המילים בפיוט המרגש הזה, שפוגשות אותי עשרות פעמים ביום ומעוררות בי סנגוריה אינסופית על נשות עם ישראל הנפלאות, הן "בוחן לבבות". וכי מהי אשה יהודייה? כל כך מתאמצת. עובדת בבית ובחוץ, עם עצמה, מול בעלה וילדיה, החמות, השכנות. ובעומק העומקים רק בורא העולם יודע לראות כל אשה יהודייה מתחת לכל השכבות העייפות והדחק. רק הוא, בורא כל העולמות, בוחן לבבות ורואה עד כמה כל אשה יהודייה היא מיוחדת במינה.
רק הוא בוחן כל אחת מאתנו מתוך כל מיליארדי האנשים בעולם הזה.
רק הוא, שיצר את האדם ומכיר ויודע יצרו, מה תפקיד יועד לנשמתו שירדה לעולם, מה התיקון הספציפי שלה ובמה היא עלולה ליפול, מה תהיה המלחמה שלה, וההתמודדויות הלא קלות, יודע מה מתרחש בעומקים של הלב.
כשאני אומרת את המילים "בוחן לבבות" אני יודעת שרק הקב"ה רשאי לתת לנו ציונים.
כשאני רואה את המילים האלה עולה בי השוואה – נאיבית אולי – לבוחן תנועה. שעם כל הכבוד ללימודים ולנסיון שלו, הוא עדיין יכול לטעות באבחנות שלו. מי הוא נהג טוב, ומי מתבלבל וחושב בטעות שהרכב שלו הוא בימבה.
רק הקב"ה רשאי לבחון ולתת ציונים לכל אשה, גם אם היא לא נראית לנו לגמרי בסדר. צדיקים שואלים, למה כל כך גדולה סעודת המצווה? והתשובה היא שאין יהודי שיעשה סעודה אחרי עבירה שעבר, גם אם חטא בשוגג הוא תמיד יתחרט לאחר רגע.
כאחת שעוסקת בעולם הטיפול הרגשי ובקירוב רחוקים, אני נפגשת עם אלפי סגנונות של נשים ובכל פעם מחדש מופתעת לגלות, עד כמה המעטה החיצוני מתעתע לפעמים. בלי להיות בוחנת לבבות, שזו יכולת השייכת אך ורק לבורא העולם, רק מדיבור קצר איתן אני מגלה עולם פנימי מיוחד שמחובר לנשמה ולהשם, וכואב את ההתרחקות, ומייחל ודומע לשוב ולהתקרב. התגליות האלה מרגשות אותי בכל פעם מחדש!
אתפלל יחד עם כל עם ישראל, שבוחן הלבבות שיודע יצרנו ייתן לכולנו עוצמה וכוח להשתפר עוד לשנה הבאה עלינו לטובה, להתקרב אליו, לגלות את הרצונות הבוערים בקרבנו לעשות טוב, וישלח לנו שנה טובה ומתוקה עד בלי די.
מלכה ויזל, קלדנית:
צופה עתידות
כעובדת עצמאית ובכלל, אני מתמלאת לעתים קרובות בדאגה. ההכנסות שלי אינן קבועות ויש להן נטייה קבועה כלפי מטה, וההוצאות גם הן לא קבועות עם נטייה תמידית כלפי מעלה. שעון החיים מתקתק. מדי פעם אני מדפדפת בלוח השנה ונמלאת מועקה. עוד רגע שוב חגים, ונעלי הילדים שוב קטנים עליהם, והשיניים של כולם זקוקים לטיפול דחוף.
כשאני רואה את לוח השנה אני נזכרת בשנים השועטות קדימה ובבכור שלי שעוד רגע מגיע לגיל שידוכים… רגע לפני שהדאגה תצמח לממדים מפלצתיים אני נזכרת במילים האלה, מתוך הפיוט הנפלא: צופה עתידות, ורמת המתח שלי צונחת באחת.
מישהו יושב למעלה, רואה את כל הנמלים הקטנות שמתרוצצות ומחפשות מזון, וביניהן הוא רואה גם אותי.
הוא כבר קבע איך ייראה העתיד שלי ושל כולנו. איך ייראה החודש הזה, איך ייראה החודש הבא, ואיך תראה השעה הבאה. כמה מזומנים ישכבו בארנק שלי ואם כרטיס האשראי יעבור – הוא כבר צפה את זה מראש. זה כבר נקבע. ואני הקטנה, עם מליוני הרצונות והמועקות והשמחות הקטנות והגדולות שלי, עם הנסיונות שלי להזיז הרים וגבעות והדאגות המפלצתיות מה יהיה מחר, בסך הכל נעה בתוך תבנית שהוא כבר קבע לי מראש.
יושב בשמים ישחק. צופה עתידות כבר ישב ותכנן עבורי את כל הפאזל לטובה.
כשאני מגיעה לתובנה הזו ומצליחה להרגע מכל הלחצים, לא תמיד אבל לעתים קרובות, זה קורה:
עניינים מסתדרים פתאום בצורה מפתיעה. סוכריות נופלות לי מהשמיים. ואני מבטיחה לעצמי בפעם המי יודע כמה, לעולם לא לדאוג יותר, על כלום.
ענבר אור, קידום תעסוקתי לנשים חרדיות
השורה שמדברת אלי באלפי קולות ונוגעת בנימים דקים בנשמתי, משמחת ומרגשת בבת אחת, היא:
הדור בנפלאות, ותיק בנחמות.
המילים האלה פוגשות אותי בכל רובד בחיים האישיים ובייחוד בחיי המקצועיים.
הרבה נשים שואלות אותי אם אני באמת מאמינה שהן יוכלו להתפרנס בכבוד ממה שהן אוהבות ובהתאמה מלאה לחיי המשפחה והערכים שלהן.
והתשובה שלי אליהן תמיד היא:
השם הוא אינסופי וכל יכול.
או במילים אחרות, הדור בנפלאות, ותיק בנחמות.
כמו בשידוכים, גם בעולם המקצועי לכל סיר יש מכסה.
אין סוף לאפשרויות ולנפלאות שהקדוש ברוך הוא הדור בהן, והוא תמיד דואג לנחם אותנו כך. בהתאמה מושלמת של מה שמתאים לנו.
ומה זה דורש מאתנו?
להאמין שהוא באמת הדור בנפלאות ובהחלט ניתן למצוא בדיוק את מה שנכון לנו.
לחפש ולתור ולא לוותר עד שנמצא איך להגשים את זה בסיעתא דשמיא במציאות.
הידיעה הזו שאלוקים הוא אינסופי וכל יכול, שהיצירתיות שלו היא בלתי נגמרת ובלתי נתפסת, שהוא יכול לנהל את העניינים בצורה הכי טובה לנו, לכוחות הנפשיים והפיזיים שלנו ואין לו שום הגבלה, אין כמוה מנחמת, מלטפת את הלב ופותחת שערים.
והלוואי שיהיה לנו חודש סליחות מעורר ונוגע.
מירי טרבילו, עורכת לשון.
השורה שמדברת אלי היא פשוטה ואבסולוטית וימיה כימי עולם.
שומע תפילות.
מאד מרגש אותי לגלות בחיי היומיום שלי, בבעיות הקטנטנות שלי, את ידו הרחומה של הבורא ששומע את כל הבקשות שלי.
הרבה פעמים אני אומרת לו: אבא, תראה לי שאתה שומע אותי! ואז, לא עובר הרבה זמן ואני מגלה בדמעות של התרגשות שהוא שמע את תפילתי!
השפה הזאת למדתי מסבתא שלי שתחי', שמוסרת לנו שיחות חיזוק באמונה. אני יכולה לקום בבוקר מדוכדכת, להסתכל על השמים שמציצים מהחלון וללחוש: אבא, אני רוצה עכשיו זה וזה… מציק לי דבר פלוני אלמוני. תראה לי בבקשה שאתה שומע אותי! הרי אתה תמיד שומע, וכל כך הרבה פעמים ראיתי את זה!
ופתאום דופקת בדלת שכנה מקסימה, ואומרת לי אמירה כזאת שבדיוק הייתי צריכה לשמוע,
ועניינים קטנים מסתדרים כמו פאזל רב חלקים. ושערים נעולים נפתחים לרווחה. הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו על ידי כל מיני שליחים.
שמעתי שתפילה אישית טרייה על הבוקר, מיד אחרי נטילת ידיים, יש לה כוח מיוחד. לומר במילים משלנו: אבא תן לי יום מוצלח. שאצליח בעבודה הספציפית הזו, שהדלקת בעין של הקטן תעבור בלי שנצטרך ללכת לרופא, שכל העניינים בבנק יזרמו על מי מנוחות. בדוק ומנוסה.
הידיעה המוחלטת הזו שהוא נמצא כאן לידינו ולוקח כל דיבור שאנחנו מדברים אליו כמו יהלום יקר. כשהיא מחלחלת פנימה, היא כל כך חזקה ומשמחת, שאין דבר דומה לו בעולם הזה.
אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת
בּוֹחֵן לְבָבוֹת
גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת
דּוֹבֵר צְדָקוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת
וָתִיק בְּנֶחָמוֹת
זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת
חוֹקֵר כְּלָיוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת
יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת
כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת
לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
מָלֵא זַכִּיּוֹת
נוֹרָא תְהִלּוֹת
סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת
עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ
פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת
צוֹפֶה עֲתִידוֹת
קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת
רוֹכֵב עֲרָבוֹת
שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת
תְּמִים דֵּעוֹת
חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ