
תבוא תפילת המרפסות לפניך \ ל.פוטש
הגיג שנכתב בתקופת הקורונה על תפילות המרפסות, שבהן כל בית הפך לבית כנסת, ועל שיר חדש לגאולה.
טורים אישיים של לאה פוטש, עם חיוך, רגש ומבט חד על החיים, המשפחה והבית היהודי.

הגיג שנכתב בתקופת הקורונה על תפילות המרפסות, שבהן כל בית הפך לבית כנסת, ועל שיר חדש לגאולה.

הגיג אישי שנכתב בתקופת הקורונה, על התקווה למשיח, על הקושי של ארבעה קירות ועל חזרה לאמונה.

מחשבות מתקופת הקורונה בפסח תש"פ על שני הקולות שבתוכנו, הקול הסטטיסטי והקול היהודי, ועל ההתבוננות בימים האלה כבשורה של גאולה.

הגיג שנכתב בתקופת הקורונה על האישה בביתה, על כוחות האמונה שלה ועל הציפייה לגאולה בזכות נשים צדקניות.

הגיג שנכתב בתקופת הקורונה על ימי הסגר שלפני פסח ועל העיבוד הפנימי שעוברת כל אישה בבית.

הגיג שנכתב בתקופת הקורונה על הבלבול, החרדה והציפייה לגאולה בימים שבהם העולם כולו מזדעזע.

טור על שפע האפשרויות שסביבנו, מתחפושות ועוזרות ועד שיטות לגילוי עצמי והלוואות, והגעגוע לאור ברור שיעזור לבחור.

יומן עמוס, רשימת צריך שלא נגמרת ופסח בפתח. טור קצר שמזמין לעצור לרגע, לנשום ולהיזכר מי את באמת.

בין כביסות, מרק שבתי ותרגילי חשבון, ט"ו בשבט מזכיר שהשורשים זה את. ומה עושים כשגם השורשים צמאים?

מפגש קצר בתחנת אוטובוס עם אדם עיוור, ומחשבות על היבלות הנסתרות שכל אחד מאיתנו נושא, ועל איך מדברים בלי לדרוך עליהן.