מֵהַבֹּקֶר חִכְּתָה חֵלוּשׁ לְהַפְסָקַת עֶשֶׂר. אֶתְמוֹל הִיא הָיְתָה הַשְּׁנִיָּה בַּחֶבֶל, וְהַיּוֹם, אִם לְדִינָה יִהְיֶה 'אָבוּד' מִיָּד, הִיא תִּהְיֶה הָרִאשׁוֹנָה! הִיא תּוּכַל לְהַקִּיף בְּאֵיזוֹ מְהִירוּת שֶׁהִיא תִּבְחַר. הִיא תִּהְיֶה הַמַּלְכָּה שֶׁל הַמִּשְׂחָק! מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה חֵלוּשׁ לֹא זָכְתָה לִהְיוֹת רִאשׁוֹנָה בַּחֶבֶל.
מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל שֶׁדִּינָה תִּפָּסֵל? הוֹפְּס. זֶה קָרָה עוֹד לִפְנֵי שֶׁחֵלוּשׁ פָּתְחָה אֶת הַפֶּה. הָרֶגֶל שֶׁל דִּינָה נִתְפְּסָה בְּצוּרָה לֹא נְכוֹנָה, רַק בְּנֵס הִיא לֹא נָפְלָה. "אָבוּד לָךְ!" חֵלוּשׁ אָמְרָה לָהּ בְּצַעֲדֵי רִקּוּד. "זוֹ קְפִיצָה רִאשׁוֹנָה", דִּינָה הִתְחִילָה, וְחֵלוּשׁ אָמְרָה לָהּ שֶׁאֵין קְפִיצָה רִאשׁוֹנָה לְמִי שֶׁכְּבָר יוֹמַיִם רְצוּפִים הָרִאשׁוֹנָה בַּחֶבֶל. "בְּסֵדֶר", דִּינָה לָקְחָה בְּהַכְנָעָה אֶת קְצֵה הַחֶבֶל לְגַלְגֵּל בּוֹ. חֵלוּשׁ הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת.
"שְׁתַּיִם בְּהַפְסָקוֹת שָׁ ל וֹ ש!" הִכְרִיזָה וְהַלֵּב שֶׁלָּהּ יָצָא בְּרִקּוּד מְאֻשָּׁר, יַחַד עִם הָרַגְלַיִם. אַחֲרֵי הַהַקָּפָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁהָלְכָה לְחֵלוּשׁ בְּלִי שׁוּם בְּעָיָה, הִגִּיעַ רַעַשׁ מוּזָר מֵאֲחוֹרֵי הַמִּשְׂחָק שֶׁלָּהֶן. "יֵשׁ לִי חֶבֶל חָדָשׁ! מִי רוֹצָה?" הַקּוֹל שֶׁל דְּבוֹרָה'לֶה הָיָה חָזָק, יוֹתֵר מִכָּל הַקְּפִיצוֹת הַמְאֻשָּׁרוֹת שֶׁל חֵלוּשׁ. הַחֶבֶל נָפַל מִיָּדֶיהָ שֶׁל דִּינָה, בְּבַת אַחַת. "דִּינָה! רוֹצָה?" דְּבוֹרִי הִצִּיעָה לָהּ, מִתְעַלֶּמֶת מֵהָעֵינַיִם שֶׁל חֵלוּשׁ. "אִם תָּבוֹאִי אֵלַי, תִּהְיִי הַשְּׁנִיָּה". דִּינָה הֵעִיפָה אֶת הַחֶבֶל, וְהוּא נִזְרַק בְּבַת אַחַת אֶל תּוֹךְ הָעֵינַיִם הַכּוֹאֲבוֹת שֶׁל חֵלוּשׁ. "אֲנִי שְׁלִישִׁית!" צָעֲקָה גִּיטִי, זוֹ שֶׁגִּלְגְּלָה אֶת הַחֶבֶל בַּצַּד הַשֵּׁנִי יַחַד עִם דִּינָה. "רְבִיעִית!" בָּרְחָה אֵלֶיהָ גַּם מִרְיָם.
הָעֵינַיִם שָׂרְפוּ לְחֵלוּשׁ. הִיא עָמְדָה כְּמוֹ עֵץ בְּאֶמְצַע שׁוּם מָקוֹם. עַד שֶׁהִיא זָכְתָה לִהְיוֹת רִאשׁוֹנָה בַּחֶבֶל, הִיא יָדְעָה שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִשְׁתַּבֵּשׁ! הַחֶבֶל שֶׁל דְּבוֹרָה'לֶה כְּבָר נִמְתַּח בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הֶחָצֵר, הוּא הִתְחִיל לְהִתְגַּלְגֵּל בְּמֶרֶץ. "בּוֹאוּ נַמְשִׁיךְ!" הַקּוֹל שֶׁל חֵלוּשׁ דִּבֵּר אֶל הַחֶבֶל, וְאֶל שָׁלוֹשׁ יְלָדוֹת שֶׁעָמְדוּ וְהִסְתַּכְּלוּ עַל הַמִּשְׂחָק שֶׁל דְּבוֹרִי, מִתְלַבְּטוֹת. "מִי הָיְתָה אַחֲרוֹנָה? בּוֹאוּ נַמְשִׁיךְ, עוֹד רֶגַע הַהַפְסָקָה נִגְמֶרֶת!" הָרַגְלַיִם שֶׁל חֵלוּשׁ שָׂרְפוּ. הִיא חַיֶּבֶת עוֹד שָׁלוֹשׁ הַקָּפוֹת לְפָחוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהּ שָׁוֶה, שֶׁתַּרְגִּישׁ אֶת הַטַּעַם הַמָּתוֹק הַזֶּה, שֶׁל לִהְיוֹת רִאשׁוֹנָה בַּחֶבֶל. סימי גִּלְגְּלָה בְּיָד עֲיֵפָה, וִיהוּדִית עָזְרָה לָהּ מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי בְּגִלְגּוּלִים שֶׁל מוֹשַׁב זְקֵנִים. "נַעֲשֶׂה אַחַת בְּהַפְסָקוֹת שְׁתַּיִם!" הִכְרִיזָה חֵלוּשׁ וְשָׂמְחָה שֶׁלְּפָחוֹת רִיקִי, הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלָּהּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם, נִשְׁאֲרָה אַחֲרֶיהָ בַּחֶבֶל. רִיקִי קָפְצָה אַחֲרֶיהָ בְּחֹסֶר חֵשֶׁק, סִימִי וִיהוּדִית גִּלְגְּלוּ בְּחֹסֶר חֵשֶׁק, וּכְשֶׁחֵלוּשׁ קָפְצָה אֶת הַקְּפִיצָה הָרְבִיעִית נִכְנַס לֶחָצֵר קוֹל גָּדוֹל מְאֹד. הַצִּלְצוּל.
חֵלוּשׁ בָּרְחָה לַמָּקוֹם שֶׁלָּהּ, מְשַׁפְשֶׁפֶת אֶת הָעֵינַיִם חָזָק. רִיקִי כְּבָר יָשְׁבָה שָׁם, וַאֲפִלּוּ לֹא שָׂמָה לֵב כַּמָּה הָעֵינַיִם שֶׁל חֵלוּשׁ שׂוֹרְפוֹת, וַאֲדֻמּוֹת כַּנִּרְאֶה, וְאוּלַי גַּם רְטֻבּוֹת. רִיקִי הָיְתָה עֲסוּקָה בְּמַחְבֶּרֶת גֵּאוֹגְרַפְיָה, וּבַמַּדְבֵּקוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁקִּשְּׁטוּ אֶת דַּף הַשַּׁעַר. "הַמִּשְׂחָק שֶׁלָּנוּ הָיָה סְתָם מְשַׁעֲמֵם", הִיא אָמְרָה לְחֵלוּשׁ בְּלִי לְהָרִים עֵינַיִם מֵהַמַּחְבֶּרֶת, "נִרְאֶה לִי שֶׁבַּהַפְסָקָה הַבָּאָה גַּם אֲנִי מִצְטָרֶפֶת לַקְּבוּצָה שֶׁל דְּבוֹרָה'לֶה".
"זֶה לֹא אִכְפַּת לִי בִּכְלָל". חֵלוּשׁ לֹא הֵבִינָה לָמָּה הַקּוֹל יָצָא לָהּ כָּל כָּךְ גָּבוֹהַּ, נֵס שֶׁהַמּוֹרָה גְּרִינְבּוֹים, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל מְדַיֶּקֶת יוֹתֵר מֵהַמְחוֹגִים בַּשָּׁעוֹן הֶחָדָשׁ שֶׁלָּהּ, הִגִּיעָה רַק רֶגַע אַחֲרֵי.
עַד הַצָּהֳרַיִם שָׂרְפוּ לְחֵלוּשׁ הָעֵינַיִם, בִּגְלַל הַחֶבֶל שֶׁדְּבוֹרָה'לֶה זָרְקָה אֶל תּוֹכוֹ. בַּהַפְסָקוֹת הַבָּאוֹת לֹא הָיָה לָהּ כֹּחַ לָצֵאת לֶחָצֵר, אָז הִיא קִשְּׁטָה אֶת הַמַּחְבָּרוֹת בְּצִבְעֵי פַּסְטֶל לֹא מְחֻדָּדִים. וְחִדְּדָה אֶת הָעֶפְרוֹנוֹת שֶׁלָּהּ, וְגָזְרָה אֶת הַסּוֹף שֶׁל מַחְבֶּרֶת גֵּאוֹגְרַפְיָה – בְּמֵילָא הֵם אַף פַּעַם לֹא מַגִּיעִים לְסוֹף הַמַּחְבֶּרֶת – לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת קְטַנּוֹת.
בַּסּוֹף נִגְמַר הַבֹּקֶר הַזֶּה. חֵלוּשׁ כִּתְּפָה אֶת הַיַּלְקוּט. לֹא חִכְּתָה לְרִיקִי כְּמוֹ תָּמִיד, הִיא בָּרְחָה לְבַד הַבַּיְתָה.
בַּבַּיִת הָיָה רֵיחַ שֶׁל מָרָק טוֹב שֶׁרִיקִי אוֹהֶבֶת, עַל הַשֻּׁלְחָן הָיוּ קְרוּטוֹנִים טְעִימִים, אֲבָל רִיקִי רָצְתָה אֶת אִמָּא.
אִ – מָּ – א!!! הִיא כְּבָר לֹא יָכְלָה עִם הַשְּׂרֵפָה הַזּוֹ בָּעֵינַיִם. עוֹד רֶגַע הַכֹּל נִשְׁפַּךְ הַחוּצָה. אִמָּא יָצְאָה מֵחֲדַר הַשֵּׁנָה, הִיא הָיְתָה חִוֶּרֶת קְצָת, וַעֲיֵפָה הַרְבֵּה, וְהַקּוֹל שֶׁלָּהּ הָיָה נָמוּךְ, כִּמְעַט לוֹחֵשׁ. "שָׁלוֹם חֵלוּשׁ, בּוֹאִי תֹּאכְלִי. אַתְּ בֶּטַח רְעֵבָה, נְדַבֵּר אַחַר כָּךְ כִּי אֲנִי דּוֹאֶגֶת לְאִיצִי. הוּא לֹא נוֹשֵׁם טוֹב. אוּלַי הוּא צָרִיךְ אִינְהָלַצְיָה. וְיֵשׁ תּוֹר לָרוֹפֵא רַק בְּעוֹד שְׁעָתַיִם. תֵּשְׁבִי רֶגַע בַּמִּטְבָּח וְתֹאכְלִי? הִנֵּה אֲנִי מְכִינָה לָךְ צַלַּחַת, שֶׁיִּהְיֶה לָךְ בְּתֵאָבוֹן, מֹתֶק, אֲנִי רַק מְדַבֶּרֶת עִם הַקֻּפַּת חוֹלִים רֶגַע, טוֹב?" אִמָּא נֶעֶלְמָה שׁוּב בְּתוֹךְ חֲדַר הַשֵּׁנָה וּלְחֵלוּשׁ לֹא הָיָה שׁוּם תֵּאָבוֹן.
הִיא כְּבָר לֹא רָצְתָה לֶאֱכֹל, וְלֹא לִשְׁתּוֹת, וַאֲפִלּוּ לְשַׂחֵק בְּחֶבֶל לֹא!
הִיא נִכְנְסָה לַחֶדֶר שֶׁלָּהּ וְנִשְׁכְּבָה עַל הַמִּטָּה הַוְּרֻדָּה שֶׁאַף אֶחָד לֹא הִסְפִּיק לְסַדֵּר הַבֹּקֶר. הָרַגְלַיִם שֶׁלָּהּ בָּעֲטוּ בַּכָּרִית וּפִתְאוֹם הִיא שָׁמְעָה קוֹל מִתּוֹךְ הָאָרוֹן. הַקּוֹל הַזֶּה הָיָה גָּבוֹהַּ, הִיסְטֶרִי, בּוֹכֶה וּמְיַלֵּל. חֵלוּשׁ נִבְהֲלָה וְנִזְכְּרָה בְּבַת אַחַת בַּיַּלְדָּה הַהִיא מֵהָאָרוֹן. הִיא מִהֲרָה אֶל הַיַּלְקוּט שֶׁלָּהּ, בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת הוֹצִיאָה אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִתּוֹךְ הַקַּלְמָר, מָצְאָה מִיָּד אֶת הָעִגּוּל הַבּוֹלֵט בְּתוֹךְ הַדֶּלֶת וְתָחֲבָה פְּנִימָה אֶת הַמַּפְתֵּחַ.
הַדֶּלֶת הַכְּפוּלָה נִפְתְּחָה, וּבְתוֹךְ הַמַּרְאָה גִּלְּתָה חֵלוּשׁ אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁהִכִּירָה אֶתְמוֹל. הַפָּנִים שֶׁלָּהּ הָיוּ אֲדֻמּוֹת וְהִיא צָעֲקָה בְּקוֹל גָּדוֹל. "שָׁכְחוּ אוֹתִי! שָׁכְחוּ אוֹתִי!" אֶגְרוֹפֵי הַיָּדַיִם שֶׁלָּהּ בָּעֲטוּ לְכָל כִּוּוּן, כִּמְעַט שָׁבְרוּ אֶת הַמַּרְאָה מִבִּפְנִים. "שָׁכְחוּ אוֹתִי! כֻּלָּם! שָׁכְחוּ אוֹתִי בָּאָרוֹן! חָשׁוּךְ לִי כָּאן! אֵין לִי אוֹר!"
"אוֹיְשׁ", חֵלוּשׁ הִצְטָעֲרָה בִּשְׁבִיל הַיַּלְדָּה שֶׁבָּאָרוֹן. בֶּאֱמֶת אֶפְשָׁר לְהֵחָנֵק כְּשֶׁשּׁוֹכְחִים אוֹתָךְ בִּפְנִים. זֶה מְסֻכָּן נוֹרָא.
הָעֵינַיִם שֶׁל הַיַּלְדָּה מֵהָאָרוֹן הָיוּ אֲדֻמּוֹת, וְחֵלוּשׁ רַק הִקְשִׁיבָה לַבֶּכִי הַשָּׁקֵט שֶׁלָּהּ וְלֹא אָמְרָה כְּלוּם.
אַחַר כָּךְ כְּבָר לֹא כָּאַב לַיַּלְדָּה מֵהָאָרוֹן. "לְכִי לֶאֱכֹל מֵהַמָּרָק שֶׁל אִמָּא", הִיא הִצִּיעָה לְחֵלוּשׁ, "וְאַחַר כָּךְ נַחְשֹׁב בְּיַחַד מָה לַעֲשׂוֹת".
חֵלוּשׁ הִגִּיעָה לַמִּטְבָּח. הַמָּרָק הַטּוֹב שֶׁל אִמָּא חִכָּה לָהּ שָׁם, הוּא אֲפִלּוּ לֹא הִסְפִּיק לְהִתְקָרֵר.
הִיא לָגְמָה מִמֶּנּוּ כַּף אַחֲרֵי כַּף, וּכְשֶׁהִגִּיעָה לְתַחְתִּית הַצַּלַּחַת, כְּבָר עָמְדָה אִמָּא מֵאֲחוֹרֶיהָ. "לֹא שָׁכַחְתִּי אוֹתָךְ, חֵלוּשׁ!"
חֵלוּשׁ הִסְתּוֹבְבָה אֲחוֹרָה, מֻפְתַּעַת. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאִמָּא שָׁמְעָה אֶת הַשִּׂיחָה שֶׁלָּהּ עִם הַיַּלְדָּה מֵהָאָרוֹן?
אִיצִי יָשַׁב בַּיָּדַיִם שֶׁל אִמָּא. "הָאֲקָמוֹל הִשְׁפִּיעַ עָלָיו, וְהוּא מַרְגִּישׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב – תִּרְאִי!" חֵלוּשׁ הִסְתַּכְּלָה בָּעֵינַיִם שֶׁל אָח שֶׁלָּהּ הַקָּטָן. אִיצִי הִסְתַּכֵּל בָּהּ – וְחִיֵּךְ!
שְׁאֵלַת מַפְתֵּחַ: כְּשֶׁכּוֹאֵב לָכֶם בַּלֵּב – מָה אַתֶּם עוֹשִׂים?