בית ספר פגיה – פרק 9 \ ל.פוטש
חודש בפגיה, ופתאום שתי התאומות עוברות לעריסות ולובשות בגדים לראשונה. צעד קטן שמעורר הכרת טוב גדולה.
חודש בפגיה, ופתאום שתי התאומות עוברות לעריסות ולובשות בגדים לראשונה. צעד קטן שמעורר הכרת טוב גדולה.
ארוחות שמגיעות לדלת, תבניות שממלאות את השיש ורשימת תודות שרק מתארכת. על הקושי לקבל, ועל שיעור בענווה.
כשמאיימים קיצוצים במשכורת, היא תולה במשרד טבלת תהילים – ונתקלת בהתנגדות. האם מותר לבקש מאבא גם סוכרייה קטנה?
להישאר בבית לשבת או לחזור לגלות שליד האינקובטורים? ובשבת הזו מתחילות ההאכלות הראשונות בבקבוק, עם עליות ומורדות.
חזרה לטיפול נמרץ, ממצאים לא ברורים בבדיקה וחדר הורים אחד עם ספה דהויה, קפה רותח ונשים שמבינות בלי מילים.
נרות שבת במחלקת יולדות, קבלת שבת מול האינקובטור ומלחמה קטנה של אור מול חושך בשבת מברכין אלול.
מפגש קצר במעלית חושף שכנה שלא ישנה כבר לילות. טור אישי על פחד של אמא, ועל השותף השלישי שאפשר להפקיד
סיפור לעשרה בטבת על פי מעשה שהיה: אב חסר מנוחה בתחנת אוטובוס בצד הכביש, ופגישה מפתיעה שמזכירה את הגאולה שתבוא
מה מדברים עם תינוקת של קילו וארבע מאות? אמא אחת מוצאת שיר ישן של תקווה ושרה אותו בלחש אל תוך
שעת קנגורו שמסתיימת מוקדם מדי, אחיות שנוזפות בעדינות ועצות שמגיעות מכל כיוון. ומה באמת טוב לאמא בפגיה?