בית ספר פגיה – פרק 2 \ ל.פוטש
שבת ראשונה בבית החולים, שותפות לסעודה מעולמות אחרים ואשה אחת שמגיעה בדיוק ברגע הנכון עם מילים של אמונה.
שבת ראשונה בבית החולים, שותפות לסעודה מעולמות אחרים ואשה אחת שמגיעה בדיוק ברגע הנכון עם מילים של אמונה.
מכתב למוכרת במכולת השכונתית, בת כיתה מימי הסמינר, שיודעת לשמוח בשמחת האחרות בלב שלם – גם כשהשמחה עדיין לא הגיעה
תאומות פגיות, מחלקת טיפול נמרץ ילודים ואמא שנזרקת לבית ספר חדש. פרק ראשון בסדרה על הימים הארוכים בפגיה.
ביקור תורנות אצל דודה מיר'לה, בת תשעים בבית האבות, הופך למקור של כוח. סיפור על שמחה, הודיה וחיוך שאין לו
מאחורי הקלעים של גיוס הכספים לתורה: נשות מנהלי כוללים מספרות על הקשיים, על מסירות הנפש ועל הניסים שמאפשרים לשלם מלגות
מאחורי כותרות גזירת הגיוס עומדות אמהות לבני ישיבות. שבע נשים משתפות במה שעובר עליהן, בין דאגה, תפילה, אמונה וגם קצת
ר' שמעון בן חלפתא ישב ביום חם על ראש ההר, ורוח קלה נשבה. מתוך סיפור הגמרא נולד שיר קצר על
המלגה בכולל מתעכבת שוב ושוב, והאברכים מחליטים לצעוד בשמש הקופחת אל ציון שמואל הנביא ולשפוך שם שיח. רק אלעזר נשאר
הינדי, בת בכורה ואחראית מאז ומעולם, כורעת תחת העומס. שיחת ליל שבת עם שכנה שלווה מלמדת אותה מה זה לעזוב
יום חמישי, המקרר ריק והכיס ריק. בעלי, סופר סת"ם, הלך לבית המדרש לפתוח את ארון הקודש – ואני ערכתי שולחן