טִיּוּל בְּאֶרֶץ הַדִּמְיוֹן
מִישֶׁהוּ נִסָּה לִפְתֹּחַ בַּעֲדִינוּת אֶת דֶּלֶת הַחֶדֶר. הֵרַמְתִּי אֶת עֵינַי מֵאַלְבּוֹם הַמַּדְבֵּקוֹת שֶׁלִּי וְלֹא רָאִיתִי אַף אֶחָד.
גַּם לֹא עַל הָרִצְפָּה, קָרוֹב לַפָּנֵלִים. "לְפִי הַקּוֹל הֵם בֶּטַח אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק", אָמַרְתִּי לְשִׁימִי, "הַשְּׁאֵלָה הִיא אֵיפֹה הֵם מִתְחַבְּאִים הַפַּעַם".
"אֲנַחְנוּ כָּאן, אֲנַחְנוּ כָּאן!" צִיְּצוּ הַקּוֹלוֹת שֶׁלָּהֶם, קְצָת חֲנוּקִים. אוּלַי הִסְפִּיקוּ לִקְפֹּץ אֶל תּוֹךְ הָאָרוֹן וְהַדֶּלֶת נִטְרְקָה עֲלֵיהֶם? אֲבָל כָּל הַלַּיְלָה הֵם לֹא הָיוּ כָּאן, וְהַקּוֹל מַגִּיעַ דַּוְקָא מִמִּפְתַּן הַדֶּלֶת.
הִסְתַּכַּלְתִּי לְכִוּוּן הַמִּפְתָּן. הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה קְצָת, וְקָצֶה שֶׁל מִגְבַּעַת הֵצִיץ פְּנִימָה.
הַמִּגְבַּעַת הָיְתָה אֲפֹרָה וִישָׁנָה, וְהִיא הִתְקַדְּמָה לִקְרָאתֵנוּ כְּאִלּוּ צָמְחוּ לָהּ רַגְלַיִם. הִסְתַּכַּלְתִּי עַל שִׁימִי, מְבֹהֶלֶת מְאֹד. "אַתָּה רוֹאֶה מָה שֶׁאֲנִי רוֹאָה?" שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי אֲנִי חוֹלֶמֶת?
"מִמָּתַי מִגְבַּעַת יוֹדַעַת לָלֶכֶת??" צָעַק שִׁימִי, וְהַשְּׂפָתַיִם שֶׁלּוֹ שׁוּב רָעֲדוּ. "תֵּכֶף הִיא תַּתְחִיל גַּם לְדַבֵּר, הַמִּגְבַּעַת. אֲנִי פּוֹחֵד לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ".
"אַל תַּחְשְׁשׁוּ", צִיְּצוּ קוֹלוֹת מֻכָּרִים מִתּוֹךְ הַמִּגְבַּעַת. "זֶה בְּסַךְ הַכֹּל אֲנַחְנוּ!"
אָה, אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק! הֵרַמְתִּי אֶת הַמִּגְבַּעַת בְּבַת-אַחַת. שְׁנֵי אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק מִצְמְצוּ מוּל הָאוֹר וְחִיְּכוּ אֵלֵינוּ חִיּוּךְ גָּדוֹל.
"הִבְהַלְתֶּם אוֹתָנוּ!" אָמַר לָהֶם שִׁימִי בְּפַרְצוּף חָמוּר.
"בְּסַךְ הַכֹּל רָצִינוּ לְהָבִיא לָכֶם אֶת הַמִּגְבַּעַת הַזֹּאת", אָמַר הָאִישׁ בְּבִגְדֵי הַדֶּשֶׁא. "לֹא מָצָאנוּ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לִסְחֹב אוֹתָהּ… זוֹ מִגְבַּעַת שֶׁמָּצָאנוּ לְמַטָּה, בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת. רָאִינוּ שֶׁכָּתוּב עָלֶיהָ שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּכֶם".
"אָז רָצִיתֶם לְקַיֵּם מִצְווֹת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה…" הֵבִין שִׁימִי. "זוֹ בָּאֱמֶת הַמִּגְבַּעַת הַיְשָׁנָה שֶׁל אַבָּא. הִיא כְּבָר נִרְאֵית אַלְטֶע זַאכְן, לֹא הִצְטַעַרְנוּ כְּשֶׁהָרוּחַ הֵעִיפָה אוֹתָהּ מֵהַמִּרְפֶּסֶת".
"אֲנַחְנוּ כֵּן הִצְטַעַרְנוּ", אָמְרוּ אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק בְּמַקְהֵלָה. "אַתֶּם יוֹדְעִים כַּמָּה דְּבָרִים אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בָּהּ?"
לֹא יָדַעְנוּ, הָאֱמֶת שֶׁלֹּא חָשַׁבְנוּ עַל זֶה. שִׁימִי נִעֵר אֶת הַכּוֹבַע מִשְּׁאֵרִיּוֹת הָאָבָק שֶׁדָּבְקוּ בּוֹ וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ עַל הָרֹאשׁ. "יֵשׁ לָנוּ גַּם סִימִי, מָה יִהְיֶה עִם סִימִי?" שָׁאַל הָאִישׁ בַּעַל הַפָּנִים הַוְּרֻדּוֹת אֶת הָאִישׁ בְּבִגְדֵי הַדֶּשֶׁא.
"שֶׁסִּימִי תִּקַּח אֶת זֶה", אָמַר אִישׁ הַדֶּשֶׁא וְהִצְבִּיעַ עַל צָעִיף סָגֹל שֶׁהָיָה תָּלוּי עַל הַמִּתְלֶה בַּחֶדֶר. זֶה צָעִיף שֶׁאִמָּא סָרְגָה לִי פַּעַם, וַאֲנִי לֹא לוֹבֶשֶׁת אוֹתוֹ כִּי אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת שֶׁחַם לִי בַּצַּוָּאר. שָׁלַפְתִּי אֶת הַצָּעִיף. עָטַפְתִּי בּוֹ אֶת הָרֹאשׁ שֶׁלִּי כְּמוֹ מִטְפַּחַת וְקָשַׁרְתִּי לַפָּנִים.
"אֲנִי סַבָּא שְׁלוֹיְמֶה", אָמַר שִׁימִי בְּקוֹל זָקֵן מְאֹד. "וַאֲנִי סַבְתָּא בְּלוּמָה", עָנִיתִי לוֹ. "מָה נַעֲשֶׂה עַכְשָׁיו?"
"בִּשְׁבִיל זֶה אֲנַחְנוּ כָּאן", צִיְּצוּ אַנְשֵׁי הַחֹרֶף, "יֵשׁ לָנוּ הֲמוֹן רַעְיוֹנוֹת לָתֵת לָכֶם", אָמַר הָאִישׁ בְּבִגְדֵי הַדֶּשֶׁא, "אֲבָל אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁהֲכִי טוֹב לֹא לְהִתְעָרֵב לָכֶם בַּדִּמְיוֹן, כִּי אֶרֶץ הַדִּמְיוֹן שֶׁלָּכֶם רְחָבָה מְאֹד מְאֹד".
נוּ, טוֹב. עָצַמְתִּי עֵינַיִם וּפָקַחְתִּי אוֹתָן. חֲדַר הַיְלָדִים נֶעֱלַם בְּבַת-אַחַת, הָיִינוּ בְּאֶרֶץ הַדִּמְיוֹן. הִיא הָיְתָה רְחָבָה, גְּדוֹלָה וְיָפָה מְאֹד-מְאֹד. פִּתְאוֹם הִיא נִרְאֲתָה לִי כְּמוֹ מִרְפָּאָה בְּקֻפַּת הַחוֹלִים. "תַּגִּיד, סַבָּא שְׁלוֹיְמֶה! תָּמִיד יֵשׁ תּוֹר אָרֹךְ כָּל כָּךְ בַּמִּרְפָּאָה הַזֹּאת?" שָׁאַלְתִּי אֶת שִׁימִי שֶׁמִּתַּחַת לַכּוֹבַע.
"לֹא יוֹדֵעַ", גָּנַח סַבָּא שְׁלוֹיְמֶה וְהֶחֱזִיק אֶת הַגַּב הַכּוֹאֵב שֶׁלּוֹ. "הִנֵּה מְנַהֵל הַמִּרְפָּאָה. נִשְׁאַל אוֹתוֹ מָה קָרָה הַיּוֹם, לָמָּה דֶּלֶת הַחֶדֶר שֶׁל הָרוֹפֵא לֹא נִפְתַּחַת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן".
"סְלִיחָה, אָדוֹן מְנַהֵל?" שִׁימִי הֵזִיז אֶת הַכּוֹבַע שֶׁלּוֹ לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הָרֹאשׁ וְגִלְגֵּל אֶת הַפֵּאוֹת שֶׁלּוֹ לְמַעְלָה. הוּא הָיָה נִרְאֶה מְנַהֵל חָשׁוּב וַאֲמִתִּי. הוּא הִסְתּוֹבֵב בַּחֲדַר הַמִּרְפָּאָה וְסִדֵּר כָּל מִינֵי דְּבָרִים דְּחוּפִים. "אוּלַי אַתָּה יוֹדֵעַ, אָדוֹן מְנַהֵל, מָה קָרָה לַחֶדֶר שֶׁל הָרוֹפֵא? לָמָּה הַדֶּלֶת שָׁם לֹא נִפְתַּחַת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן?"
"אֶהֶהֶמְממ", הִמְהֵם הַמְנַהֵל. "נִגַּשׁ לַדֶּלֶת, נִבְדֹּק. אוּלַי הָרוֹפֵא בְּעַצְמוֹ לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב?"
"אִם כֵּן, מָה נַעֲשֶׂה?" דָּאַגְתִּי נוֹרָא. "אֵין לָנוּ כָּאן רוֹפֵא אַחֵר שֶׁיְּטַפֵּל בּוֹ".
שִׁימִי פָּתַח אֶת דֶּלֶת הָאָרוֹן לְאַט, הֵצִיץ פְּנִימָה וְחָזַר אֵלַי. "אֵין הַיּוֹם רוֹפֵא, גִּיבֶרֶת!" הוּא אָמַר וְהִצְטַעֵר מְאֹד. "בֶּאֱמֶת? לָמָּה אֵין רוֹפֵא?" כָּעַסְתִּי מְאֹד, וּמֵרֹב כַּעַס שָׁכַחְתִּי לְהַחֲזִיק אֶת הַגַּב הַכּוֹאֵב שֶׁלִּי. "זוֹ חֻצְפָּה, אָדוֹן מְנַהֵל! כָּכָה לְהַשְׁאִיר אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת וְסוֹבֶלֶת!"
"זֶה מוּזָר מְאֹד", הִמְהֵם שׁוּב שִׁימִי הִמְהוּם שֶׁל מְנַהֲלִים. "הוּא הָיָה כָּאן בַּבֹּקֶר, הָרוֹפֵא. רָאִיתִי בְּמוֹ עֵינַי! לְאָן הוּא נֶעֱלַם? אֵין לִי שֶׁמֶץ שֶׁל מֻשָּׂג!"
"פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת חָזָק יוֹתֵר, אָדוֹן מְנַהֵל", קָפַצְתִּי מֵהַכִּסֵּא שֶׁלִּי וּלְגַמְרֵי שָׁכַחְתִּי שֶׁאֲנִי סַבְתָּא'לֶה. "אוּלַי בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחֶדֶר שֶׁלּוֹ יֵשׁ דֶּלֶת נִסְתֶּרֶת שֶׁאַף פַּעַם לֹא רָאִיתָ, אָדוֹן מְנַהֵל?"
אָדוֹן מְנַהֵל לִטֵּף אֶת הַזָּקֵן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ וְאָמַר שֶׁזֶּה סִפּוּר מוּזָר לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא יָכוֹל לִהְיוֹת וּבַחַיִּים הוּא לֹא שָׁמַע אוֹ קָרָא עָלָיו אֲפִלּוּ לֹא בְּסִפְרֵי מֶתַח הֲכִי מוֹתְחִים.
"כִּי בָּאָרֶץ שֶׁלָּנוּ קוֹרִים דְּבָרִים הֲכִי מוּזָרִים", הִזְכַּרְתִּי לוֹ. "אָז מָה אַתָּה אוֹמֵר, אָדוֹן מְנַהֵל? מָה אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁיו? לַחֲזֹר הַבַּיְתָה וְדַי?"
קוֹל מְצֻיָּץ צִיֵּץ לְכִוּוּנֵנוּ פִּתְאוֹם. "אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לָךְ בְּמַשֶּׁהוּ, גִּיבֶרֶת?" שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַחֹרֶף בְּבַת-אַחַת. הוֹפָּה! כִּמְעַט שָׁכַחְנוּ שֶׁהֵם כָּאן! גָּנַחְתִּי, הֶחֱזַקְתִּי אֶת הַגַּב שֶׁלִּי חָזָק-חָזָק. "אֲנִי סוֹבֶלֶת כְּבָר מֵהַבֹּקֶר, צְרִיכָה תְּרוּפָה חֲזָקָה לַגַּב שֶׁלִּי", הִסְבַּרְתִּי לְאַנְשֵׁי הַחֹרֶף וְכִמְעַט הִתְחַלְתִּי לִבְכּוֹת. "אֵין כָּאן שׁוּם רוֹפֵא. הַחֶדֶר שֶׁלּוֹ רֵיק!"
"אוּלַי אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ, גְּבֶרֶת?" אָמַר הָאִישׁ בַּעַל הַפָּנִים הַוְּרֻדּוֹת.
"מָה תּוּכַל לַעֲזֹר לִי, אִישׁ קָטָן?"
"יֵשׁ לִי כַּמָּה עֵצוֹת לִכְאֵבֵי גַּב, סַבְתָּא שֶׁלִּי נָתְנָה לִי אוֹתָן", אָמַר הָאִישׁ הַקָּטָן. "וּמָה הָעֵצוֹת הָאֵלֶּה?" שָׁאַלְנוּ, סַבְתָּא בְּלוּמָה, כְּלוֹמַר אֲנִי, וְהַמְנַהֵל שִׁימִי, אֶת אִישׁ הַפְּלַסְטִיק הַקָּטָן שֶׁפִּתְאוֹם הָפַךְ לְדוֹקְטוֹר.
"הָעֵצָה הֲכִי חֲשׁוּבָה וַהֲכִי עוֹבֶדֶת", אָמַר אִישׁ הַפְּלַסְטִיק וּמָתַח אֶת הַגּוּף שֶׁלּוֹ גָּבוֹהַּ-גָּבוֹהַּ, "הִיא לַעֲשׂוֹת כָּכָה".
אִישׁ הַפְּלַסְטִיק הִתְחִיל לִרְקֹד רִקּוּד מְשֻׁנֶּה, וְשִׁיר מְזֻיָּף יָצָא לוֹ מֵהַפֶּה הַקָּטָן: "מִצְוֹה גְּדוֹיְלוֹ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד!"
אִישׁ הַפְּלַסְטִיק הַשֵּׁנִי הִצְטָרֵף לָרִקּוּד שֶׁלּוֹ, הֵם נָתְנוּ יָד לְיָד וְזִמְרְרוּ בְּיַחַד.
"בּוֹאוּ! הִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ!" אָמְרוּ אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק תּוֹךְ כְּדֵי רִקּוּד מִתְנַשֵּׁף. הֵרַמְנוּ אֶת הָרַגְלַיִם, אַחַר כָּךְ הִקְפַּצְנוּ אוֹתָן, אַחַר כָּךְ נֶעֱלַם כְּאֵב הַגַּב שֶׁלִּי וּשְׁנֵינוּ שָׁכַחְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ בְּעֶצֶם סַבָּא וְסַבְתָּא'לֶה עֲיֵפִים וּכְאוּבִים. הַכּוֹבַע שֶׁל שִׁימִי הִתְעוֹפֵף, הַצָּעִיף שֶׁלִּי נָפַל, וְהָרִקּוּד שֶׁלָּנוּ הִמְשִׁיךְ לְהִתְעַרְבֵּל.
דְּפִיקָה נָפְלָה עַל הַדֶּלֶת.
הַחִיּוּךְ שֶׁל אִמָּא זָרַח פְּנִימָה. "מָה יֵשׁ כָּאן, חֲתֻנָּה?"
"לֹא חֲתֻנָּה, מִרְפָּאָה", עָנִינוּ לָהּ בְּיַחַד. "אֲבָל אַל תִּדְאֲגִי, אִמָּא. הַגַּב שֶׁל סַבְתָּא בְּלוּמָה כְּבָר לֹא כּוֹאֵב, וְתֵכֶף נַחֲזֹר הַבַּיְתָה מֵאֶרֶץ הַדִּמְיוֹן שֶׁלָּנוּ".
"בְּרוּכִים הַבָּאִים", אָמְרָה לָנוּ אִמָּא. "אֲרוּחַת הָעֶרֶב מְחַכָּה לָכֶם".
נִפְנַפְנוּ לְשָׁלוֹם לְאֶרֶץ הַדִּמְיוֹן וּלְאַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק שֶׁהִבְטִיחוּ לָבוֹא גַּם מָחָר, וְהָלַכְנוּ בְּעִקְבוֹת רֵיחַ הַחֲבִתּוֹת.
המשך יבוא…