פצעים גדולים כיסו את הראש של שרה'לה אחותי הקטנה, במשך חודשים ארוכים. הרופא קבע שזו פסוריאזיס, ובמקום לרשום לשרה'לה תרופה, הוא נתן מרשם ל… טיול! כך נסעו אמא ושרה'לה ביום בהיר לעיר ערד הסמוכה לים המלח, ליהנות מסגולות המרפא שנמצאות במקום הזה.
ולי, שנשארתי בבית, הבטיח אבא לספר על מי שהקים את קהילת הקודש בעיר ערד.
הרה"ק רבי שמחה בונים אלתר, בעל ה"לב שמחה" מגור, זי"ע
מעט מן האור
מתי נולד והיכן?
נולד במוצאי אחרון של פסח, כ"ג בניסן תרנ"ח, בעיירה גורה קלוואריה (ובקצרה: גור), לאביו רבי אברהם מרדכי מגור, בעל ה'אמרי אמת' זי"ע, ולאמו הצדקנית מרת חיה ראדה יהודית.
מתי נפטר?
נפטר בגיל 94, בז' בתמוז התשנ"ב.
היכן נטמן?
בבית הקברות בהר הזיתים, ב'מערת אדמו"רי גור'.
אוצרות שהשאיר לנו:
'לב שמחה' – לקט דברי תורתו אשר מסר בשולחנות הטהורים.
קצת על ילדות גדולה
בהוראת סבו הגדול, בעל ה'שפת אמת זי"ע, נקרא שמו בישראל "שמחה בונים", על שם רבי שמחה בונים מפשיסחא זי"ע. וכך אמר אביו בעל ה"אמרי אמת": "אכן, מה חפץ הייתי שיהיה לי רבי ר' בונים בבית".
במוצאי היום השמיני, בליל שבת קודש פרשת תזריע, ערך אביו את סעודת ברית המילה. וכך אמר על הרך הנולד: מי שיש לו כוח למעלה מן השמים, כמו שנאמר באברהם 'הבט נא השמימה' וכו', הוא יכול להמשיך דרך חדשה לעולם".
בשנות חייו הראשונות, ספג הילד מקדושתו ומאצילות רוחו של סביו הגדול. בהגיעו לגיל שבע, נפטר הסב הגדול, ועל כיסאו ישב רבי אברהם מרדכי בעל ה'אמרי אמת', למשך ארבעים ושתיים שנים סוערות, בשל המלחמות והתלאות שהיו בהן.
ועוד…
סמוך ליום היכנסו לעול תורה ומצוות, בא רבי שמחה הצעיר בקשרי שידוכין עם מרת יוטא הענא, בת דודו רבי נחמיה אלתר, אחי אביו.
בראש חודש ניסן שנת תרע"א נכתבו התנאים, והנישואין התקיימו רק ארבע וחצי שנים לאחר מכן. במהלך השנים הללו, פרצה מלחמת העולם הראשונה שמילאה את העולם בתימרות עשן.
נישואיו התקיימו בסיום המלחמה בעיר וורשא, בראש חודש אלול תרע"ה.
בהזמנה אשר שלחו האחים המחותנים, בעל ה"אמרי אמת" ואחיו רבי נחמיה, כתבו לקהל החסידים: לרגל העת הנוכחית אין הזמן גרמא לשמוח יחד במקום אחד במקהלות, מכל מקום ישמחו החסידים איש איש במקומו, "ובזאת יתאחדו שמחותינו".
הצנע לכת עם אלוקיך
עם הסתלקותו לגנזי מרומים של בעל ה'אמרי אמת', קיבל בנו, בעל ה'בית ישראל', את שרביט ההנהגה לידיו. רבי שמחה בונים, אחיו הקרוב, התקשר אליו בלב ונפש, כפוף אליו בצניעות ובביטול גמור. אחיו הרבי הזהיר את חסידיו כי ישמרו עליו מכל משמר. "הוא מסתובב כאן, אך מתהלך בשמים".
אחר עשרים ותשע שנים שבהן הנהיג ה'בית ישראל' את העדה הקדושה, נאסף הוא לגנזי מרומים. שבורים ורצוצים נשאו הכול את עיניהם לעבר רבי שמחה בונים, שעמד בשנות השמונים לחייו ולא חפץ בהנהגה. במשך כל השנים היה נסתר מעין כל! לבסוף נעתר לעם שנשאר בלי רועה, וקיבל לידיו את ההנהגה. רק אז נתוודעו הכול לאור שהתהלך בקרבו שנים כה רבות, מוסתר מעין רואים.
ליבם של ישראל
שפת פיו של ה'לב שמחה' קצרה הייתה, מדודה וחותכת, ותביעותיו מעצמו ומחסידיו נוקבות ויורדות כליות ולב. עיקר משנתו סובבה סביב יסוד אחד: הדבקות בה' יתברך, שיוויתי ה' לנגדי תמיד.
יחד עם זאת היה לבם של ישראל. הן בגשמיות והן ברוחניות.
במשך שנות הנהגתו הנהיג הרבי תקנות מחמירות לצמצום ההוצאות על חתונות ושמחות משפחתיות בקרב חסידיו. הוא הביא להקמת קריות חסידיות בחצור הגלילית, בערד ובאשדוד, ובכך זכה להוזיל את עלויות הדיור ולסייע למשפחות רבות שכרעו תחת נטל נישואי הילדים.
חיבה מיוחדת נודעה לו לתלמוד הירושלמי. בשנת תש"ם יזם את לימוד הדף היומי בתלמוד הירושלמי, והמפעלים על פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי 'נטיעה של שמחה', ו'בנין של שמחה' מפעל 'דרכי שמחה', ופירושו 'אור שמחה'.
כצור חלמיש עמד במלחמותיו למען כבוד שמים, ומן הצד השני היה רך כקנה לכל נער ואיש. מכל הארץ באו יהודים להתברך מפיו, ושמעו יצא כפועל ישועות.
עד לבית המרזח
כאשר רבי אהרן מבעלזא זי"ע עלה לארץ הקודש אחר השואה, הוא ביקר אצל הרה"ק בעל ה'אמרי אמת' זי"ע. כאשר הובא "לחיים" לרבי אהרן, איחל: "שהקדוש ברוך הוא ייתן במהרה ישועה כללית, ולפני כן ישועה פרטית".
רבי שמחה בונים, ששמע את הדברים, התערב ואמר: "ביז צו די קרעטשמע דארף מען אויך אביסל בראנפן!" (עד לבית המרזח יש צורך גם בקצת יין ישן!) כששמע זאת הצדיק מבעלזא התרגש מהפתגם, החזיק בידו של ה'לב שמחה' וביקש ממנו לחזור עליו שוב ושוב.
אבא אמר לי שה'לב שמחה' מגור התבטא פעם, שאוויר כמו שיש בערד אין בכל העולם. הוא הוסיף וסיפר, שפעם הוא נסע מערד והשאיר על שולחנו פרי. כעבור ששה שבועות שב לערד, והנה, אמנם הפרי התייבש, אולם אף זבוב או יתוש לא נראה בקרבתו.