על בעלי כנפיים ועוד אורחים של 'בינתיים'.
פרק ראשון. ובו נספר לכם כמה חשבנו על אמא ואיך רצינו לעזור לה.
שלום לכולכם.
קוראים לי אסתי, ואני בת שבע שנים.
רובי הוא אחי בן החמש וחצי.
אנחנו הקטנים במשפחה אחרי שורה של ילדים: תרצה שהתחתנה לא מזמן, ואחר כך בחורי הישיבה והבנות, עוד תכירו את כולם בעזרת ה'.
כולם עסוקים נורא. אבא בישיבה שלו ואמא בעבודה שלה ובכביסות ובבישולים ובשיחות חשובות. לאחרונה אמא עסוקה גם בלתלות כביסה במרפסת, כי מייבש הכביסה שלנו היה חולה הרבה זמן עד שהוא נפטר (תיכף תבינו למה אני מספרת לכם את זה).
אמא לא רוצה לקנות מייבש חדש, כי היא אוהבת לתלות כביסה. היא אומרת שככה היא רואה את הנוף מהמרפסת ויודעת איזה מזג אוויר יש בחוץ.
גם אנחנו עסוקים, בכל מיני דברים חשובים וסודיים נורא:
אמרתי פעם לרובי, שאני חושבת שלאמא כן קשה בלי מייבש הכביסה. לתלות בכל יום ערמות כאלה (הבנות הגדולות עוזרות לה בהרבה דברים אחרים, אבל על הכביסה – רק אמא אחראית).
רובי לחש לי רעיון, בסוד, ששנינו נאסוף כסף ונקנה לאמא מתנה, מייבש! אולי לחגים של שנה הבאה או לחתונת הזהב או הכסף או הנחושת? (שמעתי את תרצה מדברת על זה משהו).
אז התחלנו לאסוף. יש לנו כבר חמשה שקלים ושבעים אגורות!
שמנו בינתיים את כל הכסף הזה בקופסה סודית שרובי קיבל פעם במתנה מאבות ובנים, ואנחנו בודקים אותה כל יום בשקט. אולי קרה נס ומישהו תרם לנו עשרים או שלושים או חמישים או מאה שקלים?
הנס לא קרה בינתיים, וכנראה רק בחנוכה הקופה שלנו תתמלא. הקופה שלנו שמורה במקום סודי. רק רובי ואני יודעים עליה.
"טוב שהקטנים עסוקים בעניינים שלהם, ככה לא משעמם להם", שמעתי פעם את תרצה אומרת, כשהיא באה לביקור.
הקטנים, היא התכוונה אלי ואל רובי, אפילו שאנחנו לא קטנים בכלל, היא כנראה שכחה שהיה לי כבר יום הולדת של שבע, ואני לא ילדה קטנה!
ועוד משהו תרצה לא הבינה: שאנחנו לא עסוקים בעניינים שלנו. אנחנו עסוקים בעניינים הרבה יותר חשובים! כי מי יחשוב על אמא ויעזור לה, אם לא אנחנו?
אני לא כל כך אוהבת שמדברים עלינו ככה. אבל אני כן אוהבת שתרצה באה אלינו. אז רובי ואני המשכנו להעסיק את עצמנו בעניינים החשובים של איך לעזור לאמא, וכשתרצה הלכה, רצנו למרפסת להגיד לה שלום מלמעלה.
מהקומה השישית, תרצה נראתה כמו בובת פליימוביל קטנה. אמרנו לה עוד פעם שלום, אפילו שהיא לא שמעה. הייתה רוח, היא נדנדה את המגבות שעל החבל, ושמחנו שהאטבים שומרים עליהן שלא יעופו.
ופתאום שמענו משהו למעלה, מישהו נפנף לנו לשלום.
מי זה היה?
עוד סוד קטן (על אטב הכביסה):
לפני שנים רבות, המציאו את אטב הכביסה. הוא היה עשוי מחלק אחד של עץ, וחרצו בו חריץ קטן, ששמר על הבגדים שלא יפלו.
לפני כמאה וחמישים שנה הומצא פטנט בארצות הברית: אטב כביסה משוכלל!
זהו האטב שמשמש אותנו עד היום: הוא מורכב משני חלקי עץ או פלסטיק, שמחוברים זה לזה על ידי קפיץ, ותופסים את הכביסה היטב-היטב.