שלום לכם, שמי רובי רבינוביץ.
אתמול קבלתי מישיבת המתמידים, מתנה מיוחדת: אלבום כחול עם כיסים. מיששתי אותו, התענגתי על הריח החדש, ומיד ידעתי מה אעשה בו.
"אל הכיסים האלה, אכניס תמונות של רבנים!" הכרזתי בארוחת הערב. מנופף באלבום האהוב. "אבל לא סתם תמונות של רבנים, אעשה לי אוסף מיוחד!"
"אוסף מיוחד?" שאלה אחותי.
"כן!" הראיתי לה את האוסף שלי. מכל התמונות הציצו אלי פנים טהורות של צדיקים, עם עיניים יוקדות ואוהבות את ה'. יישרתי את התמונות בערימה על גבי האלבום הסגור. "את מבינה? פתאום גיליתי שעל רוב הרבנים אני לא יודע כלום! חוץ מהשם שלהם ומהמראה הקדוש שלהם".
סיפרתי לכולם על הרעיון שלי, ואמא נהנתה והבטיחה לעזור.
למחרת היו כבר שני עמודים באלבום המיוחד הזה!
הנה, בואו והציצו גם אתם לתוכו…
הגאון רבי יחזקאל סרנא זצוק"ל.
מעט מן האור / מתולדותיו
היכן ומתי נולד?
רבי יחזקאל (חצקל) סרנא זצ"ל נולד לפני מאה ועשרים וחמש שנים, בשנת תר"ן, בעיירה הורודוק שבפלך מינסק, ברוסיה. הוא היה ראש ישיבת "כנסת – ישראל חברון", וחבר מועצת גדולי התורה, ובהמשך, אחראי להעברת הישיבה לחברון, ולירושלים.
קצת על ילדותו…
סביו של הילד יחזקאל היה רב העיירה, ואביו – היה שוחט ודרשן.
הילד הרך למד בחיידר בהורודוק.
כשהיה נער בן אחת עשרה, נשלח ללמוד בישיבת "אור החיים" בסלבודקה, אחר כך עבר לישיבה במאלטש, וכעבור כמה שנים – שב רבי יחזקאל לישיבת סלבודקה, המכונה "כנסת ישראל".
ב"כנסת ישראל" פגש הנער את הצדיק רבי נתן צבי פינקל, שהיה מכונה הסבא מסלבודקה, והיה מקורב אליו מאד.
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, ונגזרה גזירת גיוס הנערים לצבא, ברח הנער הצעיר לישיבת "ראדין", ששכנה אז בעיר סמילוביץ', והיה תלמיד קרוב ואהוב של החפץ חיים, ושל ראש הישיבה הרב נפתלי טרופ זצ"ל. בשנת תרע"ז, הוא חזר לישיבת סלבודקה, וראש הישיבה, רבי משה מרדכי אפשטיין זצ"ל, בחר בו כחתן לבתו.
סיפורה של ישיבה
ימים קשים באו על ישיבת סלבודקה. גזירת הגיוס לצבא, איימה על שלוותה. אי אפשר יותר, אמרו ראשי הישיבה. מקומנו בארץ ישראל.
השאלה היא – היכן?
נבחר ר' יחזקאל סרנא לנסוע לארץ הקודש, לבחון מקרוב את כל האפשרויות. ר' יחזקאל נסע, דיבר ותיאם עם מי שצריך והפור נפל על עיר הקודש חברון, עיר האבות הקדושים, לא רחוק ממערת המכפלה.
באלול תרפ"ה, עלו עשרת התלמידים הראשונים על ספינה, והפליגו אל ארץ ישראל, לעיר הקודש חברון.
בחורף שאחריו, הצטרפו אליהם מאה וחמישים תלמידים נוספים, ומאוחר יותר, עלו לחברון גם הרב אפשטיין זצ"ל, וה"סבא" מסלבודקה. זו הייתה הישיבה הליטאית הראשונה שהביאה איתה את שיטת המוסר לארץ ישראל. הישיבה הזו התפתחה ופרחה, עוד ועוד בחורים, עובדי השם באמת, הצטרפו אליה.
באותה תקופה, הרב סרנא נטל חלק נכבד בהנהגת הישיבה: הוא קבע את סדרי הלימודים, ומסר שיעורים רבים.
כאשר נפטר ה"סבא" הרב פינקל זצ"ל, התחיל הרב סרנא למסור גם שיעורי מוסר.
באמצע קיץ שטוף שמש של שנת תרפ"ט, בעוד התלמידים רכונים אל הגמרא שלהם, עצרה חברון את נשימתה.
קולות שבר עלו מן הרחוב, זעקות "הצילו" טפיפות רגליים, נסיון לברוח. פורעים ערביים פשטו על העיר, הלכו והתקרבו אל הישיבה.
העיר נשטפה בדמים ובדמעות. תשעה באב, ירדה על חברון.
מאה וחמישים יהודים נרצחו על קידוש ה' בימים שחורים אלו, והישיבה הקריבה מתוכה, עשרים וארבעה תלמידים.
עמוק היה הצער, וכולם הבינו, שחברון כבר אינה מתאימה עוד לארח בתוכה את הישיבה הקדושה. בצער רב נפרדו הרבנים ותלמידי הישיבה, מעיר הקודש חברון, ועלו יחדיו אל עיר הקודש ירושלים. הישיבה עברה אל שכונת "גאולה" הירושלמית. כאשר נפטר הרב אפשטיין, הפך ר' יחזקאל סרנא לראש ישיבה באופן רשמי, יחד עם שני גיסיו.
ומאז ועד היום, קרויה עדיין הישיבה "כנסת ישראל – חברון",היא הייתה ונשארה אחת הישיבות המרכזיות בארץ ישראל, שהצמיחה גדולי תורה, רבנים וראשי ישיבות רבים.
מתי נפטר?
רבי יחזקאל סרנא זצ"ל נפטר בו' באלול תשכ"ט ונקבר על יד חמיו הרב אפשטיין זצ"ל, בחלקת הנביאים שבהר הזיתים.
ברוח הזמן
רבי יחזקאל סרנא זצוק"ל דיבר תמיד על "גדלות האדם",שהוא חלק אלוק ממעל כמה יקרים החיים שלנו בעיני ה'! כמה אוהב הוא אותנו, וכמה מייקר את מעשינו. אהבה תביא ליראה, ותתן בנו כוח .- לרוץ לקיים מצוות, ולברוח מהעברות.
והרי כמה חסדים שופך עלינו ה' בכל רגע ורגע: יש לנו עיניים לראות, אזניים לשמוע, פה לדבר (דברים טובים!) לחייך ולשמוח. יש לנו לב להרגיש, יש לנו משפחה… ויותר מהכול – אנחנו יהודים! ה' בחר בכל אחד מאתנו להיות הבנים שלו.
סיפור שנותן כוח
תלמידי ישיבת כנסת ישראל – חברון, ישבו מרוכזים במקומותיהם. ראש הישיבה נתן להם משימה, וכעת – כולם ביקשו לבצע אותה…
היה זה לקראת ראש השנה, כאשר רבי יחזקאל סרנא זצ"ל דיבר אל לבבות התלמידים שלו, מילים מעוררות לתשובה. הסתכל רבי יחזקאל על התלמידים שלו במבט אוהב ואמר: "עכשיו, כל אחד מכם יקבל קבלה, לקראת השנה החדשה. לפני כן, לא אוכל להמשיך".
עצמו התלמידים את עיניהם, והתרכזו איש איש בחשבון הנפש הפרטי שלו, ובקבלה שתעזור לו לעלות גבוה יותר.
מנשה קיבל על עצמו, לברך ברכת המזון בכוונה. יהושע קיבל על עצמו לקום שעה לפני התפילה, וללמוד מוסר. והיו עוד קבלות…
אחר שפתחו כל הבחורים את עיניהם, אמר הרב האהוב: ועכשיו, תעצמו שוב את עיניכם, וכל אחד מכם יחלק את הקבלה שלו לחצי.
הרב אמר? לא שואלים קושיות. אז מנשה קיבל על עצמו לומר חצי מברכת המזון בכוונה, יהושע קיבל על עצמו לקום חצי שעה לפני התפילה, וכן שאר הבחורים.
"חילקתם לחצי?" הרב סרנא עוד לא היה מרוצה. "עכשיו, אני רוצה שתחלקו את מחצית הקבלה שלכם, לעוד חצי, עד שתשאר בידכם רבע קבלה!
שוב התרכזו התלמידים במחשבותיהם. מנשה הבטיח לכוון רק ברבע ברכת המזון, יהושע הבטיח לקום רבע שעה לפני התפילה. והרב סרנא חייך, סוף סוף.
והמסר שהשאיר לתלמידיו, נשאר חרוט בלבם שנים ארוכות:
כאשר אנחנו מקבלים על עצמנו קבלה, ככל שהיא קטנה יותר, כך נצליח יותר לעמוד בה בהתמדה, בעזרת ה'".
מושג יהודי
תנועת המוסר – נוסדה על ידי ר' ישראל מסלנט זצ"ל, ובתוכה שלשה יסודות: שלמות האדם, שלמות התורה, ושלמות המעשים. שיטתו הייתה לימוד מוסר בהתפעלות ובקול, מתוך ספרי מוסר שונים, ועל ידי כך לעבוד על המידות עד שנהפוך ליהודים שלמים, בבין אדם למקום, ובין אדם לחברו.
מתוך תנועת המוסר, השתלשלו שיטות שונות, ביניהן, שיטת נובהרדוק ושיטת סלבודקה:
שיטת נובהרדוק הדגישה את שפלות האדם,
ושיטת סלבודקה, בראשותו של ה"סבא" הייתה: לזכור את גדלות האדם, שגדול יותר מן המלאכים.
אתמול הבטחתי לעצמי שיותר לא אכעס בכלל, ובדיוק היום כעסתי על אלי, מאד. זה היה כשהוא התקרב לאלבום הזה עם מספריים, וכמעט גזר את כל העבודה שלי…
היום החלטתי לנסות להתגבר לפחות על… רבע מהכעס. ואם שוב כעסתי, אז רק לשים לב – לצעוק קצת פחות בקול, וקצת פחות חזק, וקצת פחות כועס. מה אתם חושבים? זה עבד הרבה יותר!