טורים – מאת הסופרת לאה פוטש

מכתב תודה לאמא, שנכתב בלילה ללא שינה – כשהבת שגדלה מגלה שעכשיו היא זו שקמה לילדים הבוכים.

אם לשמונה בנים שובבים כבר שנים לא אפתה חלות לשבת, והיא מתגעגעת למצוות הפרשת חלה. ואז נשמעות דפיקות בדלת.

בקרון צפוף בדרך למחנות, שפרה אינה מוטרדת מהרעב או מהצמא – רק מכך שאינה יכולה להתפלל בידיים נקיות. סיפור אמיתי על הרבנית מקאליב ע"ה.

רוח אדר שובבה נושבת בסמינר, ושתי מורות ותיקות משוחחות ליד העמוד: עד כמה מותר להשתובב, ואיפה עובר הגבול?

ילקוט חדש ונוצץ לקראת שנת הלימודים, וילקוט ישן ומבויש בארון הפינתי. מכתב קטן על התחדשות, על הבטחות ועל דף חדש בחודש אלול.

אמא נסערת מטלפנת לאמא אחר אמא בגן, בחיפוש אחרי מי שפגעה בבתה העדינה. העמוד מקשיב לשיחות, ומחייך.

ליל ראש השנה בשדרה: יהודים לבושי לבן חוזרים מן התפילה, וניגונים בוקעים מכל חלון. ואז שיחה קצרה בין שני נערים מותירה בעמוד תחושת החמצה.

אחותי ובעלה גרו בבניין ישן עם שכנים עוינים – ועם שכן אחד על ארבע שהפך כל עלייה במדרגות לסיוט. עד שפניתי למי שבאמת אפשר לדבר איתו.

שלוש נשים חולקות מונית לתחנה המרכזית, ובדרך נפתחים לבבות: אם שמתפללת על בתה הרחוקה, ונהג מונית עם סיפור משלו על כוחה של תפילה.

משפחה חרדית מתכננת שבת נופש בעיר בצפון, ולאם מתחיל לדגדג חשש. מה עושים כשאין עוד מה לומר? פונים לנשק הוותיק והטוב.

בוקר קיצי ולוהט ליד התחנה: אחת מציירת בשנת שבתון, והשנייה יוצאת משער הסמינר כשעננה כבדה על פניה. העמוד מקשיב לשיחה בין שתי אחיות.

שיר לפרשת קורח, שנפתח בסיפור הגמרא על הצרעות שהתווכחו כל ימיהן על טיפת דם אחת – ומזכיר כמה יקר הזמן שלנו.

שפרינצה חלמה כל חייה להשאיר חותם ולהיות מנהלת. טור הומור לפורים על אמא אחת, כאב ראש אחד וקייטנה אחת שכמעט קרתה.

הזמנה טלפונית שיצאה משליטה, מכירת נעליים צפופה בירושלים ושקיות כפולות לחגים. רויזי ממשיכה לספר על הכנות לראש השנה, עם הרבה הומור.

מכתב של אם לבתה הקטנה, שנרדמה אחרי יום של בכי וכעס על התינוק החדש. טור רגיש על קנאה בין אחים, אהבה ותפילה.

שתי מורות, ידידות נאמנות, מגיעות לתחנה כשאחת נראית בורחת מהשנייה. מה עבר ביניהן? טור מהסדרה "העמוד" על דן לכף זכות.

משפחה שמחה חוזרת מקניית נעליים עם בלוני הליום לבנים, עד שאישה אחת בתחנה מחליטה לשתף ב"ניסיון" שלה. טור מהסדרה "העמוד".

שתי חברות נפגשות בתחנה אחרי שנה של מרחק, ומחפשות נושא לשיחה כדי למלא את השתיקה. טור מהסדרה "העמוד" על שמירת הלשון.

מודעה צהובה על עמוד בתחנה מזמינה לקבוצת הנחיית הורים, ושלוש נשים מתלבטות אם להצטרף. טור מהסדרה "העמוד" על שמירת הלשון.

יום גשום בתחנה, מורה עייפה שמגדלת ילדה לא קלה, ומילים שנאמרו בתחושת תסכול. טור מהסדרה "העמוד" על לשון הרע.

אלול מגיע מתנשף, ועל גבו שקים כבדים מלאים ברגעים של שנה שלמה. טור אישי ונוגע לקראת הימים הנוראים.

עמוד בתחנת אוטובוס מספר: דיסק שנשכח, יום גשום, ובקשה קטנה שנענית בסירוב. טור מהסדרה "העמוד" על שמירת הלשון.

איך הופכים את ההמתנה הארוכה בפרוזדור של אסיפת ההורים לזמן מנוצל? אמא אחת מגיעה מצוידת במזוודה שלמה. טור הומוריסטי מהסדרה "בעמדת המתנה".

נסיעה ארוכה לכותל המערבי עם דף מלא בקשות, ותחינה של אשה ירושלמית אחת שמשנה את כל התפילה. טור לימי בין המצרים מהסדרה "בעמדת המתנה".