מפתח הקסם, פרק 3 \ ל.פוטש

כריכה לסדרה "מפתח הקסם": מפתח זהב מרחף מעל תיבת אוצר בלילה מכוכב – לאה פוטש

וּבוֹ תִּקְרְאוּ אֵיךְ רִיקִי נֶעֶלְמָה לְחֵלוּשׁ

חֵלוּשׁ עָמְדָה מוּל הַמַּרְאָה הָרְגִילָה וְהִסְתָּרְקָה. הַמִּבְרֶשֶׁת נִתְקְעָה לָהּ בַּתַּלְתַּלִּים וְאִמָּא הִגִּיעָה לַעֲזֹר לָהּ. "אַתְּ שָׂמָה לֵב כַּמָּה אַתְּ חֲמוּדָה?" צָבְטָה לָהּ אִמָּא בַּלֶּחִי וְחֵלוּשׁ שָׁלְחָה קְרִיצָה לְאִמָּא דֶּרֶךְ הַמַּרְאָה.

אֶתְמוֹל הָיְתָה כָּל כָּךְ מְצֻבְרַחַת, בַּבֹּקֶר הַכֹּל נִרְאָה אַחֶרֶת! הַקּוּקוּ שֶׁל חֵלוּשׁ הָיָה מֻשְׁלָם, שׁוּם שְׂעָרָה לֹא הֵצִיצָה הַחוּצָה. חֵלוּשׁ הִמְשִׁיכָה לַעֲמֹד מוּל הַמַּרְאָה, מַקְשִׁיבָה טוֹב טוֹב לַקּוֹלוֹת שֶׁאוּלַי עוֹלִים מֵהַדֶּלֶת הַכְּפוּלָה.

"כְּדַאי שֶׁתִּזְדָּרְזִי", אָמְרָה לָהּ אִמָּא. "כְּבָר שְׁמוֹנֶה וְאַתְּ לֹא אוֹהֶבֶת לְאַחֵר". אִמָּא אִחֲלָה יוֹם טוֹב וּמִהֲרָה לְאִיצִי שֶׁהִתְעוֹרֵר. "יוֹם טוֹב!" אָמְרָה גַּם חֵלוּשׁ. הִיא הִתְכַּוְּנָה לְאִמָּא, וּבְוַדַּאי גַּם הַיַּלְדָּה מֵהַדֶּלֶת הַכְּפוּלָה שׁוֹמַעַת. "שֶׁיִּהְיֶה לָךְ יוֹם טוֹב, בְּלִי בָּלָגָנִים בַּלֵּב", הִיא לָחֲשָׁה לְתוֹךְ חוֹר הַמַּנְעוּל בְּדֶלֶת הָאָרוֹן. הַיַּלְדָּה שֶׁהִתְחַבְּאָה שָׁם לָחֲשָׁה לָהּ בְּשֶׁקֶט "אָמֵן", וְחֵלוּשׁ מִהֲרָה אֶל הַדֶּלֶת.

תִּיק הָאֹכֶל שֶׁלָּהּ הָיָה מוּכָן, עִם טוֹסְט חַם בִּפְנִים. הִיא כִּתְּפָה אֶת הַיַּלְקוּט, נָשְׁקָה לַמְּזוּזָה וּמִהֲרָה הַחוּצָה. דִּלְּגָה בַּמַּדְרֵגוֹת שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם. בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה נִשְׁפְּכָה הַחוּצָה שַׁיֶּרֶת יְלָדִים. כָּל הַשּׁוֹבָבִים שֶׁל מִשְׁפַּחַת חֲכָמִים. רִיקִי בֶּטַח כְּבָר בַּדֶּרֶךְ. מְעַנְיֵן אִם תְּחַכֶּה לָהּ! "סְלִיחָה, אֶפְשָׁר לַעֲבֹר?" הִיא שָׁאֲלָה אֶת הַשַּׁיָּרָה וְלֹא שָׂמָה לֵב אִם זֶה שַׁייקִי אוֹ צְבִיקִי אוֹ צִירָה'לֶה. הַשַּׁיָּרָה פִּנְּתָה לָהּ מָקוֹם וְחֵלוּשׁ יָצְאָה מֵהַבִּנְיָן. הַקּוּקוּ שֶׁל רִיקִי הָלַךְ לְפָנֶיהָ, לֹא מְאֹד רָחוֹק. חֵלוּשׁ הִגְדִּילָה אֶת הַצְּעָדִים. יוֹתֵר נֶחְמָד לָלֶכֶת בְּיַחַד.

"רִיקִי! חַכִּי לִי!" חֵלוּשׁ הֵרִימָה אֶת הַקּוֹל שֶׁלָּהּ. הַקּוּקוּ שֶׁל רִיקִי זָז הַצִּדָּה. "מְאֻחָר נוֹרָא, אַתְּ רוֹצָה שֶׁאֲאַחֵר?" רִיקִי עָצְרָה רַק לְרֶגַע וְלֹא הָיְתָה לָהּ שׁוּם סַבְלָנוּת. אַחַר כָּךְ הֵן הָלְכוּ בְּיַחַד וְרַק הִקְשִׁיבוּ לָרַעַשׁ שֶׁל הָרְחוֹב. "הַיּוֹם בְּהַפְסָקַת עֶשֶׂר אֲנִי הוֹלֶכֶת לַקְּבוּצָה שֶׁל דְּבוֹרָה'לֶה", רִיקִי הוֹדִיעָה לָהּ. "אֲנִי לֹא חַיֶּבֶת לְהִשְׁתַּעֲמֵם כִּי אֲנַחְנוּ חֲבֵרוֹת, נָכוֹן?"

"נָכוֹן", חֵלוּשׁ בָּלְעָה אֶת הָרֹק. "זֶה בִּכְלָל לֹא אִכְפַּת לִי. וְיֵשׁ עוֹד דְּבָרִים בְּבֵית סֵפֶר חוּץ מֵהַפְסָקוֹת. הִצְלַחְתְּ בְּשִׁעוּרֵי הַבַּיִת שֶׁל חֶשְׁבּוֹן אֶתְמוֹל? אֲנִי הִסְתַּבַּכְתִּי נוֹרָא".

רִיקִי לֹא הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ. רַק קָדִימָה כָּל הַזְּמַן. לַבִּנְיָן שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר. כְּאִלּוּ אִם לֹא תִּסְתַּכֵּל אֵלָיו הִיא תְּאַחֵר. "זֶה לֹא הָיָה כָּל כָּךְ קָשֶׁה", הִיא אָמְרָה. "וְחוּץ מִזֶּה, שׁוּקִי הִגִּיעַ בָּעֶרֶב וְעָזַר לִי. הוּא גָּאוֹן בְּחֶשְׁבּוֹן".

"יָפֶה לָךְ", חֵלוּשׁ אָמְרָה מַהֵר, "גַּם לִי יֵשׁ אָח גָּאוֹן. אֶתְמוֹל הוּא חִיֵּךְ אֵלַי!" רִיקִי צָחֲקָה. "בֶּאֱמֶת גְּאוֹנוּת". וְהֵן הִגִּיעוּ לְבֵית הַסֵּפֶר רֶגַע לִפְנֵי הַצִּלְצוּל. אַחַר כָּךְ הָיְתָה הַתְּפִלָּה וְחֵלוּשׁ הִצְלִיחָה רַק בְּקֹשִׁי לִשְׁמֹעַ אֶת הַמִּלִּים שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת. בְּהַפְסָקַת הָאֹכֶל הָלְכָה רִיקִי לַשֻּׁלְחָן שֶׁל דְּבוֹרָה'לֶה. הַרְבֵּה יְלָדוֹת הָיוּ סְבִיבָהּ וְצָחֲקוּ מֵהַבְּדִיחוֹת שֶׁסִּפְּרָה, אֶת חֵלוּשׁ הֵם לֹא הִצְחִיקוּ בִּכְלָל. חֵלוּשׁ נָגְסָה בַּטּוֹסְט הַטָּעִים שֶׁאִמָּא הֵכִינָה לָהּ. אֵיזֶה נֵס שֶׁהִיא הִסְפִּיקָה! אֲפִלּוּ כְּשֶׁאִיצִי מַעֲסִיק אוֹתָהּ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה.

הִיא הֵזִיזָה אֶת הַכִּסֵּא שֶׁלָּהּ לְיַד הַחַלּוֹן. בַּשָּׁמַיִם טִיֵּל עָנָן אָפֹר קָטָן, הוּא הִזְכִּיר לָהּ חֲתִיכַת יַמְבַּמְבַּם. חֲבָל שֶׁהִיא לֹא יְכוֹלָה לִתְלֹשׁ לָהּ קְצָת וְלֶאֱכֹל… הִיא צָחֲקָה מֵהַבְּדִיחָה שֶׁל עַצְמָהּ. הִיא הָיְתָה מַצְחִיקָה יוֹתֵר מִכָּל הַבְּדִיחוֹת הַמְטֻפָּשׁוֹת שֶׁל דְּבוֹרָה'לֶה! לֶהָקָה שֶׁל צִפּוֹרִים חֲמוּדוֹת עָקְפָה אֶת הֶעָנָן הַקָּטָן וְהִמְשִׁיכָה הָלְאָה, מְעַנְיֵן לְאָן. אוּלַי בַּסּוֹף הֵם יַגִּיעוּ לְהוֹנוֹלוּלוּ? חֲבוּרַת הַצִּפּוֹרִים נִרְאֵית כָּל כָּךְ מְאֻחֶדֶת, מְעַנְיֵן אִם גַּם שָׁם יֵשׁ מַלְכַּת כִּתָּה שֶׁכֻּלָּן מַקִּיפוֹת אֶת הַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּהּ.

מַצְחִיקָה! חֵלוּשׁ לֹא שָׂמָה לֵב שֶׁהַטּוֹסְט נִגְמַר. לַצִּפּוֹרִים אֵין כִּסֵּא וְאֵין מַעְגָּל. הֵן כָּל הַזְּמַן עָפוֹת בְּלֶהָקָה לְכִוּוּן אֶחָד. מָה הַמַּחְשָׁבוֹת הַמּוּזָרוֹת הָאֵלֶּה? צִפּוֹר מַצְחִיקָה עִם מָקוֹר צָהֹב נָחֲתָה פִּתְאוֹם עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, כְּאִלּוּ שָׁמְעָה אֶת הַצְּחוֹק הַשָּׁקֵט שֶׁלָּהּ. "צִיפּ, צִיפְּצִיפּ צוֹפּ", הִיא צִיְּצָה לָהּ בְּתוֹךְ הָאָזְנַיִם, הִנְהֲנָה הִנְהוּן מַצְחִיק, נִפְנְפָה לָהּ בַּכְּנָפַיִם לְשָׁלוֹם וְנֶעֶלְמָה. "תִּמְסְרִי דַּ"שׁ לַחֲבֵרוֹת שֶׁלָּךְ", צָחֲקָה חֵלוּשׁ וְנִפְנְפָה לָהּ. צִיפְּצִיפּ לֹא שָׁמְעָה כְּלוּם, הִיא כְּבָר הָיְתָה לְיַד עָנָן הַיַּמְבַּמְבַּם הֶאָפֹר.

"לְמִי אַתְּ מְדַבֶּרֶת שָׁם?" הִבְהִיל אוֹתָהּ קוֹל מֵאֲחוֹרֶיהָ. הַלֵּב שֶׁל חֵלוּשׁ דָּפַק פַּם פַּם. הִיא הִסְתּוֹבְבָה מַהֵר. "רִיקִי! אֵיזֶה נֵס שֶׁזּוֹ אַתְּ!" רִיקִי חִיְּכָה אֵלֶיהָ, הַחִיּוּךְ הַטּוֹב מִתָּמִיד עוֹד הָיָה שָׁם! "עִם מִי דִּבַּרְתְּ?" רִיקִי הָיְתָה חַיֶּבֶת לָדַעַת. "אַתְּ לֹא תִּצְחֲקִי עָלַי, נָכוֹן? דִּבַּרְתִּי עִם צִיפִּי הַצִּפּוֹר. אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁתִּמְסֹר דַּ"שׁ לַחֲבֵרוֹת שֶׁלָּהּ".

"הִיא עָנְתָה לָךְ מַשֶּׁהוּ?" רִיקִי יוֹדַעַת לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִּשְׂחָקִים הָאֵלֶּה. "אֶההמממ… הִיא רַק שָׁאֲלָה אֵיךְ קוֹרְאִים לִי וְנֶעֶלְמָה".

אַחַר כָּךְ הֵן לָמְדוּ עוֹד. וּכְכָל שֶׁעָבְרוּ הַדַּקּוֹת וְהַפְסָקַת עֶשֶׂר הִתְקָרְבָה, שָׁאֲלָה חֵלוּשׁ אֶת עַצְמָהּ בְּלִי קוֹל: הַאִם רִיקִי בֶּאֱמֶת תְּשַׂחֵק הַיּוֹם עִם דְּבוֹרָה'לֶה? אוּלַי בִּכְלָל לֹא שָׁוֶה לָצֵאת לֶחָצֵר.

הַצִּלְצוּל נִשְׁפַּךְ לְתוֹךְ הָאָזְנַיִם שֶׁל חֵלוּשׁ. הַיָּד שֶׁל דְּבוֹרָה'לֶה הִתְרוֹמְמָה כְּמוֹ דֶּגֶל וְהַחֶבֶל הִתְנוֹפֵף אַחֲרֶיהָ. כֻּלָּן כְּבָר הָיוּ בַּחוּץ, גַּם רִיקִי.

חֵלוּשׁ נִשְׁאֲרָה לָשֶׁבֶת, מְשַׂחֶקֶת בַּקַּלְמָר. כְּשֶׁסִּיְּמָה לְחַדֵּד אֶת כָּל הָעֶפְרוֹנוֹת וּלְסַדֵּר אֶת כָּל הַצְּבָעִים יָפֶה בַּקֻּפְסָה, מָצְאוּ הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלָּהּ מַשֶּׁהוּ מַבְרִיק, קָשֶׁה וּמְנַצְנֵץ: הַמַּפְתֵּחַ! חֵלוּשׁ הוֹצִיאָה אוֹתוֹ וּבָדְקָה אוֹתוֹ מִקָּרוֹב. אוֹתִיּוֹת חֲדָשׁוֹת נָצְצוּ עָלָיו, חֲרוּטוֹת בְּתוֹךְ הַמַּתֶּכֶת, מְהַבְהֲבוֹת. הִיא קֵרְבָה אֶת הַמַּפְתֵּחַ לָעֵינַיִם כְּדֵי לִרְאוֹת מִקָּרוֹב, מָה הוּא רוֹצֶה לִרְמֹז לָהּ?

שְׁאֵלַת מַפְתֵּחַ: הַאִם הֱיִיתֶם פַּעַם מֻקָּפִים בַּאֲנָשִׁים, וּבְכָל זֹאת הִרְגַּשְׁתֶּם בּוֹדְדִים?

« לפרק הקודם | לפרק הבא »

אהבתם את הסיפור? יש עוד הרבה כאלה לפני השינה 🌙

שנת סיפור: סיפור חדש כל ערב, לשמוע באתר, באפליקציה ובטלפון. החודש הראשון ב־₪1.

לסיפור של הערב
✍️ ואת? רוצה לכתוב סיפורים כאלה לילדים שלך? השיעור הראשון בקורס הכתיבה במתנה ←