מפתח הקסם, פרק 10 \ ל.פוטש

כריכה לסדרה "מפתח הקסם": מפתח זהב מרחף מעל תיבת אוצר בלילה מכוכב – לאה פוטש

וּבוֹ תִּקְרְאוּ עַל חֲלוֹם מְגַלְגֵּל וּמִתְנַפֵּחַ

חֵלוּשׁ נָעֲצָה אֶת הַמַּפְתֵּחַ בָּעִגּוּל שֶׁעַל דֶּלֶת הָאָרוֹן. הַיַּלְדָּה מִתּוֹךְ הַמַּרְאָה הָיְתָה עֲיֵפָה נוֹרָא. הַפָּנִים שֶׁלָּהּ הָיוּ חִוְּרוֹת וְהָעֵינַיִם חֲצִי עֲצוּמוֹת.

"אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב מָה כְּבָר עָשִׂיתִי הַיּוֹם", אָמְרָה הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה. חֵלוּשׁ הִנְהֲנָה. הִיא כָּל כָּךְ הֵבִינָה אוֹתָהּ!

"זֶה לֹא הַזְּמַן לְשִׂיחוֹת אֲרֻכּוֹת", הִיא שָׁלְחָה לָהּ חִיּוּךְ עָיֵף, "רָצִיתִי רַק לוֹמַר לָךְ לַיְלָה טוֹב".

"לַיְלָה טוֹב". הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה פִּהֲקָה פִּהוּק גָּדוֹל, שֶׁכִּמְעַט בָּלַע אֶת חֵלוּשׁ. "תַּחְשְׁבִי טוֹב, וְתַרְגִּישִׁי טוֹב יוֹתֵר", הִיא הִצִּיעָה.

"תּוֹדָה עַל הָעֵצָה", חֵלוּשׁ פִּהֲקָה גַּם הִיא. "אֲנַסֶּה לַחְשֹׁב טוֹב, לַמְרוֹת שֶׁהַלֵּב שֶׁלִּי מְעֻרְבָּב עַכְשָׁו לְגַמְרֵי, מִכָּל מָה שֶׁהָיָה הַיּוֹם עִם רִיקִי חֲכָמִים". חֵלוּשׁ מִשְּׁשָׁה אֶת הַגֻּלָּה שֶׁעֲדַיִן קִשְּׁטָה לָהּ אֶת הַמֵּצַח. "עַד הַחֲתֻנָּה זֶה יַעֲבֹר", הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה קָרְצָה לָהּ בָּעֵינַיִם. הִיא אָמְרָה לָהּ שׁוּב לַיְלָה טוֹב וְהִסְתּוֹבְבָה אֲחוֹרָה אֶל תּוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹן הָאָרֹךְ–אָרֹךְ–אָרֹךְ שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּרְאָה. מִסְדְּרוֹן שֶׁנִּרְאֶה קְצָת כְּמוֹ מִנְהָרָה מִסְתּוֹרִית, וְשָׁם אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה עוֹד וָעוֹד פְּעָמִים, מִקָּדִימָה, מֵאֲחוֹרָה וּמֵהַצְּדָדִים. הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה הָלְכָה וְהִתְרַחֲקָה אֶל הַמִּטָּה שֶׁלָּהּ, אֵי שָׁם בְּתוֹךְ הַמִּנְהָרָה הָאֲרֻכָּה שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת.

הַמַּפְתֵּחַ שָׁכַב עִם חֵלוּשׁ בַּמִּטָּה, מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה. רֶגַע לִפְנֵי שֶׁנֶּעֶצְמוּ לָהּ הָעֵינַיִם הִבְהֲבוּ עָלָיו מִלִּים בְּזָהָב: ריקיחכמים.

פִּתְאוֹם רִיקִי חֲכָמִים הָיְתָה שָׁם. מְחַיֶּכֶת כְּמוֹ פַּעַם. חִיּוּךְ מָתֹק וַעֲנָק וְזוֹרֵחַ. הַקּוּקוּ שֶׁלָּהּ הָיָה מְפֻזָּר, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁחֵלוּשׁ אוֹהֶבֶת.

"רָצִית מַשֶּׁהוּ?" חֵלוּשׁ שָׁאֲלָה אוֹתָהּ. פִּתְאוֹם הִיא גִּלְּתָה קְעָרָה עֲנָקִית בַּיָּדַיִם שֶׁל רִיקִי. עִם עִסָּה עֲנָקִית שֶׁהָלְכָה וְתָפְחָה וְתָפְחָה וְהִתְנַפְּחָה, כְּמוֹ פּוֹפְּקוֹרְן בְּתוֹךְ סִיר. "תִּזָּהֲרִי! הִיא גּוֹלֶשֶׁת!" צָעֲקָה לָהּ חֵלוּשׁ. הָעִסָּה הִתְגַּלְּשָׁה מֵהַקְּעָרָה אֶל הָרִצְפָּה הַנְּקִיָּה שֶׁל הַחֶדֶר הַוָּרֹד שֶׁלָּהּ, וְהִיא לֹא הִפְסִיקָה לְהִתְנַפֵּחַ.

"יֵשׁ לָךְ בְּרָכָה בָּעִסָּה, כְּמוֹ בָּאֹהֶל שֶׁל שָׂרָה אִמֵּנוּ", צִיֵּץ אִיצִי מֵהָעֲרִיסָה שֶׁלּוֹ, וְצָחַק מְאֹד מְאֹד, תּוֹלֵשׁ לוֹ חֲתִיכוֹת מֵהָעִסָּה וּמוֹרֵחַ אוֹתָן בִּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם עַל הָעֲרִיסָה הַנְּקִיָּה. "זֶה מוּזָר שֶׁתִּינוֹקוֹת מְדַבְּרִים, אַתְּ לֹא חוֹשֶׁבֶת?" שָׁאֲלָה חֵלוּשׁ. "זֶה מוּזָר נוֹרָא וּמַצְחִיק נוֹרָא, הוּא מַמָּשׁ דּוֹמֶה לָךְ, אַתְּ יוֹדַעַת?" הַקּוֹל שֶׁל רִיקִי הִסְתַּתֵּר מִתַּחַת לָעִסָּה הַגְּדוֹלָה וְהַדְּבִיקָה שֶׁלֹּא הִפְסִיקָה לְהִתְנַפֵּחַ. הוּא כְּבָר הִסְתִּיר לְגַמְרֵי אֶת הַפָּנִים שֶׁלָּהּ. אִיצִי לֹא הִפְסִיק לִתְלֹשׁ חֲתִיכוֹת מֵהַבָּצֵק, לִמְרֹחַ וְלִצְחֹק.

"צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ כְּדֵי שֶׁהַבָּצֵק הַזֶּה יֵרָגַע!" הַקּוֹל שֶׁל אִיצִי הָיָה כָּל כָּךְ מַצְחִיק! הוּא הִזְכִּיר אֶת הַקּוֹל שֶׁל אַבָּא וְשֶׁל אִמָּא בְּיַחַד. אוּלַי זֶה בִּכְלָל הָיָה הַקּוֹל שֶׁל סַבְתָּא?

"אָסוּר שֶׁהָעִסָּה הַזֹּאת תִּגְדַּל וְתִגְדַּל וְתִגְדַּל עַד הַשָּׁמַיִם. אַתְּ יוֹדַעַת מָה הַבְּעָיָה הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁלָּנוּ?" חֵלוּשׁ אָמְרָה לְרִיקִי. "הַבְּעָיָה הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁלָּנוּ הִיא שֶׁלֹּא נִשְׁתַּלֵּט עַל הַבָּצֵק הַזֶּה כְּשֶׁנִּרְצֶה לְהָכִין מִמֶּנּוּ עוּגִיּוֹת, נַנִּיחַ. אוֹ לִקְלֹעַ חַלּוֹת כְּמוֹ שֶׁקָּלַעְנוּ פַּעַם בְּחוּג אֲפִיָּה, זוֹכֶרֶת?"

"בֶּטַח שֶׁאֲנִי זוֹכֶרֶת!" רִיקִי צָחֲקָה מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַבָּצֵק, "אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁשַּׂמְתִּי כָּאן יוֹתֵר מִדַּי שְׁמָרִים, אַתְּ יוֹדַעַת?" חֵלוּשׁ רָאֲתָה פִּתְאוֹם אֶת הַמֵּצַח שֶׁל רִיקִי מִתְקַמֵּט, הַבָּצֵק נִהְיָה שָׁקוּף פִּתְאוֹם. "שְׁמָרִים זֶה קְצָת כְּמוֹ הַיֵּצֶר הָרַע, שֶׁמְּנַפֵּחַ כָּל דָּבָר".

"יוּ! עַכְשָׁו אַתְּ מְדַבֶּרֶת מַמָּשׁ כְּמוֹ הַמּוֹרָה!" רִיקִי צָחֲקָה. "אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל זֶה, נִרְאֶה לִי שֶׁאַתְּ מַמָּשׁ צוֹדֶקֶת".

הַבָּצֵק הַשָּׁקוּף הִפְסִיק לְהִתְנַפֵּחַ. "בּוּם!" מַפְתֵּחַ הַקֶּסֶם קָפַץ פְּנִימָה. הַבָּצֵק הִתְכַּוֵּץ וְהִתְכַּוֵּץ עַד שֶׁהוּא חָזַר לִהְיוֹת בְּגֹדֶל רָגִיל בְּתוֹךְ קְעָרָה רְגִילָה בַּיָּדַיִם שֶׁל רִיקִי. "סוֹף סוֹף אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתָךְ", רִיקִי חִיְּכָה אֵלֶיהָ, "בִּרְצִינוּת, רוֹצָה לְהָכִין אִתִּי חַלּוֹת לְשַׁבָּת?"

דֶּלֶת הָאָרוֹן חָרְקָה פִּתְאוֹם. "מָה זֶה הָיָה?" רִיקִי קָפְצָה אֲחוֹרָה, מְבֹהֶלֶת. "חַחַחַחחחחחחחחחחחחחחח" הֵן שָׁמְעוּ צְחוֹק גָּדוֹל. רִיקִי הִמְשִׁיכָה לַעֲמֹד כְּמוֹ בֻּבַּת שֶׁלֶג. וְחֵלוּשׁ צָחֲקָה צְחוֹק שֶׁל סוֹדוֹת. זוֹ הָיְתָה הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה!

הִיא צוֹחֶקֶת שָׁם, כִּי הִיא כָּל כָּךְ שְׂמֵחָה בִּשְׁבִיל חֵלוּשׁ!

"כָּל כָּךְ מְשַׂמֵּחַ לִפְתֹּחַ אֶת הַיּוֹם כָּכָה", אָמַר קוֹל מֵעָלֶיהָ. חֵלוּשׁ פָּתְחָה עֵינַיִם וּמִצְמְצָה מֵהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהֵצִיצָה מֵהַחַלּוֹן. "לִפְתֹּחַ אֶת הַיּוֹם עִם צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל כָּזֶה שֶׁל הַיַּלְדָּה שֶׁלִּי, זֶה סִימָן שֶׁהוֹלֵךְ לִהְיוֹת הַיּוֹם יוֹם נִפְלָא!" זוֹ הָיְתָה אִמָּא, וְהִיא עָמְדָה מֵעַל הַמִּטָּה שֶׁל חֵלוּשׁ.

חֵלוּשׁ הִתְבַּלְבְּלָה.

"אֵיפֹה רִיקִי?

אֵיפֹה הַבָּצֵק?

אֵיפֹה הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה?

וְהַמַּפְתֵּחַ? אֵיפֹה הַמַּפְתֵּחַ?" הַיָּד שֶׁל חֵלוּשׁ מִשְּׁשָׁה סָבִיב. הִנֵּה! הַמַּפְתֵּחַ נִמְצָא מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה. נֵס שֶׁלֹּא הָלַךְ לְאִבּוּד.

"בֹּקֶר טוֹב!" אִמָּא חִיְּכָה אֶל הָעֵינַיִם הַמְבֻלְבָּלוֹת שֶׁל חֵלוּשׁ. "יָשַׁנְתְּ עָמֹק… חָלַמְתְּ חֲלוֹם מַצְחִיק?"

אָה. חֵלוּשׁ נָשְׁמָה עָמֹק.

זֶה הָיָה חֲלוֹם!

זֶה הָיָה חֲלוֹם כָּל כָּךְ מָתוֹק!

חֲבָל שֶׁהוּא נִגְמַר.

"צָרִיךְ לִנְחֹת אֶל הַקַּרְקַע", אִמָּא הֵבִיאָה לָהּ קְעָרָה וְנַטְלָה לִנְטִילַת יָדַיִם. חֵלוּשׁ הוֹשִׁיטָה אֶת הַיָּדַיִם.

"נָא לְהַדֵּק חֲגוֹרוֹת, אֲנַחְנוּ נוֹחֲתִים! מֵאֶרֶץ הַחֲלוֹמוֹת אֲנַחְנוּ מַגִּיעִים לָעוֹלָם הָאֲמִתִּי שֶׁלָּנוּ, שָׁלוֹשׁ, אַרְבַּע וְ…!" אִמָּא דִּבְּרָה בְּקוֹל מַצְחִיק שֶׁל טַיָּס מִקְצוֹעִי. "הִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה, לַחֶדֶר שֶׁל הַיַּלְדָּה הַמְתוּקָה רָחֵל. הַשָּׁעָה שֶׁבַע וְעֶשֶׂר דַּקּוֹת, עָלֵינוּ לְהִתְכּוֹנֵן לַיְצִיאָה לַלִּמּוּדִים".

"בְּסֵדֶר, בְּסֵדֶר". חֵלוּשׁ שָׁטְפָה אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ, וְלֹא הִצְלִיחָה לִמְחֹק מֵהֶן אֶת הַחִיּוּךְ שֶׁל רִיקִי, מֵהַחֲלוֹם.

הִיא שָׁתְתָה אֶת הַשּׁוֹקוֹ הַמָּתוֹק שֶׁאִמָּא הֵכִינָה, וּבָאָזְנַיִם שָׁמְעָה אֶת הַצְּחוֹק שֶׁל רִיקִי.

יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁשּׁוּב הַחַלּוֹן שֶׁל מִשְׁפַּחַת חֲכָמִים פָּתוּחַ מִדַּי? הִיא חַיֶּבֶת לְהִזְדָּרֵז, אִם תֵּצֵא בַּזְּמַן, אוּלַי תִּפְגֹּשׁ אֶת רִיקִי בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת.

הִיא חַיֶּבֶת לְסַפֵּר לָהּ עַל הַחֲלוֹם הַמַּצְחִיק שֶׁחָלְמָה! עִם הַבָּצֵק שֶׁגָּדַל וְגָדַל וְגָדַל, וְהִיא כִּמְעַט טָבְעָה בּוֹ,

וְעַל הַשְּׁמָרִים שֶׁהֵם כְּמוֹ הַיֵּצֶר הָרַע.

אַח. זֶה הָיָה טוֹב.

רִיקִי בָּטוּחַ תִּצְחַק!

שְׁאֵלַת מַפְתֵּחַ: הַאִם חֲלַמְתֶּם פַּעַם חֲלוֹם שֶׁהָפַךְ לִמְצִיאוּת?

« לפרק הקודם | לפרק הבא »

אהבתם את הסיפור? יש עוד הרבה כאלה לפני השינה 🌙

שנת סיפור: סיפור חדש כל ערב, לשמוע באתר, באפליקציה ובטלפון. החודש הראשון ב־₪1.

לסיפור של הערב
✍️ ואת? רוצה לכתוב סיפורים כאלה לילדים שלך? השיעור הראשון בקורס הכתיבה במתנה ←