דודה רוחמה הצמידה את משקפי הקריאה שלה לעיניים (בדרך כלל הם גלושים על האף) וקראה בעיון גדול את המילון שכתבנו עד כה. פניה היו רוויות נחת, אבל היה לה מה להוסיף:
"בא', תוסיפו את המילה איסימפטומטיים". התחילה דודה רוחמה ישר עם המילה הכי ארוכה וקשה ששמעתי אי פעם. "קשה לכם לכתוב? אעזור לכם". כאן התחילה דודה רוחמה לאיית לי מילה אחר מילה ועל הדרך נתנה קצת מנוחה לעצמותי העייפות. היא גם הסבירה את משמעות המילה: "איסימפטומטיים זה אומר חולים שמרגישים נפלא, אפילו לא יודעים שהם חולים ובכל זאת עלולים להעביר את הנגיף הלאה. תוסיפו גם את איטליה. אחד המקומות שספג מכת קורונה קשה". הוספנו.
"בב' תוסיפו ביצים, אל תגידו לי ששכחתם את מחסור הביצים הגדול שהיה לנו לפני ובתוך חג הפסח. תוסיפו את בר סימן טוב משה (מנכ"ל משרד הבריאות היוצא), ואת בדיקות הקורונה.
בג' תכתבו, גילוי מוקדם.
בד', דן פנורמה. אחת המלוניות של מחלימי הקורונה". אוי, דודה רוחמה שופכת מהר מדי. יהיה חסר דרך ארץ מצדי לבקש ממנה לעצור להפוגה? אחותי צירהלה הצילה את המצב עם הקושיות שלה, שאותם, אתם ודאי מסכימים איתי – אני לא חייב להוסיף למילון.
"סבתא טננהויז הייתה שם?" התלהבה צירהלה. "אולי" אמרה לה דודה רוחמה. מנין שתדע? תשאלי עוד שאלות, צירה'לה אחותי היקרה! התחננתי אליה בלי מילים. הלוואי שהיא תשאל עכשיו איפה ממוקם המלון ואם ניסע אליו בחופש ומה אנחנו אשמים שלא קיבלנו זיכוי לנסוע למלונית והפסדנו את כל החוויה.
אבל צירהלה לא מצאה על מה לשאול ולידי המסכנה לא נשארה ברירה כי אם להמשיך אל האות ה'.
והיא המשיכה לאות ה': החלמה, הדבקה.
ו' – וירוס, ונשמרתם מאד לנפשותיכם.
את ז' אמר צביקי: זהירות.
"חל"ת – זה הרבה אנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום בזמן הקורונה" הסבירה לנו דודה רוחמה ולא אמרנו לה שהבנו רק בערך. אחר כך היא הזכירה לנו את החיסון, את החקירה האפידמיולוגית (מי שמגלים אצלו קורונה, זוכה לחקירה מאד יסודית כדי לגלות היכן הסתובב ועם מי הוא היה במגע, כלומר, מי צריך להכנס בגללו לבידוד. אילו בושות איומות!).
"שכחנו משהו!" שוקי צחק. "חכמים! שם המשפחה שלנו!"
"גם חכמת החכמים, החיידר הפרטי שאבא ניהל לנו בכל התקופה!" הוספתי אני.
"הגענו לאות ט', נראה אתכם אם תזכרו מה היה לנו בט'!" איתגרה אותנו דודה רוחמה.
"טלפון!" אמרו שוקי וצביקי ביחד. "טיפות רוק שמדביקות, וצריך להיזהר מהן" הזכירה דודה רוחמה וריקי אמרה שגם טיפות אפצ'י נכנסות לעניין הזה.
עברנו לי'?
"ר' יעקב ליצמן, שר הבריאות שיצא" סיפרה לנו עוד דודה רוחמה. "גם ר' יענקלה טננהויז, הסבא החביב של הבניין" נזכרתי אני.
"כלכלה" דודה רוחמה עברה לאות כ', נהנית מכל רגע. אמרה שזה כל ענייני הפרנסה והעסקים שהתבלבלו בתקופה הזו אבל זה לא ממש קשור לילדים בגילנו.
"למידה מרחוק – וזה קשור אליכם בהחלט". הסברנו לה שהלמידה מקרוב קשורה הרבה יותר. עברנו למ', כאן זכרנו רק את המסכות. את כל השאר דודה רוחמה הוסיפה:
"מסכות, מיגון, מכשירי הנשמה, מחלות רקע, מטוש (המקל עם הצמר גפן בקצה, שמשמש לבדיקת קורונה)", היא שפכה ושפכה בשמחה גדולה.
"נדבקים, נייר טואלט – הדבר הראשון שכולם התנפלו עליו עד שהיה מחסור כמעט בכל החנויות" דודה רוחמה צחקה בנוסטלגיה, כאילו פסח היה לפני חמישים שנה. "כאילו אפשר לאכול ולשתות נייר טואלט…".
"סבון ידיים" שוקי עבר לס'. "סין הרשעית!" ריקי אמרה, "היא הייתה רק שליחה. הכל מאת השם" דודה רוחמה הזכירה לה ולכולנו. "ספרד, מקום שקיבל גם הוא מכה חזקה. סגר – זוכרים את ליל הסגר שסגר עלינו בפסח?" איך אפשר לשכוח.
"עטלף" דודה רוחמה אמרה. "אומרים שממנו הכל התחיל. אבל יכול להיות שזו רק שמועה. עקומה (של נדבקים ומחלימים), עוצר – מה שהיה בעיר בני ברק ובמקומות נוספים שהייתה בהם הדבקה גבוהה,
פחד – בעיקר מחוסר הודאות והבלגן שהלך בעולם,
צינון – התסמינים שלו דומים לזה של הקרבולה, לכל הוא בילבל את כולנו לא פעם.
קורונה – שאנחנו העדפנו לקרוא לה קרבולה, סבא טננהויז – מקרונה, וסבתא – קנולה. העיקר לא לקרוא לה בשם שכולם קוראים. אומרים שזו סגולה לא להדבק בה.
קפסולות – זה רעיון של קבוצה קטנה שאיתם נמצאים כל הזמן, בישיבות, בכוללים ולהבדיל במקומות עבודה. כך שאם אחד מהם מתגלה כחולה קרבולה, רק מיש היה איתו בקפסולה צריך להכנס לבידוד.
רחמי שמים – כולנו צריכים והמון".
"שכחנו משהו!" דודה רוחמה אמרה. "אותי! רוחמה!". הוספנו אותה. כדי שהיא לא תעלב הוספתי אותה מהר מהר.
"שטיפת ידיים, שמירת מרחק, שגרת קורונה, שתי מטר, שיעול". היא המשיכה לשלוף.
הגענו לת'.
"תעסוקה" דודה רוחמה אמרה, וכולנו הסכמנו שתורה ותפילה הם התעסוקה הטובה ביותר. ויש לה גם הכי הרבה תועלת.
עכשיו, סוף סוף, ננפנף לכם כולנו לשלום ולתודה ולהתראות. היה נעים ביחד!
« לפרק הקודם | לפרק הבא »