מפתח הקסם, פרק 12 \ ל.פוטש

כריכה לסדרה "מפתח הקסם": מפתח זהב מרחף מעל תיבת אוצר בלילה מכוכב – לאה פוטש

וּבוֹ חֵלוּשׁ תַּצְלִיחַ לְחַיֵּךְ, לַמְרוֹת הַכֹּל

בַּדֶּרֶךְ חָזוֹר מִבֵּית הַסֵּפֶר רָצוּ הָרַגְלַיִם שֶׁל חֵלוּשׁ לָצֵאת בְּרִקּוּד. רִיקִי הָלְכָה אִתָּהּ, לְאַט וּבְנַחַת! הִיא לֹא בָּרְחָה מִמֶּנָּה לְשׁוּם מָקוֹם! הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ לֹא טִיְּלוּ בַּשָּׁמַיִם כְּשֶׁהִיא דִּבְּרָה אִתָּהּ, וְהַמִּלִּים לֹא נִבְלְעוּ לָהּ!

הֵן פָּשׁוּט הָלְכוּ בְּיַחַד, כְּמוֹ פַּעַם.

כְּמוֹ שְׁנֵי פַּרְפָּרִים עַלִּיזִים!

"אָז תָּבוֹאִי אֵלַי אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, וְנָכִין בָּצֵק עֲנָק שֶׁל עוּגִיּוֹת?" רִיקִי קִמְּטָה אֶת הַמֵּצַח. "לִכְבוֹד מָה בָּצֵק שֶׁל עוּגִיּוֹת? סְתָם בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף?"

"אִמָּא שֶׁלִּי תָּמִיד אוֹמֶרֶת שֶׁאִם אֵין סִבָּה לִמְסִבָּה – אֲנַחְנוּ נַמְצִיא אוֹתָהּ". חֵלוּשׁ צָחֲקָה. "עָדִיף לִמְצוֹא סִבָּה", רִיקִי הִתְעַקְּשָׁה וְחֵלוּשׁ פָּחֲדָה שֶׁעוֹד רֶגַע הִיא תִּתְחָרֵט מֵהַכֹּל. "הָאֱמֶת שֶׁלֹּא חֲסֵרוֹת סִבּוֹת: יֵשׁ לָךְ אַחִים, וְהֵם בֶּטַח חוֹגְגִים אֵיזֶה סִיּוּם בַּזְּמַן הַקָּרוֹב. לֹא?"

"נִדְמֶה לִי שֶׁלְּשַׁייקִי יֵשׁ סִיּוּם בְּקָרוֹב, הוּא דִּבֵּר עַל זֶה. אֲבָל זֶה יִהְיֶה נוֹרָא מוּזָר שֶׁסְּתָם כָּךְ אָכִין לוֹ עוּגִיּוֹת בְּלִי שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ אֲפִלּוּ. בִּמְיֻחָד אַחֲרֵי מָה שֶׁהוּא עָשָׂה לִי בַּבֹּקֶר". רִיקִי הִנִּיחָה יָד עַל הַפֶּה, כְּאִלּוּ כְּדֵי לָשִׂים טִיפֶּקְס עַל הַמִּלִּים הַמְיֻתָּרוֹת שֶׁהִתְגַּלְּשׁוּ לָהּ בְּלִי רְשׁוּת מֵהַפֶּה.

"הָיְתָה לָכֶם מְרִיבָה טוֹבָה הַבֹּקֶר, אָה? הָלַךְ שָׂמֵחַ!" חֵלוּשׁ נִזְכְּרָה בְּבַת אַחַת בָּרְעָשִׁים הָאֲיֻמִּים שֶׁהִיא שָׁמְעָה מֵהַחַלּוֹן שֶׁל חֲכָמִים, גַּם הַבֹּקֶר.

רִיקִי הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ וְלֹא צָחֲקָה. "מָה, אַתְּ רוֹצָה לוֹמַר לִי שֶׁשָּׁמְעוּ אֶצְלְכֶם הַכֹּל?"

"חַס וְחָלִילָה, מָה זֶה עוֹלֶה בְּדַעְתֵּךְ?" חֵלוּשׁ אָמְרָה מַהֵר, זֶה לֹא הָיָה מַמָּשׁ שֶׁקֶר. "אִיצִי שֶׁלָּנוּ בּוֹכֶה הֲמוֹן, אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ כְּלוּם". גַּם זֶה לֹא הָיָה שֶׁקֶר. רִיקִי הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהִיא הִרְגִּישָׁה שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּאן אֱמֶת אֲמִתִּית. אַחֲרֵי רֶגַע שֶׁל שְׁתִיקָה הִיא אָמְרָה: "טוֹב, אָז יֵשׁ מְרִיבוֹת אֶצְלֵנוּ, וְאִמָּא שֶׁלִּי אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה דַּוְקָא נוֹרְמָלִי".

מַשֶּׁהוּ גֵּרֵד לְחֵלוּשׁ בָּרֶגֶל. הִיא הִתְכּוֹפְפָה לִבְדֹּק, אוּלַי נְמָלָה מְטַפֶּסֶת לָהּ מִסֻּלְיַת הַנַּעַל עַל הָרֶגֶל? רִיקִי נֶעֱצָרָה יַחַד אִתָּהּ. "נָפַל לָךְ מַשֶּׁהוּ", הִיא אָמְרָה לָהּ. חֵלוּשׁ הִזְדַּקְּפָה בְּבַת אַחַת. "זֶה שֶׁלָּךְ?" בַּיָּד שֶׁל רִיקִי נָח לוֹ בְּשֶׁקֶט מַפְתֵּחַ הַקֶּסֶם! חֵלוּשׁ לָקְחָה אוֹתוֹ מַהֵר מִכַּף הַיָּד הַפְּתוּחָה שֶׁל רִיקִי, כִּמְעַט חָטְפָה. "אֲנִי לֹא מְבִינָה אֵיךְ הוּא נָפַל לִי!

כָּל הָרוֹכְסָנִים סְגוּרִים אֶצְלִי בְּדֶרֶךְ כְּלָל! וְהוּא בִּכְלָל הָיָה בַּקַּלְמָר!"

"הִגִּיעַ מַלְאָךְ וּפָתַח לָךְ אֶת כָּל הָרוֹכְסָנִים", זָרְקָה רִיקִי, "מָה כְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת? חֵלוּשׁ הַמְסֻדֶּרֶת שָׁכְחָה פַּעַם לִסְגֹּר רוֹכְסָנִים, נִגְמַר הָעוֹלָם? חָשַׁבְתְּ שֶׁרַק אֶצְלִי זֶה קוֹרֶה?

וְחוּץ מִזֶּה, מָה אַתְּ כָּל כָּךְ הִיסְטֶרִית עַל הַמַּפְתֵּחַ הַזֶּה? הוּא נִרְאֶה מַפְתֵּחַ גַּנָּבִים פָּשׁוּט! לְאָח שֶׁלִּי שַׁייקִי יֵשׁ מַפְתְּחוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר מְעַנְיְנִים! אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב שֶׁהוּא עָשׂוּי מִיַּהֲלוֹם".

"הוּא בִּכְלָל לֹא מַפְתֵּחַ פָּשׁוּט". חֵלוּשׁ סָגְרָה חָזָק אֶת הָאֶגְרוֹף עַל הַמַּפְתֵּחַ. בְּכָל הַכֹּחַ. חָסֵר לָהּ שֶׁהוּא יַתְחִיל לְהַבְהֵב עַכְשָׁו בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל זָהָב וְרִיקִי תִּרְצֶה לְהָבִין לָמָּה.

אָז מָה, אוּלַי תְּסַפֵּר לָהּ אֶת הַכֹּל?

הָאֶגְרוֹף שֶׁל חֵלוּשׁ נִסְגַּר בְּמֶרֶד. לֹא. הִיא לֹא יְכוֹלָה לְסַפֵּר לְרִיקִי אֶת הַסּוֹד שֶׁל מַפְתֵּחַ הַקֶּסֶם. הוּא סוֹד! וְהוּא שַׁיָּךְ רַק לָהּ וְלַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה!

"הִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה", רִיקִי הִזְכִּירָה לָהּ. הַקּוֹל שֶׁלָּהּ הָיָה כְּמוֹ הַקּוֹל שֶׁל רִיקִי מִלִּפְנֵי יוֹמַיִם. הַקּוֹל הָרָגִיל שֶׁלָּהּ, שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם חִיּוּךְ. הַקּוֹל מִלִּפְנֵי הַחֲלוֹם. אָז מָה, קוֹלוֹת יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּנּוֹת כָּל הַזְּמַן. וְרִיקִי הִיא חֲבֵרָה שֶׁלָּהּ כְּבָר הַרְבֵּה שָׁנִים.

"אָז תָּבוֹאִי אֵלַי אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, וְנָכִין בְּיַחַד עוּגִיּוֹת?" חֵלוּשׁ הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ, מַחְבִּיאָה אֶת הָאֶגְרוֹף הַסָּגוּר מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב.

"אֲנִי צְרִיכָה לִרְאוֹת אִם יֵשׁ לִי זְמַן. לִפְעָמִים אִמָּא שֶׁלִּי רוֹצָה לָנוּחַ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, וַאֲנִי צְרִיכָה לִשְׁמֹר עַל הַקְּטַנִּים". רִיקִי הִתְקָרְבָה אֶל הַדֶּלֶת שֶׁלָּהֶם. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהִיא פָּשׁוּט מִתְחַמֶּקֶת. "אַתְּ יְכוֹלָה לְהָבִיא אִתָּךְ אֶת הָאַחִים שֶׁלָּךְ. אֶת צְבִיקִי וְצִירָה'לֶה נַנִּיחַ…" חֵלוּשׁ זָרְקָה מַהֵר. אִמָּא בְּוַדַּאי תַּסְכִּים. כִּמְעַט וַדַּאי. הָאֱמֶת שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁאֹל אוֹתָהּ.

"לֹא יוֹדַעַת, לֹא בָּטוּחַ, שָׁלוֹם". רִיקִי סָגְרָה אַחֲרֶיהָ אֶת הַדֶּלֶת, וְחֵלוּשׁ הִמְשִׁיכָה לְטַפֵּס בְּשׁוּרוֹת הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לָהּ עַד הַבַּיִת שֶׁלָּהּ. אָז מָה, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁרִיקִי כּוֹעֶסֶת שֶׁהִיא לֹא מְגַלָּה לָהּ אֶת הַסּוֹד שֶׁל מַפְתֵּחַ הַקֶּסֶם?

הָאֶגְרוֹף נִפְתַּח, וְגִלָּה בְּתוֹכוֹ מַפְתֵּחַ רָטוּב מִזֵּעָה.

הִיא צְרִיכָה לְהַחְזִיר אוֹתוֹ לַקַּלְמָר, לִסְגֹּר הֵיטֵב אֶת הָרוֹכְסָן וְגַם אֶת רוֹכְסַן הַיַּלְקוּט.

אָסוּר שֶׁהַמַּפְתֵּחַ הַיָּקָר הַזֶּה יִפֹּל לָהּ! אָסוּר שֶׁדָּבָר כָּזֶה יִקְרֶה שׁוּב!

הִיא הִנִּיחָה אֶת הַיַּלְקוּט הַכָּבֵד עַל רִצְפַּת חֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת, וּבָדְקָה אֶת הַמַּפְתֵּחַ.

אוֹתִיּוֹת קְטַנְטַנּוֹת הִבְהֲבוּ עָלָיו. הָעֵינַיִם הִתְאַמְּצוּ כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתָן. תניחיוכתניחיוכ. הוּא הִבְהֵב לָהּ. תניחיוכ.

לְאַט הִיא פֵּרְקָה אֶת הָאוֹתִיּוֹת לִשְׁתֵּי מִלִּים מְחַיְּכוֹת. תְּנִי חִיּוּךְ. כֵּן, הִיא תִּתֵּן חִיּוּךְ. עַכְשָׁו. רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַדֶּלֶת נִפְתַּחַת עַל יְדֵי אִמָּא הַמְסוּרָה, שֶׁכָּל כָּךְ דּוֹאֶגֶת לָהּ וּמִתְפַּלֶּלֶת עָלֶיהָ. אָז מָה שֶׁמַּשֶּׁהוּ קָרָה לְרִיקִי, וְהִיא כְּבָר לֹא נֶחְמָדָה אֵלֶיהָ כְּמוֹ פַּעַם! לֹא מַגִּיעַ לְאִמָּא לְקַבֵּל יַלְדָּה עִם פָּנִים חֲמוּצוֹת!

חֵלוּשׁ הִנְהֲנָה בְּתוֹדָה לַמַּפְתֵּחַ, הִכְנִיסָה אוֹתוֹ מַהֵר לִמְקוֹמוֹ בַּקַּלְמָר, רָכְסָה אֶת כָּל הָרוֹכְסָנִים וְדָפְקָה פַּעֲמַיִם בַּדֶּלֶת. אַחַר פָּתְחָה אוֹתוֹ, מַדְבִּיקָה לַפָּנִים שֶׁלָּהּ חִיּוּךְ רָחָב. הֲכִי רָחָב שֶׁאֶפְשָׁר.

"שָׁלוֹם!" אִמָּא אָמְרָה לָהּ, מִתּוֹךְ הָרֵיחוֹת הַנְּעִימִים שֶׁל אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. "שָׁלוֹם יַלְדָּה שֶׁלִּי! אֵיזֶה חִיּוּךְ טוֹב וְשָׂמֵחַ מְקַשֵּׁט אֶת הַפָּנִים שֶׁלָּךְ! נִרְאֶה שֶׁהָיָה לָךְ יוֹם מְיֻחָד!"

חֵלוּשׁ הִסְתַּכְּלָה עַל הַחִיּוּךְ שֶׁל אִמָּא. בּוּם. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאִמָּא קָרְאָה אֶת הַמִּכְתָּב הַהוּא? אוּלַי הִיא כָּתְבָה לָהּ תְּשׁוּבָה סוֹף סוֹף?

הַיּוֹם הִיא כָּתְבָה לָהּ מִכְתָּב נוֹסָף, הַרְבֵּה יוֹתֵר שָׂמֵחַ.

אֲבָל אוּלַי הַשִּׂמְחָה הָיְתָה מֻקְדֶּמֶת מִדַּי? הִיא לֹא יְכוֹלָה לִשְׁלֹח לָהּ מִכְתָּב נוֹסָף לִפְנֵי שֶׁאִמָּא מַחְזִירָה לָהּ תְּשׁוּבָה עַל הַמִּכְתָּב הַקּוֹדֵם!

עוֹד מְעַט הִיא תִּגַּשׁ לַחֶדֶר שֶׁלָּהּ. הִיא תִּבְדֹּק עַל הַכּוֹנָנִית וּמִתַּחַת לַכָּרִית. אוּלַי מִכְתַּב הַתְּשׁוּבָה שֶׁל אִמָּא מְחַכֶּה לָהּ שָׁם? הַצִּפִּיָּה דִּגְדְּגָה לָהּ אֶת הַלֵּב וְעָזְרָה לָהּ לְהַמְשִׁיךְ לְחַיֵּךְ. "הַמָּרָק טָעִים!" הִיא אָמְרָה לְאִמָּא, וְאִמָּא הֶחְזִירָה לָהּ חִיּוּךְ.

שְׁאֵלַת מַפְתֵּחַ: הַאִם גַּם לָכֶם יֵשׁ בַּלֵּב 'שֶׁטַח פְּרָטִי'?

« לפרק הקודם | לפרק הבא »

אהבתם את הסיפור? יש עוד הרבה כאלה לפני השינה 🌙

שנת סיפור: סיפור חדש כל ערב, לשמוע באתר, באפליקציה ובטלפון. החודש הראשון ב־₪1.

לסיפור של הערב
✍️ ואת? רוצה לכתוב סיפורים כאלה לילדים שלך? השיעור הראשון בקורס הכתיבה במתנה ←