מפתח הקסם, פרק 13 \ ל.פוטש

ספר פתוח ונוצת כתיבה באור רך

וּבוֹ תָּבִין חֵלוּשׁ שֶׁהִיא שָׁוָה מְאֹד!

הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה הִמְתִּינָה לָהּ בְּסַבְלָנוּת בְּתוֹךְ הַדֶּלֶת הַכְּפוּלָה, וְשׁוּם כַּעַס לֹא הָיָה עַל הַפָּנִים שֶׁלָּהּ, עַל אַף שֶׁיּוֹמַיִם שְׁלֵמִים חֵלוּשׁ לֹא אָמְרָה לָהּ שָׁלוֹם.

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁרִיקִי צְרִיכָה לִלְמֹד מִמֵּךְ מִדּוֹת טוֹבוֹת", אָמְרָה לָהּ חֵלוּשׁ. "יוֹתֵר מִדַּי מַהֵר הִיא כּוֹעֶסֶת, יוֹתֵר מִדַּי מַהֵר הִיא אוֹמֶרֶת מִלִּים פּוֹגְעוֹת. וְאַתְּ? נִשְׁאֶרֶת חֲבֵרָה שֶׁלִּי לְתָמִיד, גַּם כְּשֶׁאֲנִי לֹא נוֹתֶנֶת לָךְ כְּלוּם". הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה הִנְהֲנָה בְּשֶׁקֶט וְהָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ הָיוּ עֲמֻקּוֹת וּמַקְשִׁיבוֹת. "אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁמַּפְתֵּחַ הַקֶּסֶם לֹא לְגַמְרֵי שָׁוֶה", אָמְרָה חֵלוּשׁ פִּתְאוֹם.

"הָיִית רוֹצָה שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה מַשֶּׁהוּ אַחֵר? שֶׁלֹּא יִפְתַּח לָךְ אֶת הַדֶּלֶת הַכְּפוּלָה?" הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה דִּבְּרָה לְאַט, וּבְלַחַשׁ.

"לֹא הָיִיתִי מְוַתֶּרֶת עָלַיִךְ!" חֵלוּשׁ נִבְהֲלָה, אִם לֹא הַמַּפְתֵּחַ לֹא הָיָה לָהּ אֶת הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה! "אֲבָל הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁיִּפְתַּח לִי… אַתְּ לֹא תִּצְחֲקִי עַל הַמַּחְשָׁבָה הַמּוּזָרָה הַזּוֹ, נָכוֹן? הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁיִּפְתַּח לִי אֶת הַלֵּב שֶׁל רִיקִי וִיסַפֵּר לִי מָה נִמְצָא בּוֹ. לָמָּה הִיא כָּל כָּךְ לֹא נֶחְמָדָה לָאַחֲרוֹנָה. לָמָּה הִיא מְדַבֶּרֶת אֵלַי כָּל כָּךְ קָצָר וְדוֹקֵר".

"יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא טוֹב לָהּ בִּפְנִים. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהִיא לֹא מַרְגִּישָׁה טוֹב. זֶה לֹא חַיָּב לִהְיוֹת קָשׁוּר אֵלַיִךְ".

נָכוֹן. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נְכוֹנִים. רִיקִי מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה כָּזוֹ! וְהֵן הָיוּ קְרוֹבוֹת כָּל הַשָּׁנִים כְּמוֹ אֲחָיוֹת! תָּמִיד הִיא הָיְתָה חֲבֵרָה שֶׁלָּהּ, בְּכָל הַזְּמַנִּים הִיא הָלְכָה אִתָּהּ וְכִבְּדָה אוֹתָהּ וְהָיְתָה לְצִדָּהּ.

פִּתְאוֹם חֵלוּשׁ הִתְחִילָה לְרַחֵם עַל רִיקִי. מַשֶּׁהוּ כּוֹאֵב לָהּ, זֶה בָּטוּחַ! לֹא סְתָם נִהְיֵית פִּתְאוֹם רִיקִי חֲכָמִים הַחֲמוּדָה לְרִיקִי אַחֶרֶת שֶׁכָּל פְּסִיעָה מְעַצְבֶּנֶת אוֹתָהּ. "אוּלַי הִיא פָּשׁוּט חוֹלָה, וְהִיא מַסְתִּירָה אֶת זֶה מִמֶּנִּי?" חֵלוּשׁ חָשְׁבָה בְּקוֹל. הַגּוּף שֶׁלָּהּ רָעַד פִּתְאוֹם וְהִפִּיל אֶת הַמַּפְתֵּחַ בִּגְלַאנְג אֶל הָרִצְפָּה. חֵלוּשׁ הִתְכּוֹפְפָה לְהָרִים אוֹתוֹ, מִלִּים בְּזָהָב נִצְנְצוּ עָלָיו, אוּלַי עוֹד מְעַט הִיא תְּנַסֶּה לְפַעֲנֵחַ אוֹתָן. עַכְשָׁו אֵין לָהּ זְמַן. עַכְשָׁו הִיא חַיֶּבֶת לְפַעֲנֵחַ אֶת הַחִידָה הַזּוֹ שֶׁשְּׁמָהּ רִיקִי.

"אֶת מָה שֶׁקּוֹרֶה בַּלֵּב שֶׁל הֶחָבֵר שֶׁלָּנוּ רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ", אָמְרָה בְּחָכְמָה הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה.

"מָה שֶׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלוֹת לַעֲשׂוֹת זֶה לָדוּן אוֹתָהּ לְכַף זְכוּת, וְלָדַעַת שֶׁזֶּה שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת כָּכָה… שֶׁהִיא עוֹקֶצֶת וּמַעֲלִיבָה כִּמְעַט בְּכָל פַּעַם שֶׁאַתֶּן מְדַבְּרוֹת, לֹא קָשׁוּר אֵלַיִךְ". חֵלוּשׁ לֹא לְגַמְרֵי הֵבִינָה. הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה זָזָה הַצִּדָּה, סִדְּרָה אֶת הַקּוּקוּ הַמְבֻלְבָּל שֶׁלָּהּ וְהִסְתּוֹבְבָה לְרֶגַע אֶל הַמִּסְדְּרוֹן הָאָרֹךְ מֵאֲחוֹרֶיהָ. אוֹיְשׁ, גַּם הִיא מַתְחִילָה לְאַבֵּד אֶת הַסַּבְלָנוּת אֵלַי! חֵלוּשׁ הָיְתָה מַמָּשׁ מְבֹהֶלֶת. אֲבָל הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה הִסְתּוֹבְבָה אֵלֶיהָ בַּחֲזָרָה וְהִרְגִיעָה אוֹתָהּ מִיָּד.

"אֲנִי רוֹצָה לִשְׁאֹל אוֹתָךְ שְׁאֵלָה", הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה קְצָת הִסְמִיקָה. "כְּשֶׁרִיקִי מְדַבֶּרֶת אֵלַיִךְ לֹא יָפֶה, לָמָּה זֶה כָּל כָּךְ אִכְפַּת לָךְ?"

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת לָמָּה???" חֵלוּשׁ כִּמְעַט צָעֲקָה. "זֶה מַעֲלִיב אוֹתִי!!! זֶה עוֹשֶׂה אוֹתִי קְטַנָּה קְטַנָּה! אֲנִי נִהְיֵיתָ פִּיצִית כְּמוֹ… כְּמוֹ נְמָלָה!"

"וָואוּ", הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה הִתְרַגְּשָׁה. "מוּזָר, אֵיךְ יַלְדָּה בְּגֹדֶל שֶׁל נְמָלָה מַצְלִיחָה לְדַבֵּר כָּל כָּךְ יָפֶה…"

"אַתְּ צוֹחֶקֶת עָלַי!" גַּם הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה מַתְחִילָה לְהַעֲלִיב! "אֲנִי לֹא צוֹחֶקֶת בְּשׁוּם אֹפֶן", הַפָּנִים שֶׁל הַיַּלְדָּה הַמְעַנְיֶנֶת הָיוּ רְצִינִיּוֹת מְאֹד. וַחֲכָמוֹת מְאֹד. "אֲבָל קְצָת מוּזָר לִי שֶׁמִּלָּה אַחַת שֶׁל רִיקִי, שֶׁאוּלַי לֹא מַרְגִּישָׁה טוֹב וְאוּלַי סְתָם אֵין לָהּ מַצַּב רוּחַ, מַצְלִיחָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַקּוֹסְמוּת הַזֹּאת – לְהַקְטִין יַלְדָּה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה כָּמוֹךְ לְגֹדֶל שֶׁל נְמָלָה!"

"זֶה לֹא הַגּוּף שֶׁלִּי שֶׁנִּהְיָה קָטָן". אוּף. חֵלוּשׁ רָקְעָה בָּרַגְלַיִם. לָמָּה הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לֹא מְבִינָה?

"זֶה הַ'בִּפְנִים' שֶׁלִּי שֶׁמַּרְגִּישׁ קָטָן. הַלֵּב אוֹ הַנְּשָׁמָה אוֹ שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד…"

"אָסוּר לָךְ לָתֵת לָזֶה לִקְרוֹת", הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה דִּבְּרָה בְּמַנְגִּינָה שֶׁל סְגָנִית מְנַהֶלֶת.

"זֶה פָּשׁוּט קוֹרֶה!" חֵלוּשׁ רָקְעָה שׁוּב בָּרַגְלַיִם. מָה הִיא רוֹצָה מִמֶּנָּה, הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה? לֹא מַסְפִּיק קָשֶׁה לָהּ גַּם כָּכָה?

"אִם תֵּדְעִי בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלָּךְ, שֶׁאַתְּ שָׁוָה וְאַתְּ נִפְלָאָה, זֶה לֹא יִקְרֶה! אַתְּ תִּשָּׁאֲרִי גְּדוֹלָה וְשָׁוָה, גַּם אִם רִיקִי תְּדַבֵּר בְּכָל צוּרָה שֶׁתְּדַבֵּר, בִּגְלַל הַסִּבּוֹת שֶׁלָּהּ, שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעוֹת אוֹתָן".

"אֲנִי חַיֶּבֶת לָדַעַת אוֹתָן!" הָרֹאשׁ שֶׁל חֵלוּשׁ כָּאַב. "וַאֲנִי צְרִיכָה לַחְשֹׁב עַל מָה שֶׁדִּבַּרְתְּ. זֶה קְצָת מְסֻבָּךְ לְיַלְדָּה בְּגִילִי…"

"תַּחְשְׁבִי", הַיַּלְדָּה אָמְרָה לָהּ וְחִיְּכָה אֵלֶיהָ חִיּוּךְ מְלַטֵּף. "וְתִזְכְּרִי שֶׁאַתְּ יַלְדָּה גְּדוֹלָה. יַלְדָּה נִפְלָאָה. יַלְדָּה שָׁוָה מְאֹד מְאֹד. ה' אוֹהֵב אוֹתָךְ כִּי אַתְּ הַבַּת שֶׁלּוֹ!"

חֵלוּשׁ הִנְהֲנָה וְלֹא הֵבִינָה לָמָּה הָעַיִן שֶׁל הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה נִרְטֶבֶת.

הִיא יִשְּׁרָה אֶת הַגַּב שֶׁלָּהּ, נוֹתֶנֶת לַמִּלִּים הַטּוֹבוֹת שֶׁל הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה לְהִתְפַּשֵּׁט לָהּ בְּכָל הַגּוּף.

"רֶגַע, אַל תֵּלְכִי!" הִיא אָמְרָה לַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה, "יֵשׁ לִי עוֹד מַשֶּׁהוּ שֶׁיּוֹשֵׁב לִי בַּלֵּב וּמְצַעֵר אוֹתִי. אוּלַי יִהְיֶה לָךְ רַעְיוֹן שֶׁיְּשַׂמֵּחַ אוֹתִי? אֲנִי רוֹאָה שֶׁאַתְּ יַלְדָּה חֲכָמָה!"

הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה הִסְתַּכְּלָה לָהּ לָעֵינַיִם וְחֵלוּשׁ דִּבְּרָה מַהֵר. "כָּתַבְתִּי מִכְתָּב לְאִמָּא, וּכְבָר עָבְרוּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים… וְאִמָּא לֹא מַחְזִירָה לִי תְּשׁוּבָה. הִיא גַּם לֹא אוֹמֶרֶת לִי כְּלוּם! אוּלַי זֶה כִּי לֹא מַסְפִּיק כִּבַּדְתִּי אוֹתָהּ? כִּי לֹא קִבַּלְתִּי מַסְפִּיק יָפֶה אֶת אִיצִי הַקָּטָן? אוּלַי כִּי הִיא עֲסוּקָה מִדַּי?"

"אוֹי, לֹא!" הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה נִגְּבָה אֶת שְׁתֵּי הָעֵינַיִם בִּקְצֵה הַשַּׁרְווּל שֶׁלָּהּ. " כְּבָר אָמַרְתִּי לָךְ, חֵלוּשׁ, אַתְּ יַלְדָּה נִפְלָאָה! שָׁמַעְתִּי גַּם אֶת אִמָּא אוֹמֶרֶת כָּכָה! וְזֶה שֶׁאִמָּא לֹא הֵגִיבָה לָךְ… אֶהֶהההמממ…" הַיַּלְדָּה הִשְׁתַּנְּקָה, "אוּלַי הִיא פָּשׁוּט לֹא קִבְּלָהּ אֶת הַמִּכְתָּב?"

"לֹא!" חֵלוּשׁ הֵזִיזָה אֶת הַקּוּקוּ שֶׁלָּהּ יָמִין וּשְׂמֹאל וְטָרְקָה בְּבַת אַחַת אֶת הַדֶּלֶת הַכְּפוּלָה עַל הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה.

יֵשׁ גְּבוּל לַדְּבָרִים שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ!

לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאִמָּא לֹא קִבְּלָה אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁלָּהּ!

הַמִּכְתָּב שֶׁהִיא יָשְׁבָה וְקִשְּׁטָה לוֹ מִסְגֶּרֶת יָפָה, וְכָתְבָה בּוֹ מִלִּים מֵהַלֵּב.

זֶה פָּשׁוּט לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת!

הִיא נָעֲלָה אֶת הַדֶּלֶת הַכְּפוּלָה. אֵיזֶה נֵס שֶׁהַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה לֹא נִפְגַּעַת לְעוֹלָם וָעֶד! הֵי, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת מַשֶּׁהוּ?

אִמָּא דָּפְקָה שְׁתֵּי דְּפִיקוֹת בְּדֶלֶת הַחֶדֶר. מֵאָז שֶׁהַדֶּלֶת נִתְקְעָה לָהּ בַּמֵּצַח וְהִצְמִיחָה לָהּ פָּנָס, אִמָּא דּוֹפֶקֶת כְּדֵי שֶׁזֶּה לֹא יִקְרֶה שׁוּב… חִיּוּךְ רָחָב הָיָה עַל הַפָּנִים שֶׁל אִמָּא, וְהַלֵּב שֶׁל חֵלוּשׁ דָּפַק חָזָק. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעַכְשָׁו, סוֹף סוֹף, אִמָּא רוֹצָה לְדַבֵּר עַל הַמִּכְתָּב?

"הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלָּךְ מְחַכָּה לָךְ בַּדֶּלֶת", אִמָּא אָמְרָה, "הִיא שָׁאֲלָה אוֹתִי אִם אֶפְשָׁר לְהָכִין אֶצְלֵנוּ עוּגִיּוֹת".

"מִי, זוֹ רִיקִי?" הַלֵּב שֶׁל חֵלוּשׁ דָּפַק עוֹד יוֹתֵר כְּשֶׁהִתְקָרְבָה אֶל הַדֶּלֶת. כֵּן, זוֹ הָיְתָה רִיקִי, וְהַיָּדַיִם שֶׁלָּהּ הָיוּ מְלֵאוֹת. "אִמָּא שֶׁלִּי הִסְכִּימָה שֶׁנֹּאפֶה בְּיַחַד עוּגִיּוֹת". רִיקִי הִכְנִיסָה לְתוֹךְ קַעֲרַת הַפְּלַסְטִיק שֶׁבְּיָד יָמִין אֶת דַּף הַמַּתְכּוֹן שֶׁהֶחְזִיקָה בְּיָד שְׂמֹאל. עַכְשָׁו חִבְּקוּ שְׁתֵּי יָדֶיהָ אֶת הַקְּעָרָה, שֶׁבְּתוֹכָהּ הָיוּ קֶמַח, מַרְגָּרִינָה, קָקָאוֹ, בַּקְבּוּק שֶׁמֶן וְדַף מַתְכּוֹן.

מֵאֲחוֹרֵי רִיקִי עָמְדָה צִירָה'לֶה אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה, מוֹצֶצֶת אֲגֻדָּל מִכָּל הַלֵּב.

"צִירָה'לֶה רוֹצָה גַּם. וְאִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁאוּלַי אִמָּא שֶׁלָּךְ בִּכְלָל לֹא מַרְשָׁה. עוּגִיּוֹת זֶה דָּבָר מְלַכְלֵךְ".

"וְגַם מְשַׂמֵּחַ מְאֹד!" חִיְּכָה אִמָּא שֶׁל חֵלוּשׁ. "וְצִירָה'לֶה תַּעֲזֹר לָנוּ לְנַקּוֹת אַחַר כָּךְ, נָכוֹן מְתוּקָה?"

"אֲנִי אֶשְׁמֹר עַל הַתִּינוֹק!" צִירָה'לֶה הוֹצִיאָה אֶת הָאֲגֻדָּל מֵהַפֶּה. אִיצִי הַקָּטָן הֶחְזִיר לָהּ גִּרְגּוּר מִתּוֹךְ הָעֲגָלָה, וְחֵלוּשׁ נִזְכְּרָה בְּבַת אַחַת: "בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים יֵשׁ לִי יוֹם הֻלֶּדֶת! הָעוּגִיּוֹת הָאֵלֶּה יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת לִכְבוֹד יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי!"

כֻּלָּם נִכְנְסוּ אֶל הַמִּטְבָּח, אִמָּא הִקְרִיאָה בְּקוֹל אֶת הָרְכִיבִים מֵהַמַּתְכּוֹן וְרִיקִי אָמְרָה: "זֶה קְצָת מַצְחִיק שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יוֹם הֻלֶּדֶת מֵכִין לְעַצְמוֹ עוּגִיּוֹת".

חֵלוּשׁ הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ וְהֶחְוִירָה. שׁוּב הָיָה לְרִיקִי הַפַּרְצוּף הֶחָדָשׁ הַהוּא.

אָז מָה! זֶה לֹא קָשׁוּר אֵלַי! שָׁמְעָה חֵלוּשׁ בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלָּהּ אֶת קוֹלָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה.

אֲנִי לֹא מַסְכִּימָה לַהֲפֹךְ לִקְטַנָּה!

"אִמָּא שֶׁלִּי תָּמִיד אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא חַיָּבִים סִבָּה לִמְסִבָּה", הִצְלִיחָה חֵלוּשׁ לוֹמַר, וַאֲפִלּוּ לְחַיֵּךְ חִיּוּךְ קָטָן.

אוּלַי אַחַר כָּךְ יִתְפַּשֵּׁט לָהּ הַחִיּוּךְ גַּם אֶל תּוֹךְ הַלֵּב.

וְרֵיחַ שֶׁל עוּגִיּוֹת טְרִיּוֹת בְּטַעַם שׁוֹקוֹלָד יְמַלֵּא אֶת הַמִּטְבָּח הַקָּטָן.

שְׁאֵלַת מַפְתֵּחַ: מָה גּוֹרֵם לָכֶם לְהַרְגִּישׁ שָׁוִים בֶּאֱמֶת?

« לפרק הקודם | לפרק הבא »

אהבתם את הסיפור? יש עוד הרבה כאלה לפני השינה 🌙

שנת סיפור: סיפור חדש כל ערב, לשמוע באתר, באפליקציה ובטלפון. החודש הראשון ב־₪1.

לסיפור של הערב
✍️ ואת? רוצה לכתוב סיפורים כאלה לילדים שלך? השיעור הראשון בקורס הכתיבה במתנה ←