מפתח הקסם, פרק 15 \ ל.פוטש

ספר פתוח ונוצת כתיבה באור רך

וּבוֹ תִּמְצְאוּ סְגֻלָּה לִמְצִיאַת אֲבֵדָה

"זֶה לֹא פֵייר!" אָמְרָה חֵלוּשׁ אַחֲרֵי שֶׁכָּל הַדְּמָעוֹת נִגְמְרוּ לָהּ. "זֶה לֹא פֵייר! אֲנִי סְתָם הוֹרֶסֶת אֶת הַטִּיּוּל הַיָּפֶה שֶׁלָּנוּ בְּיַחַד! עַד שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי הַיְקָרָה יָצְאָה אִתִּי לִקְנִיּוֹת, וְקָנְתָה סָרָפָן כָּל כָּךְ יָפֶה רַק לִי, הַכֹּל נֶהֱרַס בִּגְלַל הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי! בִּכְלָל לֹא בִּקַּשְׁתִּי מֵהֶן לָבוֹא!"

"הֵן לֹא הָרְסוּ כְּלוּם, חֵלוּשׁ אֲהוּבָה שֶׁלִּי". אִמָּא לִטְּפָה לָהּ אֶת הַשֵּׂעָר עוֹד וָעוֹד. "הִנֵּה יֵשׁ כָּאן סַפְסָל צְדָדִי, לְיַד הַגִּנָּה. בּוֹאִי נֵשֵׁב". חֵלוּשׁ הִתְיַשְּׁבָה בְּלִי כֹּחַ. אִמָּא הוֹצִיאָה אֶת קֻפְסַת הָעוּגִיּוֹת. צִפּוֹר קְטַנָּה עִם מָקוֹר צָהֹב מַצְחִיק הִתְקָרְבָה אֲלֵיהֶם. הִיא עָשְׂתָה סִיבוּב חָמוּד בָּאֲוִיר, שֶׁהִצְחִיק מְאֹד אֶת אִיצִי הַקָּטָן. אֶת חֵלוּשׁ לֹא.

חֵלוּשׁ בֵּרְכָה 'מְזוֹנוֹת' וְנָגְסָה בְּעוּגִיָּה אַחַת. הַטַּעַם הַמָּתוֹק הִתְפַּשֵּׁט לָהּ בְּכָל הַגּוּף. הִנֵּה אִמָּא כָּאן, לְיָדָהּ. הִיא לֹא מְמַהֶרֶת לְשׁוּם מָקוֹם. הִיא רוֹצָה לְהַקְשִׁיב לָהּ. הִיא לֹא צוֹחֶקֶת עָלֶיהָ בְּשׁוּם אֹפֶן. הִיא אִמָּא שֶׁלָּהּ הֲכִי בָּעוֹלָם!

"בִּכְלָל לֹא אָמַרְתִּי לָךְ תּוֹדָה עַל מַפְתֵּחַ הַקֶּסֶם", חֵלוּשׁ אָמְרָה פִּתְאוֹם. מִזְּמַן תִּכְנְנָה לוֹמַר תּוֹדָה לְאִמָּא. הִיא אֲפִלּוּ כָּתְבָה אֶת זֶה! בַּמִּכְתָּב! "אַתְּ נֶהֱנֵית מֵהַמַּפְתֵּחַ?" אִמָּא חִיְּכָה אֵלֶיהָ.

"מְאֹד, מְאֹד!" הַקּוּקוּ שֶׁל חֵלוּשׁ הִנְהֵן בְּכָל הַכֹּחַ. "הוּא כָּזֶה מַפְתֵּחַ חָכָם! הַקֶּסֶם שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הוּא מַמָּשׁ נִפְלָא! תָּמִיד הוּא נוֹתֵן לִי רַעְיוֹנוֹת שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי עֲלֵיהֶם!".

"גָּדַלְתְּ לִי מְאֹד, חֵלוּשׁ. גָּדַלְתְּ מְאֹד מְאֹד מְאֹד", אִמָּא אָמְרָה לָהּ.

"בֶּאֱמֶת?" חֵלוּשׁ פָּתְחָה עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת. "גַּם אִם אֲנִי בּוֹכָה לִפְעָמִים?"

"גַּם אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים בּוֹכִים לִפְעָמִים, כְּשֶׁמְּאֹד עָמוּס לָהֶם בִּפְנִים. זֶה מֻתָּר!" אִמָּא חִפְּשָׂה אֶת הַמּוֹצֵץ שֶׁל אִיצִי בְּתִיק הָעֲגָלָה, כִּי פִּתְאוֹם הַצִּפּוֹר צִיְּצָה לוֹ חָזָק מִדַּי בְּתוֹךְ הָאָזְנַיִם וְהוּא נִבְהַל.

"גָּדַלְתְּ מְאֹד מְאֹד, יַלְדָּה שֶׁלִּי, בְּלִי שֶׁאַרְגִּישׁ בִּכְלָל! וְאַתְּ מַמְשִׁיכָה לִגְדֹּל בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ.

וּבְלִי קֶשֶׁר לַגִּיל שֶׁלָּךְ, אֲנִי רוֹצָה לִשְׁאֹל אוֹתָךְ שְׁאֵלָה". חֵלוּשׁ בָּלְעָה אֶת הָרֹק שֶׁלָּהּ, הוּא כְּבָר לֹא הָיָה מָלוּחַ. "כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ גִּיגִית מְלֵאָה עַד לְמַעְלָה בִּכְבִיסָה רְטֻבָּה, נַנִּיחַ שֶׁמְּכוֹנַת הַכְּבִיסָה מְקֻלְקֶלֶת וְהִיא לֹא עוֹשָׂה 'סְחִיטָה', מָה קוֹרֶה לָנוּ עִם הַגִּיגִית?"

"מַיִם יְטַפְטְפוּ הַחוּצָה!" חֵלוּשׁ הֵבִינָה מִיָּד.

"כָּכָה בְּדִיּוּק קוֹרֶה עִם הַלֵּב שֶׁלָּנוּ. כְּשֶׁמְּאֹד עָמוּס לוֹ בִּפְנִים, יַלְדָּה חֲכָמָה שֶׁלִּי! וְאִם אַתְּ יוֹדַעַת לִקְרֹא אֶת הָרְמָזִים שֶׁל מַפְתֵּחַ הַקֶּסֶם וּלְהָבִין אוֹתָם, זֶה סִימָן הֲכִי בָּרוּר שֶׁגָּדַלְתְּ. אַתְּ יוֹדַעַת, לֹא כָּל יַלְדָּה הָיְתָה מְבִינָה רְמָזִים כָּאֵלֶּה".

אִמָּא מָצְאָה אֶת הַמּוֹצֵץ, אֲבָל אִיצִי לֹא נִרְגַּע.

"אוּלַי הוּא עָיֵף, אוּלַי הוּא כְּבָר רוֹצֶה הַבַּיְתָה. הוּא לֹא רָגִיל לִהְיוֹת הַרְבֵּה בַּחוּץ, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהָרַעַשׁ וְהַצְּבָעִים קְצָת מְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ", אִמָּא קָמָה מֵהַסַּפְסָל. חֵלוּשׁ הִתְרוֹמְמָה גַּם הִיא, מוֹתַחַת יָדַיִם לַצְּדָדִים. הַשַּׂקִּית הַצִּבְעוֹנִית מֵהַחֲנוּת 'קִינְדֶער'! הִתְנַדְנְדָה לָהּ עַל הַיָּד! חֵלוּשׁ נִזְכְּרָה בָּהּ פִּתְאוֹם וְשָׂמְחָה.

הֵן הִתְחִילוּ לְהִתְקַדֵּם לְכִוּוּן הַבַּיִת. "רַק חֲבָל שֶׁהַמַּפְתֵּחַ לֹא יָכוֹל לְגַלּוֹת לִי לְאָן נֶעֱלַם הַמִּכְתָּב הַהוּא! כָּל כָּךְ רָצִיתִי שֶׁהוּא יַגִּיעַ לְ… לֹא מְשַׁנֶּה לְמִי. וְזֶה כַּנִּרְאֶה לֹא הִגִּיעַ!"

"אֲנִי מְבִינָה שֶׁחָשׁוּב לָךְ מְאֹד שֶׁהַמִּכְתָּב יַגִּיעַ לְמִי שֶׁכָּתַבְתְּ אוֹתוֹ". אִמָּא הִסְתַּכְּלָה אֵלֶיהָ, הִיא בֶּטַח חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַמִּכְתָּב מְיֹעָד לְרִיקִי!

"יֵשׁ כָּל מִינֵי סְגֻלּוֹת לִמְצִיאַת אֲבֵדָה", אִמָּא אָמְרָה לָהּ. " כְּבָר עָשִׂית מַשֶּׁהוּ מֵהַסְּגֻלּוֹת הָאֵלֶּה?"

חֵלוּשׁ הִסְתַּכְּלָה עַל אִמָּא. "סְגֻלּוֹת זֶה סוּג שֶׁל תְּפִלּוֹת? תָּמִיד אַחֲרֵי הַסְּגֻלּוֹת הָאֵלֶּה מוֹצְאִים אֶת הָאֲבֵדָה?"

"סְגֻלָּה הִיא לֹא תְּפִלָּה", אִמָּא הִסְבִּירָה לָהּ וְדָחֲפָה אֶת הָעֲגָלָה שֶׁל אִיצִי בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב. "סְגֻלָּה הִיא לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ שֶׁמְּסֻגָּל לִפְעֹל יְשׁוּעָה. מַשֶּׁהוּ רוּחָנִי, שֶׁנִּמְסַר לָנוּ מֵהַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים. סְגֻלָּה הִיא מִלְּשׁוֹן 'מְסֻגָּל'. הִיא מְסֻגֶּלֶת לַעֲזֹר. אֲבָל תָּמִיד אֶפְשָׁר וְטוֹב גַּם לְהִתְפַּלֵּל. כֵּן, חֵלוּשׁ! גַּם עַל הַמִּכְתָּב שֶׁלָּךְ שֶׁהָלַךְ לְאִבּוּד אַתְּ יְכוֹלָה לְהִתְפַּלֵּל".

"אֵצֶל רִיקִי חֲכָמִים אוֹמְרִים אֶת הַפָּסוּק שֶׁל רַבִּי בִּנְיָמִין כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ הוֹלֵךְ לְאִבּוּד", חֵלוּשׁ נִזְכְּרָה.

"נָכוֹן. זֶה מִדְרָשׁ וְלֹא פָּסוּק, וְהוּא בֶּאֱמֶת סְגֻלָּה לִמְצִיאַת אֲבֵדָה. כְּשֶׁנַּגִּיעַ הַבַּיְתָה, אַתְּ תְּנַסִּי לְהִזָּכֵר אֵיפֹה שַׂמְתְּ אֶת הַמִּכְתָּב, וּשְׁתֵּינוּ נַגִּיד אֶת הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה וּנְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בְּיַחַד".

"תּוֹדָה, אִמָּא!" חֵלוּשׁ עָזְרָה לָהּ לִדְחֹף אֶת הָעֲגָלָה. לִפְנֵי שֶׁסָּלְלוּ אֶת הַכְּבִישׁ הַזֶּה, הָיָה כָּאן בְּוַדַּאי הַר גָּבוֹהַּ. "כְּשֶׁתִּרְצִי לְסַפֵּר לִי לָמָּה בָּאוּ לָךְ קֹדֶם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּמָעוֹת, מָה גָּרַם לָךְ לְכָזֶה עֹמֶס נוֹרָא בִּפְנִים, יִהְיֶה לִי מְאֹד מְעַנְיֵן לִשְׁמֹעַ", אִמָּא אָמְרָה לְחֵלוּשׁ כְּשֶׁהָעֲלִיָּה בָּרְחוֹב קְצָת נִרְגְּעָה וְהַבִּנְיָן שֶׁלָּהֶם כְּבָר נִרְאֶה מֵרָחוֹק. "כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּמָעוֹת לֹא הִגִּיעוּ, כַּנִּרְאֶה, רַק בִּגְלַל הַמִּכְתָּב שֶׁהָלַךְ לְאִבּוּד".

חֵלוּשׁ הִנְהֲנָה בְּלִי קוֹל, הַתַּלְתַּלִּים שֶׁלָּהּ כְּבָר הָיוּ עֲיֵפִים. "אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּגְלָלָם בָּכִיתִי כָּתַבְתִּי בְּתוֹךְ הַמִּכְתָּב. לָכֵן כָּל כָּךְ כָּאַב לִי שֶׁהוּא אָבַד!"

"נִמְצָא אוֹתוֹ, בְּעֶזְרַת ה'!" אִמָּא שָׁלְחָה לָהּ חִיּוּךְ מְעוֹדֵד. "הִנֵּה הִגַּעְנוּ לַבִּנְיָן. מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁאֲטַפֵּל בְּאִיצִי וְאַשְׁכִּיב אוֹתוֹ לִישֹׁן, נַתְחִיל בְּיַחַד בְּמִבְצַע הַחִפּוּשׂ. אַתְּ יְכוֹלָה לוֹמַר אֶת הַסְּגֻלָּה בֵּינְתַיִם". אִמָּא נָעֲצָה אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּדֶלֶת הַבַּיִת. "שָׁ ל וֹ ם!" הִיא אָמְרָה לַקִּירוֹת הַנֶּחְמָדִים שֶׁלֹּא כָּעֲסוּ, עַל אַף שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לְבַד בְּמֶשֶׁךְ כִּמְעַט שְׁעָתַיִם.

"הִנֵּה, אֶכְתֹּב לָךְ עַל פֶּתֶק אֶת הַסְּגֻלָּה, וְאַתְּ תַּגִּידִי אוֹתָהּ שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים. בֵּינְתַיִם אֲטַפֵּל בְּאִיצִי וְאַשְׁכִּיב אוֹתוֹ". אִמָּא כָּתְבָה לָהּ בִּכְתָב כָּחֹל וּמְמַהֵר: "אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין, הַכֹּל בְּחֶזְקַת סוּמִין, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִיר אֶת עֵינֵיהֶם". אִמָּא הוֹצִיאָה אֶת אִיצִי מֵהָעֲגָלָה וְנָשְׁקָה לוֹ. "אַתְּ יְכוֹלָה גַּם לְבַקֵּשׁ, בְּמִלִּים מִשֶּׁלָּךְ". אִמָּא הִזְכִּירָה לָהּ רֶגַע לִפְנֵי שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲדַר הַשֵּׁנָה. "תְּפִלָּה תָּמִיד עוֹזֶרֶת, גַּם אִם לֹא רוֹאִים אֶת זֶה מִיָּד".

חֵלוּשׁ אָמְרָה בְּקוֹל שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים אֶת כָּל הַפָּסוּק שֶׁל רַבִּי בִּנְיָמִין. אַחַר כָּךְ הִיא בִּקְּשָׁה בְּמִלִּים פְּשׁוּטוֹת שֶׁתִּמְצָא אֶת הַמִּכְתָּב הַמְקֻשָּׁט, שֶׁאִמָּא תִּקְרָא אוֹתוֹ וְתַחְזִיר לָהּ תְּשׁוּבָה, וְשֶׁכָּל הַבְּעָיוֹת שֶׁלָּהּ יִסְתַּדְּרוּ.

אַחַר כָּךְ הִיא הוֹצִיאָה אֶת הַסָּרָפָן הֶחָדָשׁ מֵהַשַּׂקִּית וּמִהֲרָה אִתּוֹ אֶל חֲדַר הַיְלָדִים. יִשְּׁרָה אוֹתוֹ וְהִכְנִיסָה אֶת הַקּוֹלָב פְּנִימָה אֶל תּוֹךְ הָאָרוֹן. הַדֶּלֶת הַכְּפוּלָה נִפְתְּחָה בְּקַלּוּת. הֲרֵי לֹא הִסְפִּיקָה לִנְעֹל אוֹתָהּ, לִפְנֵי שֶׁיָּצְאָה עִם אִמָּא לִקְנִיָּה!

הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה עָמְדָה שָׁם וְחִיְּכָה אֵלֶיהָ חִיּוּךְ רָחָב. "תִּתְחַדְּשִׁי עַל הַסָּרָפָן", שָׂמְחָה אִתָּהּ הַיַּלְדָּה. "אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהוּא מַתְאִים לָךְ מְאֹד מְאֹד! אֲבָל אַל תִּתְעַכְּבִי כָּאן יוֹתֵר מִדַּי, לְכִי לְאִמָּא, הִיא רוֹצָה לַעֲזֹר לָךְ".

"אַתְּ צוֹדֶקֶת מְאֹד וַחֲכָמָה נוֹרָא", חֵלוּשׁ הֶחְמִיאָה לָהּ. הִיא מִהֲרָה לִשְׁלֹף מֵהַקַּלְמָר אֶת מַפְתֵּחַ הַקֶּסֶם וְנָעֲלָה אֶת הַדֶּלֶת הַכְּפוּלָה.

"חֵלוּשׁ מְתוּקָה", אָמְרָה לָהּ אִמָּא רֶגַע אַחֲרֵי. "בּוֹאִי נִכְתֹּב כָּאן רְשִׁימָה שֶׁל מְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם הַמִּכְתָּב הַיָּקָר שֶׁלָּךְ יָכוֹל הָיָה לָלֶכֶת לְאִבּוּד".

שְׁאֵלַת מַפְתֵּחַ: הַאִם גַּם אַתֶּם מַרְגִּישִׁים שֶׁאֵין תַּחְלִיף לְאִמָּא בָּעוֹלָם?

« לפרק הקודם | לפרק הבא »

אהבתם את הסיפור? יש עוד הרבה כאלה לפני השינה 🌙

שנת סיפור: סיפור חדש כל ערב, לשמוע באתר, באפליקציה ובטלפון. החודש הראשון ב־₪1.

לסיפור של הערב
✍️ ואת? רוצה לכתוב סיפורים כאלה לילדים שלך? השיעור הראשון בקורס הכתיבה במתנה ←