מפתח הקסם, פרק 14 \ ל.פוטש

ספר פתוח ונוצת כתיבה באור רך

וּבוֹ סוֹף סוֹף תְּדַבֵּר חֵלוּשׁ עַל הַמִּכְתָּב שֶׁלֹּא הִגִּיעַ

חֵלוּשׁ הָיְתָה בְּאֶמְצַע שִׂיחָה מְרַתֶּקֶת עִם הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה, כְּשֶׁדְּפִיקָה מֻכֶּרֶת נָפְלָה עַל דֶּלֶת הַחֶדֶר. חֵלוּשׁ סָגְרָה מַהֵר אֶת הַדֶּלֶת הַכְּפוּלָה, אֲבָל לֹא הִסְפִּיקָה לִנְעֹל אוֹתָהּ בְּמַפְתֵּחַ כְּשֶׁהַדֶּלֶת הָרְגִילָה נִפְתְּחָה.

אִמָּא הָיְתָה שָׁם עַל הַמִּפְתָּן, לְבוּשָׁה וּמְאֻרְגֶּנֶת לִיצִיאָה. חֵלוּשׁ הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ. שׁוּב לְקֻפַּת חוֹלִים? בֶּטַח אִמָּא רוֹצָה שֶׁתִּשָּׁאֵר אֵצֶל רִיקִי, אוֹ אֵצֶל שְׁכֵנָה אַחֶרֶת.

מָה קָרָה הַפַּעַם לְאִיצִי?

"מְתוּקָה שֶׁלִּי, יוֹצְאִים", אִמָּא אָמְרָה לָהּ.

"לְאָן?"

"לִקְנִיּוֹת". אִמָּא פֵּרְקָה אֶת הַקּוּקוּ שֶׁל חֵלוּשׁ וְסֵרְקָה אוֹתוֹ יָפֶה יָפֶה. אִיצִי כְּבָר הָיָה קָשׁוּר בָּעֲגָלָה מִתַּחַת לְכוֹבַע הַפּוֹנְפּוֹן הֶאָפֹר. "קְחִי סְוֶדֶר, אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים".

"אַחַר כָּךְ אֲסַפֵּר לָךְ אֶת כָּל הַחֲוָיוֹת", הִבְטִיחָה חֵלוּשׁ לַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה, בְּלַחַשׁ בְּלַחַשׁ, כְּשֶׁהוֹצִיאָה מֵהָאָרוֹן אֶת הַסְּוֶדֶר וְנִפְרְדָה מִמֶּנָּה שׁוּב.

חֵלוּשׁ דִּלְּגָה בְּצַעֲדֵי רִקּוּד לְכִוּוּן הַדֶּלֶת. הֲמוֹן זְמַן הִיא לֹא יָצְאָה לִקְנִיּוֹת חֲמוּדוֹת עִם אִמָּא, וְעִם אִיצִי הַתִּינוֹק!

אוּלַי אֲפִלּוּ אַף פַּעַם לֹא!

"רֶגַע", אִמָּא עָצְרָה בַּמִּטְבָּח. פָּתְחָה אֶת הָאָרוֹן הָעֶלְיוֹן וְהוֹצִיאָה מִשָּׁם קֻפְסַת עוּגִיּוֹת. "אֲנִי רוֹצָה לָקַחַת לָנוּ צֵדָה לַדֶּרֶךְ". הִיא הֶעֱבִירָה חֹפֶן עוּגִיּוֹת לְתוֹךְ שַׂקִּית אֹכֶל. "הָעוּגִיּוֹת הָאֵלֶּה בֶּטַח מֻכָּרוֹת לָךְ".

"הֵן מֻכָּרוֹת מְאֹד!" חֵלוּשׁ צָחֲקָה. רַק אֶתְמוֹל הִיא אָפְתָה אוֹתָן יַחַד עִם רִיקִי. אִמָּא הֶעֱבִירָה לָהּ אֶת הַשַּׂקִּית וְחֵלוּשׁ הוֹצִיאָה לָהּ עוּגִיָּה אַחַת. "הָעוּגִיּוֹת שֶׁלִּי יָצְאוּ מַמָּשׁ יָפוֹת!" חֵלוּשׁ שָׂמְחָה. "רַק עַכְשָׁו אַתְּ שָׂמָה לֵב?" אִמָּא סָגְרָה עוֹד אָרוֹן שֶׁנִּשְׁאַר פָּתוּחַ, נָעֲלָה אֶת הַדֶּלֶת וְחֵלוּשׁ הִזְמִינָה אֶת הַמַּעֲלִית.

חֵלוּשׁ בֵּרְכָה עַל הָעוּגִיָּה וְאָכְלָה אוֹתָהּ. הִיא הָיְתָה מְתוּקָה וְרַכָּה וּטְעִימָה יוֹתֵר מִכָּל הָעוּגִיּוֹת שֶׁטָּעֲמָה אֵי פַּעַם.

"רַק עַכְשָׁו אַתְּ שָׂמָה לֵב אֵילוּ יָדַיִם מְדֻיָּקוֹת יֵשׁ לַיַּלְדָּה הַבְּכוֹרָה שֶׁלִּי?" אִמָּא כִּמְעַט כָּעֲסָה עָלֶיהָ. חֵלוּשׁ צָחֲקָה צְחוֹק רְצִינִי. "כֵּן, עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל זֶה, כֵּן… אֲנִי בֶּאֱמֶת חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ לִי יָדַיִם מְאֹד מְדֻיָּקוֹת. גַּם בְּשִׁעוּר מְלָאכָה הַמּוֹרָה אָמְרָה מַשֶּׁהוּ כָּזֶה. יָצָא לִי לִפְעָמִים אֲפִלּוּ לַעֲזֹר לְרִיקִי עִם הַמְּלָאכָה שֶׁלָּהּ, כְּשֶׁהִסְתַּבְּכוּ לָהּ הַחֲרוּזִים וְהֵם בָּרְחוּ מֵהַשֻּׁלְחָן".

"יָדַיִם מְדֻיָּקוֹת זוֹ מַתָּנָה גְּדוֹלָה". אִמָּא מִהֲרָה לְכִוּוּן הַמֶּרְכָּז הַמִּסְחָרִי. "לֹא כָּל יַלְדָּה זוֹכָה לְמַתָּנוֹת כָּאֵלֶּה. אַתְּ יוֹדַעַת?"

"נָכוֹן". הָרַגְלַיִם שֶׁל חֵלוּשׁ קִפְּצוּ. "מָה אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לִקְנוֹת עַכְשָׁו? הַבְּגָדִים שֶׁל אִיצִי כְּבָר קְטַנִּים עָלָיו?"

"לְאִיצִי יֵשׁ מַסְפִּיק בְּגָדִים כָּרֶגַע". אִמָּא הָלְכָה קָדִימָה בִּצְעָדִים שֶׁל שַׁבָּת. הִיא לֹא מִהֲרָה לְשׁוּם מָקוֹם. אָה, זֶה הַכֹּל בִּזְכוּת שֶׁהִיא בְּחֻפְשַׁת לֵידָה. אֵין לָהּ עֲבוֹדוֹת מְמַהֲרוֹת וּמַלְחִיצוֹת. "הַיּוֹם אֲנַחְנוּ קוֹנִים לַיַּלְדָּה הַגְּדוֹלָה וְהַבְּכוֹרָה שֶׁלָּנוּ".

מַשֶּׁהוּ טוֹב הִתְפַּשֵּׁט בַּלֵּב שֶׁל חֵלוּשׁ. אִמָּא יָצְאָה בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילָהּ! אִמָּא שָׂמָה לֵב לַחֲצָאִיּוֹת הַתִּלְבֹּשֶׁת שֶׁלָּהּ שֶׁמַּתְחִילוֹת לְהִזְדַּקֵּן וּלְהִתְקַצֵּר לָהּ!

מֶרְכַּז הַקְּנִיּוֹת הָיָה מָלֵא בִּצְבָעִים וְקוֹלוֹת וְרֵיחוֹת. מֵחַלּוֹן הָרַאֲוָה שֶׁל 'קִינְדֶער', חִיֵּךְ אֵלֶיהָ סָרָפָן כָּל כָּךְ מָתוֹק! חֵלוּשׁ לֹא יָכְלָה לָזוּז מִשָּׁם. "אַתְּ אוֹהֶבֶת אֶת הַסָּרָפָן הַזֶּה?" אִמָּא קָרְאָה אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּהּ. אַחַר כָּךְ חָשְׁבָה בְּעַצְמָהּ כָּל מִינֵי מַחְשָׁבוֹת. "עוֹד מְעַט הַחַגִּים, וְהַבֶּגֶד שֶׁל שַׁבָּת גַּם יִהְיֶה קָטָן עָלַיִךְ… אַתְּ גְּדֵלָה לָנוּ בְּקֶצֶב שֶׁל פֶּרַח!

בּוֹאִי נִכָּנֵס. נִשְׁאַל אֶת הַמּוֹכֶרֶת מָה הַמְּחִיר. סוֹף עוֹנָה עַכְשָׁו". הַמְּחִיר לֹא הָיָה יָקָר. חֵלוּשׁ מָדְדָה אֶת הַסָּרָפָן וּמִיָּד הִזְכִּירָה לְאִמָּא: "אַתְּ רָצִית לִקְנוֹת לִי רַק חֲצָאִיּוֹת שֶׁל תִּלְבֹּשֶׁת!"

"רָצִיתִי לִקְנוֹת לָךְ מַשֶּׁהוּ מְשַׂמֵּחַ", אִמָּא אָמְרָה לָהּ, "כִּי חוּץ מִיְּדֵי הַזָּהָב שֶׁלָּךְ, יֵשׁ לָךְ גַּם לֵב זָהָב".

הַסָּרָפָן רָקַד בְּשִׂמְחָה בְּתוֹךְ הַשַּׂקִּית שֶׁבַּיָּד שֶׁל חֵלוּשׁ, בְּקֶצֶב הַמַּנְגִּינָה שֶׁהִתְנַגְּנָה לָהּ בַּלֵּב. הֵם יָצְאוּ מֵהַחֲנוּת וְאִמָּא שָׁאֲלָה אוֹתָהּ שׁוּב: "מָה, הַיַּלְדָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁלִּי לֹא יָדְעָה עַד הַיּוֹם שֶׁיֵּשׁ לָהּ יְדֵי זָהָב?"

"הָאֱמֶת, עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי נִזְכֶּרֶת, גַּם הַמִּסְגֶּרֶת שֶׁל הַדַּף שֶׁל הַמִּכְתָּב הָיְתָה מְאֹד מְאֹד מְדֻיֶּקֶת, וּבִצְבָעִים שֶׁמְּאֹד אָהַבְתִּי".

אִמָּא הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ. אוֹיְשׁ! חֵלוּשׁ הִסְתִּירָה אֶת הַפֶּה שֶׁלָּהּ בִּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם. "אָה, זֶה הָיָה סְתָם", הִיא נִסְּתָה לָשִׂים טִיפֶּקְס עַל הַמִּלִּים שֶׁאָמְרָה.

אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָשִׂים טִיפֶּקְס עַל מִלִּים שֶׁכְּבָר יָצְאוּ מֵהַפֶּה!

לָמָּה הִיא הָיְתָה צְרִיכָה לְדַבֵּר עַל הַמִּכְתָּב! נִרְאֶה שֶׁאִמָּא לֹא רוֹצָה לְדַבֵּר עָלָיו, וְזֶהוּ!

אִמָּא הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ. "כָּתַבְתְּ מִכְתָּב חָשׁוּב לְמִישֶׁהוּ חָשׁוּב?"

חֵלוּשׁ הִנְהֲנָה וְאַף מִלָּה לֹא הִצְלִיחָה לָצֵאת לָהּ מֵהַפֶּה. הִיא הִסְתַּכְּלָה עַל אִמָּא. הָעֵינַיִם שֶׁל אִמָּא הָיוּ מְבֻלְבָּלוֹת וְלֹא מְבִינוֹת! זֶה נִרְאֶה שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדַעַת.

יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה צָדְקָה? אִמָּא פָּשׁוּט לֹא רָאֲתָה אֶת הַמִּכְתָּב?

"זֶה הָיָה מִכְתָּב חָשׁוּב לְמִישֶׁהוּ חָשׁוּב", הַקּוֹל שֶׁל חֵלוּשׁ הָיָה צָרוּד. "מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב, לְמִישֶׁהוּ מְאֹד מְאֹד מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב!"

"וּמָה קָרָה עִם הַמִּכְתָּב הַזֶּה?" אִמָּא שָׁאֲלָה אוֹתָהּ.

"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת". הַשַּׂקִּית הַיָּפָה שֶׁל 'קִינְדֶער' הִתְקָרְבָה אֶל הָעֵינַיִם שֶׁל חֵלוּשׁ וְרַק שִׁפְשְׁפָה אוֹתָן יוֹתֵר. מַשֶּׁהוּ רָטֹב טִפְטֵף אֶל תּוֹךְ הַשַּׂקִּית. אוֹי וַאֲבוֹי, הַסָּרָפָן הֶחָדָשׁ וְהַיָּפֶה! הוּא יָכוֹל לְהֵרָטֵב!

"אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הַמִּכְתָּב הַזֶּה נִמְצָא. אֲנִי מְחַכָּה לִתְשׁוּבָה כְּבָר אַרְבָּעָה יָמִים, וְהַתְּשׁוּבָה לֹא מַגִּיעָה! רַק עַכְשָׁו אֲנִי מְגַלָּה שֶׁהַמִּכְתָּב כַּנִּרְאֶה הָלַךְ לְאִבּוּד!"

אִמָּא הִסְתַּכְּלָה עַל חֵלוּשׁ. חֵלוּשׁ הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּכְתָה וְהִתְיַפְּחָה כְּמוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה. אִמָּא לִטְּפָה לָהּ אֶת הַשֵּׂעָר וְלֹא אָמְרָה כְּלוּם.

הִיא רַק מָזְגָה לָהּ מַיִם מִתּוֹךְ הַבַּקְבּוּק בְּתִיק הָעֲגָלָה וְנָתְנָה לָהּ לִשְׁתּוֹת.

שְׁאֵלַת מַפְתֵּחַ: הַאִם הִרְגַּשְׁתֶּם פַּעַם שֶׁדְּמָעוֹת הֵן דַּוְקָא טְעִימוֹת?

« לפרק הקודם | לפרק הבא »

אהבתם את הסיפור? יש עוד הרבה כאלה לפני השינה 🌙

שנת סיפור: סיפור חדש כל ערב, לשמוע באתר, באפליקציה ובטלפון. החודש הראשון ב־₪1.

לסיפור של הערב
✍️ ואת? רוצה לכתוב סיפורים כאלה לילדים שלך? השיעור הראשון בקורס הכתיבה במתנה ←