מפתח הקסם, פרק 7 \ ל.פוטש

וּבוֹ תִּקְרְאוּ עַל קוֹלוֹת שֶׁל בּוּם וּטְרַאח וּצְחוֹק גָּדוֹל מֵהַחַלּוֹן שֶׁל הַשְּׁכֵנִים.

נִהְיָה קַר. חֵלוּשׁ הָלְכָה אֶל הַחַלּוֹן לִסְגֹּר אוֹתוֹ וְנֶעֶצְרָה בָּאֶמְצַע. קוֹלוֹת גְּדוֹלִים עָלוּ מֵחַלּוֹן הַשְּׁכֵנִים מִלְּמַטָּה. "לֹא נָכוֹן! הוּא מְשַׁקֵּר עָלַי! זֶה הָיָה שֶׁלִּי!" הִיא שָׁמְעָה קוֹל שֶׁל נְפִילַת כִּסֵּא, אוֹ אוּלַי מַשֶּׁהוּ אַחֵר נָפַל שָׁם. הָיוּ שָׁם עוֹד הֲמוֹן קוֹלוֹת מְעַנְיְנִים, בֶּכִי הִתְעַרְבֵּב שָׁם בִּצְחוֹק וּבִצְעָקוֹת גְּדוֹלוֹת.

אַחַר כָּךְ הִיא שָׁמְעָה קוֹל שֶׁל אִמָּא אַחַת שֶׁאוֹמֶרֶת: "כְּשֶׁתִּגְמְרוּ לָרִיב תָּבוֹאוּ לֶאֱכֹל אֲרוּחַת עֶרֶב". הָיוּ עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל –

"בּוּם"

"טְרַאחחחחח"

אַייייי!"

"תַּפְסִיק!"

"חַכֵּה שֶׁאַבָּא יַגִּיעַ, הוּא יֵדַע הַכֹּל!"

"אַתָּה הִתְחַלְתָּ!"

"תִּזָּהֵר לְךָ".

אַחַר כָּךְ הִתְרַחֲקוּ הַקּוֹלוֹת אוֹ נִרְגְּעוּ, וְהִיא שָׁמְעָה פִּתְאוֹם צְחוֹק גָּדוֹל.

הַצְּחוֹק הַזֶּה הָיָה מֻכָּר לָהּ. זוֹ הָיְתָה רִיקִי! וְקוֹל קָטָן שֶׁל צִירָה'לֶה הִצְטָרֵף אֵלֶיהָ. הַהִתְכַּתְּשׁוּיוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ שֶׁל הָאַחִים שֶׁלָּהּ, שֶׁיִּהְיוּ בְּרִיאִים. אֵיזוֹ חֲבוּרָה שׁוֹבָבָה. מוּזָר שֶׁלֹּא זִהֲתָה מִיָּד שֶׁזּוֹ מִשְׁפַּחַת חֲכָמִים.

הִיא צְרִיכָה לִרְמֹז לְרִיקִי שֶׁשּׁוֹמְעִים הַכֹּל מֵהַחַלּוֹן שֶׁלָּהֶם. זֶה שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת – עוֹד מֵילָא, הֵן חֲבֵרוֹת וּשְׁכֵנוֹת כְּבָר הַרְבֵּה שָׁנִים, אֲבָל מִשְּׁכֵנִים אֲחֵרִים יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת לָהֶם בּוּשׁוֹת.

פִּתְאוֹם חֵלוּשׁ הִתְגַּעְגְּעָה לְרִיקִי. יֵשׁ לָהּ חֲבֵרָה טוֹבָה בַּבִּנְיָן, שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת מִתַּחַת, וְהִיא צְרִיכָה לְשַׂחֵק עִם יַלְדַּת הַמַּרְאָה הַמְשַׁעֲמֶמֶת? "טוֹב, אַתְּ לֹא מַמָּשׁ מְשַׁעֲמֶמֶת", הִיא לָחֲשָׁה לְתוֹךְ חוֹר הַמַּנְעוּל, "אַל תֵּעָלְבִי. לִפְעָמִים אַתְּ מַמָּשׁ מְעַנְיֶנֶת, אֲבָל עַכְשָׁו מִתְחַשֵּׁק לִי לְדַבֵּר עִם חֲבֵרָה רְגִילָה".

הִיא תָּחֲבָה מַהֵר אֶת מַפְתֵּחַ הַקֶּסֶם אֶל תּוֹךְ הַקַּלְמָר וּמִהֲרָה לָצֵאת מֵהַחֶ –

בּוּם! יָדִית הַדֶּלֶת נִתְקְעָה לָהּ בַּמֵּצַח. "בָּאתִי לִרְאוֹת מָה שְׁלוֹמֵךְ, יַלְדָּה שֶׁלִּי", אָמְרָה לָהּ אִמָּא וּבָדְקָה מִקָּרוֹב אֶת הַפָּנָס הַקָּטָן שֶׁצָּמַח לָהּ בַּמֵּצַח. "צָרִיךְ לָשִׂים לָךְ מַרְגָּרִינָה, שֶׁהַפָּנָס הַזֶּה לֹא יִתְנַפֵּחַ". חֵלוּשׁ שִׁפְשְׁפָה אֶת הַמַּכָּה, הִיא לֹא כָּאֲבָה לָהּ עַד כְּדֵי כָּךְ אֲבָל אִמָּא כְּבָר נָבְרָה בַּמַּקְפִּיא. "אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁהָיְתָה כָּאן חֲצִי חֲבִילַת מַרְגָּרִינָה… יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזָּרַקְתִּי אוֹתָהּ? הָאֱמֶת, הַרְבֵּה זְמַן לֹא אָפִיתִי…"

"אֲנִי יְכוֹלָה לְבַקֵּשׁ מִמִּשְׁפַּחַת חֲכָמִים, לָהֶם בֶּטַח יֵשׁ", חֵלוּשׁ הִצִּיעָה. זוֹ תִּהְיֶה לָהּ הִזְדַּמְּנוּת לְדַבֵּר עִם רִיקִי, אוּלַי לְהַזְמִין אוֹתָהּ לַאֲרוּחַת עֶרֶב? אִמָּא בֶּטַח תַּרְשֶׁה, וּלְרִיקִי יִהְיֶה נֶחְמָד לָצֵאת קְצָת מֵהַבָּלָגָן שֶׁל הָרַעַשׁ עִם חֲבוּרַת הַבָּנִים שֶׁלָּהֶם.

"מְצֻיָּן, וַאֲנִי אָכִין בֵּינְתַיִם אֲרוּחַת עֶרֶב", אִמָּא חִיְּכָה אֵלֶיהָ. חֵלוּשׁ יָרְדָה בַּמַּדְרֵגוֹת שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, וְהַמַּכָּה בַּמֵּצַח הִבְהֲבָה בִּכְאֵב עִם כָּל קְפִיצָה.

הִיא הִגִּיעָה לַדֶּלֶת שֶׁל חֲכָמִים. דָּפְקָה, דָּפְקָה וְדָפְקָה וְהַדְּפִיקוֹת לֹא הִצְלִיחוּ לְהַגִּיעַ לָהֶם לְתוֹךְ הָרַעַשׁ שֶׁל הַמִּטְבָּח. בַּסּוֹף הִיא צִלְצְלָה בַּפַּעֲמוֹן, עַל אַף שֶׁהָיָה כָּתוּב עָלָיו "נָא לֹא לְצַלְצֵל".

יֶלֶד אֶחָד עִם פָּנִים וְיָדַיִם מְרוּחוֹת בְּשׁוֹקוֹלָד חֲרוּבִים פָּתַח לָהּ אֶת הַדֶּלֶת. "מָה אַתְּ רוֹסָה?" הוּא שָׁאַל אוֹתָהּ וּמָרַח בֵּינְתַיִם אֶת כָּל הַמַּשְׁקוֹף בַּמִּמְרָח הַחוּם. "אֵיפֹה רִיקִי?" שָׁאֲלָה וּמִיָּד הוֹסִיפָה: "בְּעֶצֶם אֲנִי לֹא חַיֶּבֶת אֶת רִיקִי, תִּשְׁאַל אֶת אִמָּא אִם יֵשׁ לָהּ מַרְגָּרִינָה".

"אִ מָּ א! חֲבֵרָה שֶׁל רִיקִי בַּדֶּלֶת! הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא לֹא צְרִיכָה אֶת רִיקִי, הִיא צְרִיכָה רַק מַנְגִּינָה!"

"מָה?" רִיקִי הִגִּיעָה אֶל הַדֶּלֶת בְּחָמֵשׁ קְפִיצוֹת מְדַלְּגוֹת. "אָמַרְתְּ לְחַיִימְ'קֶה שֶׁאַתְּ לֹא צְרִיכָה אוֹתִי?" הַפָּנִים שֶׁל רִיקִי הָיוּ אֲדֻמּוֹת. "לֹא מַסְפִּיק שֶׁאַתְּ חוֹשֶׁבֶת אֶת זֶה, אַתְּ גַּם צְרִיכָה לוֹמַר אֶת זֶה בְּקוֹל, לָאָזְנַיִם שֶׁל כָּל הָאַחִים וְהָאֲחָיוֹת שֶׁלִּי?" רִיקִי הָיְתָה מַמָּשׁ עַצְבָּנִית.

זֶה לֹא נָכוֹן! אֲנִי צְרִיכָה אוֹתָךְ מְאֹד מְאֹד, הִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁלֹּא דַּוְקָא אַתְּ צְרִיכָה לָבוֹא אֶל הַדֶּלֶת, אִם אַתְּ עֲסוּקָה! רָצְתָה חֵלוּשׁ לוֹמַר לָהּ אֲבָל מִתּוֹךְ הַשִּׁנַּיִם הַתְּקוּעוֹת יָצְאָה לָהּ רַק מִלָּה אַחַת: "מַרְגָּרִינָה".

"מָה?" רִיקִי לֹא הֵבִינָה.

חֵלוּשׁ שִׁפְשְׁפָה אֶת הַמַּכָּה בַּמֵּצַח, הִיא הִתְחִילָה פִּתְאוֹם לִכְאֹב לָהּ מְאֹד. "יֵשׁ לָכֶם מַרְגָּרִינָה? קִבַּלְתִּי מַכָּה חֲזָקָה בַּמֵּצַח, וְנִגְמַר לָנוּ הַמַּרְגָּרִינָה. אִם שָׂמִים עַל הַמַּכָּה לֹא יִצְמַח כָּאן פָּנָס".

"כְּבָר בְּמֵילָא צָמַח לָךְ". רִיקִי בָּדְקָה אוֹתָהּ מִקָּרוֹב. חֵלוּשׁ הִתְחִילָה לַחְזֹר אֲחוֹרָה. חָסֵר לָהּ שֶׁרִיקִי תִּרְאֶה אוֹתָהּ בּוֹכָה… רִיקִי הִתְחִילָה לִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת אֲבָל פִּתְאוֹם פָּתְחָה אוֹתָהּ שׁוּב. "רָצִית עוֹד מַשֶּׁהוּ?" הִיא הִתְקָרְבָה לְחֵלוּשׁ וּבָדְקָה לָהּ אֶת הַפָּנָס בַּמֵּצַח. זֶה יָכוֹל לִכְאֹב, מְאֹד! "חַכִּי, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמַּרְגָּרִינָה כֵּן תַּעֲזֹר לָךְ! נִדְמֶה לִי שֶׁיֵּשׁ לָנוּ".

"לְ… לֹא צָרִיךְ" חֵלוּשׁ רָצְתָה לִבְרֹחַ. אֲבָל רִיקִי אָמְרָה לָהּ לְחַכּוֹת וּמִיָּד הִגִּיעָה אִמָּא שֶׁל רִיקִי אֶל הַדֶּלֶת, נִגְּבָה אֶת הַיָּדַיִם שֶׁלָּהּ בַּסִּינָר וְחִיְּכָה אֵלֶיהָ חִיּוּךְ גָּדוֹל. "חֵלוּשׁ! הַרְבֵּה זְמַן לֹא רָאִינוּ אוֹתָךְ! מָה קָרָה לָךְ? מַכָּה בַּמֵּצַח? הִנֵּה, אֲנִי אֶמְרַח לָךְ אֶת הַמַּרְגָּרִינָה, כִּי חֲבָל עַל כָּל רֶגַע. קְחִי גַּם אֶת מִשְׁחַת הָאָלוֹוֶרָה הַזּוֹ. תִּשְׁאֲלִי אֶת אִמָּא אִם הִיא רוֹצָה לִמְרֹחַ לָךְ – הִיא מְעֻלָּה". הַיָּד שֶׁל אִמָּא שֶׁל רִיקִי מָרְחָה לָהּ גּוּשׁ מַרְגָּרִינָה עַל הַמַּכָּה, הַכְּאֵב נִרְגַּע וְהָיָה לָהּ נָעִים. הִיא מִהֲרָה לַאֲרוֹן הַתְּרוּפוֹת שֶׁלָּהֶם וְתָחֲבָה לָהּ שְׁפוֹפֶרֶת מִשְׁחָה אֶל הַיָּד.

"תּוֹדָה", הִיא אָמְרָה לְאִמָּא שֶׁל רִיקִי בְּבַיְשָׁנוּת. "שָׁלוֹם", הִיא לָחֲשָׁה בְּלִי לְהִסְתַּכֵּל בְּרִיקִי, וְהִסְתּוֹבְבָה אֲחוֹרָה לַמַּדְרֵגוֹת.

חֲבָל. הִיא רָצְתָה לְדַבֵּר אִתָּהּ בְּקֶשֶׁר לַחַלּוֹן שֶׁלָּהֶם שֶׁשּׁוֹמְעִים מִמֶּנּוּ הַכֹּל, הִיא רָצְתָה לְהַצִּיעַ לָהּ לָבוֹא אֵלֶיהָ לַאֲרוּחַת עֶרֶב אוֹ סְתָם לְמִשְׂחָק נֶחְמָד וְשָׁקֵט, אֲבָל רִיקִי לֹא רָצְתָה לִשְׁמֹעַ.

שְׁאֵלַת מַפְתֵּחַ: הַאִם הִרְגַּשְׁתֶּם פַּעַם שֶׁהַלֵּב שֶׁל הֶחָבֵר נָעוּל בַּמַּפְתֵּחַ?

« לפרק הקודם | לפרק הבא »