מפתח הקסם, פרק 8 \ ל.פוטש

כריכה לסדרה "מפתח הקסם": מפתח זהב מרחף מעל תיבת אוצר בלילה מכוכב – לאה פוטש

וּבוֹ תִּקְרְאוּ עַל מִכְתָּב שֶׁרוֹצֶה לְהַגִּיעַ לְאִמָּא

"מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת?"

אִמָּא הִתְלַהֲבָה בַּטֶּלֶפוֹן עִם מִישֶׁהִי, אוּלַי סַבְתָּא אוֹ דּוֹדָה, כְּשֶׁרִיקִי נִכְנְסָה הַבַּיְתָה וְגוּשׁ שֶׁל מַרְגָּרִינָה דָּבוּק לָהּ עַל הַמֵּצַח. בַּמִּטְבָּח כְּבָר חִכְּתָה לָהּ צַלַּחַת עִם חֲבִיתָה וִירָקוֹת. אִמָּא צָחֲקָה עוֹד קְצָת וְאָמְרָה: "טוֹב, הַבַּת שֶׁלִּי הִגִּיעָה, נַמְשִׁיךְ בְּפַעַם אַחֶרֶת", סָגְרָה אֶת הַטֶּלֶפוֹן וּבָאָה לְחֵלוּשׁ.

"בֶּטַח מְעַנְיֵן אוֹתָךְ עִם מִי דִּבַּרְתִּי", אִמָּא חִיְּכָה לְחֵלוּשׁ וּבָדְקָה מִקָּרוֹב אֶת הַפָּנָס שֶׁלָּהּ. "נִרְאֶה שֶׁהַמַּכָּה הִתְכַּוְּצָה קְצָת. כָּל הַכָּבוֹד לְאִמָּא שֶׁל רִיקִי שֶׁהִיא כָּכָה מָרְחָה לָךְ. נִפְלָא שֶׁיֵּשׁ שְׁכֵנִים כָּאֵלֶּה!"

"נָכוֹן, זֶה בֶּאֱמֶת נִפְלָא". חֵלוּשׁ טָבְלָה אֶת הַלֶּחֶם בַּמִּיץ שֶׁל הַחֲבִיתָה. "עִם מִי צָחַקְתְּ שָׁם?" בְּדֶרֶךְ כְּלָל הִיא לֹא שׁוֹאֶלֶת אֶת אִמָּא עִם מִי דִּבְּרָה בַּטֶּלֶפוֹן, אֲבָל כָּאן אִמָּא בְּעַצְמָהּ הִתְחִילָה לְסַפֵּר לָהּ, אָז זֶה אַחֶרֶת. אִמָּא הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ. "חֵלוּשׁ, אַתְּ מַרְגִּישָׁה טוֹב? אַתְּ בְּטוּחָה שֶׁהַמַּכָּה עָבְרָה לְךָ? אוּלַי רוֹפֵא צָרִיךְ לִרְאוֹת אוֹתָךְ?"

"הַכֹּל בְּסֵדֶר. זֶה כְּבָר לֹא כּוֹאֵב, וְאִמָּא שֶׁל חֲכָמִים הֵבִיאָה גַּם אֶת הַמִּשְׁחָה הַזּוֹ", הִיא הוֹשִׁיטָה לְאִמָּא אֶת שְׁפוֹפֶרֶת הַמִּשְׁחָה. "הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה טוֹב לְכָל מִינֵי סוּגִים שֶׁל מַכּוֹת".

"אֵיזוֹ שְׁכֵנָה מְסוּרָה!" אִמָּא נֶהֶנְתָה וּבָדְקָה אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת.

"זוֹ בֶּאֱמֶת מִשְׁחָה מְעֻלָּה, אוּלַי נָשִׂים אוֹתָהּ אַחֲרֵי שֶׁהַמַּרְגָּרִינָה תִּתְיַבֵּשׁ, וְאוּלַי אָז כְּבָר לֹא נִצְטָרֵךְ כְּלוּם". הִיא בָּדְקָה שׁוּב אֶת הַמַּכָּה, וְאַחַר כָּךְ אֶת הָעֵינַיִם שֶׁל חֵלוּשׁ. הָעֵינַיִם הָאֵלֶּה בָּרְחוּ מֵהַמַּבָּט שֶׁל אִמָּא. "עִם מִי דִּבַּרְתְּ, אִמָּא? לֹא אָמַרְתְּ לִי?" שָׁאֲלָה בְּקוֹל אָפֹר עִם נְקֻדּוֹת שְׁחֹרוֹת בַּצְּדָדִים.

"אָה, זֶה בֶּאֱמֶת מְעַנְיֵן אוֹתָךְ?

זוֹ אֲהוּבִי, שֶׁלָּמְדָה אִתִּי בְּיַחַד בַּכִּתָּה לִפְנֵי הֲמוֹן שָׁנִים… אֲחוֹתָהּ מִתְאָרֶסֶת עִם אָחוֹת שֶׁל חֲבֵרָה אַחֶרֶת מֵהַכִּתָּה.

הִיא הִתְקַשְּׁרָה לְסַפֵּר לִי וְנִזְכַּרְנוּ בְּכָל מִינֵי חֲוָיוֹת שֶׁל פַּעַם, וּבְכָל מִינֵי חֲבֵרוֹת שֶׁהִצְלַחְתִּי לְגַמְרֵי לִשְׁכֹּחַ אוֹתָן. וְאָז אָמַרְתִּי לָהּ אֵיךְ הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ מִשְׁתַּנִּים, וְאֵיךְ מָה שֶׁמְּמַלֵּא לָנוּ אֶת כָּל הַמֹּחַ וְהַלֵּב בְּשָׁנִים מְסֻיָּמוֹת לִפְעָמִים אַחַר כָּךְ זָז הַצִּדָּה וַאֲנַחְנוּ אֲפִלּוּ לֹא זוֹכְרִים אוֹתוֹ".

"אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת לַחֲבֵרוֹת מֵהַכִּתָּה?" חֵלוּשׁ סִיְּמָה אֶת כָּל הַמִּיץ מֵהַחֲבִיתָה וְעַכְשָׁו עָבְרָה לַחֲבִיתָה בְּעַצְמָהּ. אִמָּא הִנְהֲנָה, נָטְלָה יָדַיִם גַּם הִיא וְהִתְיַשְּׁבָה לֶאֱכֹל יַחַד עִם חֵלוּשׁ.

"כֵּן. הַחֲבֵרוֹת בַּכִּתָּה שֶׁמִּלְּאוּ לִי פַּעַם אֶת כָּל הַמֹּחַ וְהַלֵּב, שֶׁכָּל הַיּוֹם הָיִיתִי עֲסוּקָה בַּשְּׁאֵלוֹת אִם הֵן אוֹהֲבוֹת אוֹתִי אוֹ לֹא וּמָה כְּדַאי לִי לְדַבֵּר אִתָּן וּלְשַׂחֵק, פִּתְאוֹם אֲנִי צְרִיכָה לְהִתְאַמֵּץ חָזָק כְּדֵי לְהִזָּכֵר אֵיךְ קוֹרְאִים לָהֶן בִּכְלָל…" הָיָה מְעַנְיֵן מָה שֶׁאִמָּא אָמְרָה. אִמָּא בֵּרְכָה 'הַמּוֹצִיא' וּמִיָּד אַחֲרֵי הַבִּיס הָרִאשׁוֹן נִכְנַס לָהֶן לַמִּטְבָּח בֶּכִי צוֹרֵחַ שֶׁל אִיצִי.

"הוּא רָעֵב", אִמָּא קָמָה מֵהַכִּסֵּא. "הוּא לֹא מַסְכִּים שֶׁנֵּשֵׁב וּנְדַבֵּר רַק שְׁתֵּינוּ… הוּא מְקַנֵּא בָּךְ!"

אִמָּא צָחֲקָה, חֵלוּשׁ לֹא. "אֵלֵךְ לְטַפֵּל בּוֹ וְאַתְּ תָּכִינִי בֵּינְתַיִם בְּגָדִים וּמַעֲרֶכֶת לְמָחָר. טוֹב, חֵלוּשְׁ'קָה?" אִמָּא מִהֲרָה לְכִוּוּן הַבֶּכִי שֶׁל אִיצִי שֶׁהִתְגַּבֵּר, חֵלוּשְׁ'קָה אָמְרָה 'טוֹב' חַלָּשׁ, בֵּרְכָה בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְקָמָה לְהִתְאַרְגֵּן לְמָחָר.

הִיא הוֹצִיאָה מַחְבָּרוֹת,

הִכְנִיסָה,

הוֹצִיאָה,

הִכְנִיסָה,

מַשֶּׁהוּ נִתְקַע לָהּ בָּרוֹכְסָן שֶׁל הַקַּלְמָר וְהוּא נִפְתַּח, שׁוֹפֵךְ הַחוּצָה אֶת הַכֹּל.

גְּלַאנְג!

מַשֶּׁהוּ קָטָן וּמַבְרִיק נָפַל וְנִפְגַּשׁ עִם הָרִצְפָּה.

גְּלַאנְג – הַמַּפְתֵּחַ!

הִיא הֵרִימָה בִּזְרִיזוּת אֶת כָּל מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה וְתָחֲבָה אוֹתָם פְּנִימָה. הַמַּפְתֵּחַ קָפַץ לָהּ אֶל תּוֹךְ הַיָּד וְאוֹתִיּוֹת שֶׁל זָהָב הִבְהֲבוּ עָלָיו: מִכְתָּבמִכְתָּבמִכְתָּב.

חֵלוּשׁ קָרְאָה אֶת הָאוֹתִיּוֹת בְּקוֹל רָם. לֹא הָיְתָה לָהּ שׁוּם בְּעָיָה לְזַהוֹת אֶת הַמִּלָּה הָאַחַת, שֶׁהָיְתָה מֻדְבֶּקֶת לְעַצְמָהּ שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים: מִכְתָּב!

חֵלוּשׁ קָפְצָה מֵהָרִצְפָּה בְּבַת אַחַת. "הֲרֵי הֵכַנְתִּי מִכְתָּב לְאִמָּא! אֵיךְ שָׁכַחְתִּי לִמְסֹר לָהּ אוֹתוֹ! הֲרֵי הִתְכַּוַּנְתִּי לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל הָאֲרוֹנִית! אֵיךְ שׁוֹכְחִים דָּבָר כָּל כָּךְ חָשׁוּב, אֵיךְ?" הִיא דָּפְקָה לְעַצְמָהּ עַל הַמֵּצַח, שָׁכְחָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם גֻּלָּה מְרוּחָה בְּמַרְגָּרִינָה. אוֹךְ, זֶה כָּאַב.

הַמַּפְתֵּחַ שׁוּב הִבְהֵב לָהּ בַּיָּד וְאוֹתִיּוֹת חֲדָשׁוֹת בְּזָהָב נֶחְרְטוּ עָלָיו.

זֶהקוֹרֶהלְכָלאֶחָד.

אוּף עִם הַמַּפְתֵּחַ הַזֶּה! חֵלוּשׁ דָּחֲפָה אוֹתוֹ מַהֵר פְּנִימָה אֶל הַקַּלְמָר. אֵין לָהּ זְמַן לְפַעֲנֵחַ עַכְשָׁו מָה הַמַּפְתֵּחַ רוֹצֶה לוֹמַר לָהּ. אִם הוּא רוֹצֶה שֶׁהִיא תָּבִין אוֹתוֹ, שֶׁיְּדַבֵּר בָּרוּר! הִיא נָבְרָה עוֹד בַּקַּלְמָר וּמִיָּד מָצְאָה אֶת הַמִּכְתָּב הַהוּא. הַדַּף הַיָּפֶה שֶׁכָּל כָּךְ עָבְדָה עָלָיו, עִם מִשְׁבְּצוֹת הַחֶשְׁבּוֹן הַצְּבוּעוֹת בְּוָרֹד – צָהֹב – יָרֹק. עִם הַפְּרָחִים הַיָּפִים שֶׁלֹּא סִיְּמָה לִצְבֹּעַ, בִּגְלַל רִיקִי שֶׁהִגִּיעָה פִּתְאוֹם וְרָצְתָה לִרְאוֹת…

אֵיךְ תִּמְצָא עַכְשָׁו מַעֲטָפָה?

אוּלַי יֵשׁ מַעֲטָפוֹת בִּמְגֵרַת הַמִּסְמָכִים בַּסָּלוֹן? הִיא פָּתְחָה אֶת הַמְגֵרָה וְסָגְרָה אוֹתָהּ. הִיא חַיֶּבֶת לְקַפֵּל אֶת הַמִּכְתָּב חָזָק חָזָק וּלְהַכְנִיס אוֹתוֹ לְכִיס הַחֲצָאִית, לִפְנֵי שֶׁאִמָּא תָּבוֹא וְתִרְאֶה אֶת הַהַפְתָּעָה שֶׁהִיא מְכִינָה לָהּ… אֵיזֶה נֵס שֶׁבְּדִיּוּק הַיּוֹם לָבְשָׁה אֶת הַחֲצָאִית הַיְרֻקָּה עִם הַכִּיסִים!

עַכְשָׁו תְּסַיֵּם לְהָכִין מַעֲרֶכֶת, הִיא תְּקַפֵּל תִּלְבֹּשֶׁת לְמָחָר בְּצוּרָה יָפָה וּמְסֻדֶּרֶת עַל הַכִּסֵּא, וּכְשֶׁאִמָּא תֵּצֵא עִם אִיצִי הִיא תִּמְצָא אֵיזֶה רֶגַע שֶׁהִיא תִּהְיֶה עֲסוּקָה בַּמִּטְבָּח אוֹ בַּסָּלוֹן, וְתָרוּץ מַהֵר לָשִׂים לָהּ אֶת הַמִּכְתָּב עַל הָאֲרוֹנִית.

הַכֹּל הָיָה מְסֻדָּר. הַכֻּתֹּנֶת הַמְתוּקָה עִם הַלְּבָבוֹת כְּבָר הָיְתָה עָלֶיהָ וְהִיא הִתְחִילָה לְהִתְקַדֵּם, בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט, לְכִוּוּן חֲדַר הַשֵּׁנָה. הַדֶּלֶת הָיְתָה חֲצִי פְּתוּחָה חֲצִי סְגוּרָה וְאִמָּא הִבְחִינָה בָּהּ מִיָּד.

"מִי הִגִּיעָה לְכָאן!" הִיא אָמְרָה בְּקוֹל גָּדוֹל וְשָׂמֵחַ. "אִיצִי, הִנֵּה הָאָחוֹת הַגְּדוֹלָה וְהַחֲכָמָה שֶׁלְּךָ! הִיא בָּאָה לוֹמַר לְךָ לַיְלָה טוֹב!"

שְׁאֵלַת מַפְתֵּחַ: הִרְגַּשְׁתֶּם פַּעַם בְּמַצַּב רוּחַ שֶׁל נַדְנֵדָה? רֵד עֲלֵה, עֲלֵה וָרֵד?

« לפרק הקודם | לפרק הבא »

אהבתם את הסיפור? יש עוד הרבה כאלה לפני השינה 🌙

שנת סיפור: סיפור חדש כל ערב, לשמוע באתר, באפליקציה ובטלפון. החודש הראשון ב־₪1.

לסיפור של הערב
✍️ ואת? רוצה לכתוב סיפורים כאלה לילדים שלך? השיעור הראשון בקורס הכתיבה במתנה ←