אנשי הפלסטיק – פרק 7 \ ל.פוטש

קוביות אותיות, ספר ילדים וכדור

אוֹתִיּוֹת וְלֹא בְּעִפָּרוֹן

"שָׁלוֹם!" קוֹל מֻכָּר הִגִּיעַ מֵהַדֶּלֶת. נָמוּךְ-נָמוּךְ. סוֹבַבְנוּ אֵלָיו אֶת הָרֹאשׁ. אַנְשֵׁי הַחֹרֶף הַקְּטַנִּים עָמְדוּ בַּמִּפְתָּן, סוֹחֲבִים בְּמַאֲמָץ עִפָּרוֹן עֲנָקִי.

טוֹב, הוּא הָיָה עִפָּרוֹן לְגַמְרֵי רָגִיל, אֲבָל בְּיַחַס לַגֹּדֶל שֶׁל אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק, הוּא הָיָה כְּמוֹ מַקֵּל עָצוּם.

"מָה הֵבֵאתֶם?" שָׁאַל אוֹתָם שִׁימִי מִיָּד, כְּאִלּוּ שֶׁלֹּא רָאָה לְבַד.

"זֶה בֶּטַח מַקֵּל מְיֻחָד שֶׁמְּגָרֵשׁ רְבִיעִיּוֹת מְעַצְבְּנוֹת", הֵבַנְתִּי בְּעַצְמִי.

אַנְשֵׁי הַחֹרֶף הִתְקַדְּמוּ פְּנִימָה. הָעִפָּרוֹן הִתְגַּלֵּץ' לָהֶם מֵהַיָּדַיִם וְהִתְגַּלְגֵּל מֵהֶם הָלְאָה עַד לְפִנַּת הַחֶדֶר.

"לֹא מַקֵּל וְלֹא מִגְרָשׁ", אָמַר הָאִישׁ בְּבִגְדֵי הַדֶּשֶׁא.

"אָז מָה יֵשׁ בָּעִפָּרוֹן הַזֶּה?" רָצִיתִי לְהָבִין.

"יֵשׁ בּוֹ שְׁפִּיץ מְחֻדָּד", אָמַר הָאִישׁ בַּעַל הַפָּנִים הַוְּרֻדּוֹת. "וְהַשְּׁפִּיץ הַזֶּה עוֹזֵר לָנוּ לִכְתֹּב כָּל מִינֵי דְּבָרִים מְעַנְיְנִים".

"כְּמוֹ אוֹתִיּוֹת, לְמָשָׁל", אָמַר הָאִישׁ בְּבִגְדֵי הַדֶּשֶׁא.

"פְּפפףףףףף, מַמָּשׁ מְעַנְיֵן" נָשַׁפְתִּי בְּבוּז. אַנְשֵׁי הַחֹרֶף לֹא נִבְהֲלוּ. "זֶה בֶּאֱמֶת מַמָּשׁ מְעַנְיֵן, כָּל מָה שֶׁקָּשׁוּר לָאוֹתִיּוֹת! וּבִשְׁבִיל לִכְתֹּב לֹא תָּמִיד צָרִיךְ עִפָּרוֹן".

"אָז אֵיךְ נִכְתֹּב, בָּאֲוִיר?" שָׁאַל שִׁימִי. "זֶה דַּוְקָא רַעְיוֹן", אָמַר אִישׁ הַדֶּשֶׁא. "אֲבָל אֲנַחְנוּ הֵבֵאנוּ דַּוְקָא דֶּבֶק חַשְׁמַל".

רַק עַכְשָׁיו שַׂמְנוּ לֵב לְקָצֶה שֶׁל רְצוּעַת דֶּבֶק חַשְׁמַל אֲדֻמָּה שֶׁנִּגְרְרָה אַחֲרֵי הָאִישׁ בַּעַל הַפָּנִים הַוְּרֻדּוֹת. הָאִישׁ מָשַׁךְ אֶת קְצֵה הָרְצוּעָה עוֹד וָעוֹד, עַד שֶׁסְּלִיל הַדֶּבֶק הִגִּיעַ קָרוֹב אֵלָיו מַמָּשׁ.

הָאִישׁ טִפֵּס עַל הַסְּלִיל וְעָמַד עָלָיו כְּמוֹ עַל קָתֶדְרָה.

"קוֹרְאִים לָכֶם שִׁימִי וְסִימִי, נָכוֹן?" שָׁאַל אִישׁ הַדֶּשֶׁא. "אֲנִי זוֹכֵר שֶׁאֲמַרְתֶּם לִי, אֲבָל רָצִיתִי לִהְיוֹת בָּטוּחַ". הִנְהַנּוּ בְּחֹזְקָה. הָרַגְלַיִם הַקְּטַנּוֹת שֶׁלּוֹ יָצְאוּ בְּסִיבוּב קָטָן סְבִיב סְלִיל הַדֶּבֶק, וְהוּא הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר: "בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה נְשַׁנֵּן אֶת הָאוֹתִיּוֹת סָמֶ"ךְ וְשִׁי"ן, שֶׁזֶּה הַהַתְחָלָה שֶׁל הַשֵּׁם שֶׁלָּכֶם. נְשַׁנֵּן גַּם עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים. קָדִימָה!"

אִישׁ הַפָּנִים הַוְּרֻדּוֹת נִגַּשׁ אֶל הַסְּלִיל, יָדָיו הַקְּטַנּוֹת מָתְחוּ אֶת קְצֵה רְצוּעַת הַדֶּבֶק, מָתְחוּ וּמָתְחוּ, וְהוּא הִתְחִיל לָרוּץ אִתּוֹ עַל פְּנֵי הַחֶדֶר.

"אֲנִי מְסַדֵּר אֶת רְצוּעַת הַדֶּבֶק לְצוּרַת סָמֶ"ךְ", צִיֵּץ הַקּוֹל שֶׁלּוֹ, "וְאַתֶּם תֵּלְכוּ אַחֲרַי, וְתַצְמִידוּ אֶת הַדֶּבֶק חָזָק יוֹתֵר לָרִצְפָּה". בְּסֵדֶר. הָלַכְנוּ בִּפְסִיעוֹת לְגַמְרֵי רְגִילוֹת אַחֲרֵי צַעֲדֵי הָרִיצָה הַמִּתְנַשְּׁפִים שֶׁל אִישׁ הַפְּלַסְטִיק הַקָּטָן. לֹא הָיָה קָשֶׁה לִכְתֹּב אֶת הַסָּמֶ"ךְ, זֶה הָיָה בְּסַךְ הַכֹּל מַעְגָּל.

דָּרַכְנוּ עַל רְצוּעַת הַדֶּבֶק, עַד שֶׁהַסָּמֶ"ךְ הָיָה מֻשְׁלָם.

"נַעֲבֹר לַשִּׁי"ן שֶׁל שִׁימִי", קָפַץ אִישׁ הַדֶּשֶׁא וְהִתְקָרֵב אֵלֵינוּ. יָדוֹ הַקְּטַנְטַנָּה נִסְגְּרָה עַל קְצֵה רְצוּעַת הַדֶּבֶק, וְהוּא הִתְחִיל לְהַסִּיעַ אֶת הַגָּלִיל בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחֶדֶר. רַגְלָיו הַקְּטַנְטַנּוֹת הִתְרוֹצְצוּ קָדִימָה בִּצְעָדִים פִּצְפּוֹנִים וּמְהִירִים, כְּמוֹ נְמָלִים קְטַנּוֹת. הָלַכְנוּ אַחֲרָיו וְהִצְמַדְנוּ אֶת הַדֶּבֶק, עַד שֶׁהָיְתָה לָנוּ שִׁי"ן גְּדוֹלָה.

"שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת מוּכָנוֹת", אָמְרוּ אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק בְּסִפּוּק וְחָזְרוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁלָּהֶם סָמוּךְ לַקִּיר.

"וְאַתֶּם מוּכָנִים?"

"מוּכָנִים לְמָה?" רָצָה שִׁימִי לְהָבִין. "לֹא אֲמַרְתֶּם לָנוּ אֶת כְּלָלֵי הַמִּשְׂחָק!"

"אֲנַחְנוּ נַגִּיד לָכֶם מִשְׁפָּטִים, וְאַתֶּם תִּקְפְּצוּ עַל הַשִּׁי"ן אוֹ עַל הַסָּמֶ"ךְ, לְפִי מָה שֶׁמַּתְאִים", אָמַר אִישׁ הַפָּנִים הַוְּרֻדּוֹת.

הִסְכַּמְנוּ, פָּתַחְנוּ אָזְנַיִם לְהַקְשִׁיב.

אִישׁ הַדֶּשֶׁא אָמַר: "הוּא הוֹלֵךְ לַחֵידֶר לִלְמֹד תּוֹרָה". קָפַצְנוּ מִיָּד עַל הַשִּׁי"ן.
הָאִישׁ הַשֵּׁנִי אָמַר: "יֵשׁ לָהּ קוּקוּ מְתֻלְתָּל", קָפַצְנוּ עַל סָמֶ"ךְ.
"יֵשׁ לוֹ כִּפָּה עִם מִסְגֶּרֶת כְּסוּפָה", קָפַצְנוּ עַל הַשִּׁי"ן.
"יֵשׁ לוֹ חֹר קָטָן בַּמִּכְנָסַיִם", אַחֲרַי שֶׁצָּחַקְנוּ וְשִׁימִי קְצָת נֶעֱלַב, קָפַצְנוּ עַל הַשִּׁי"ן.
"הִיא אוֹהֶבֶת לְשַׂחֵק בְּפִנַּת בֻּבּוֹת", קָפַצְנוּ עַל הַסָּמֶ"ךְ.

אַחֲרַי שֶׁשָּׁמַעְנוּ עוֹד אֵיזֶה מֵאָה מִשְׁפָּטִים וְקָפַצְנוּ חֲמִשִּׁים פַּעַם עַל כָּל אַחַת מֵהָאוֹתִיּוֹת, הִתְחַלְנוּ לְהִתְעַיֵּף וְקָרַסְנוּ עַל הָרִצְפָּה, צוֹחֲקִים וּמְרֻצִּים מְאֹד, סָמוּךְ לְאַנְשֵׁי הַחֹרֶף.

"כְּדֵי שֶׁהָרְבִיעִיָּה הַמְעַצְבֶּנֶת לֹא תַּחֲזֹר", אָמַר אִישׁ הַדֶּשֶׁא, "תַּקְשִׁיבוּ לְרַעְיוֹן נוֹסָף, שֶׁיְּלַמֵּד אֶתְכֶם לִזְכֹּר אוֹתִיּוֹת וּלְשַׁנֵּן אוֹתָן".

"בִּשְׁבִיל זֶה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים קְלִיקְס", הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר אִישׁ הַפָּנִים הַוְּרֻדּוֹת, כְּאִלּוּ שֶׁהֵם הָיוּ אִישׁ אֶחָד עִם מַחְשָׁבוֹת מְחֻבָּרוֹת. שִׁימִי שָׁלַף אֶת סַלְסִלַּת הַקְּלִיקְס מֵהַמַּדָּף.

"קֻבִּיּוֹת פְּשׁוּטוֹת אַתֶּם יוֹדְעִים לְהַרְכִּיב?" שָׁאַל אִישׁ הַדֶּשֶׁא וְאָמַר בְּהִתְנַצְּלוּת שֶׁדָּבָר כָּזֶה קָשֶׁה לוֹ לַעֲשׂוֹת בָּאֶצְבָּעוֹת הַקְּטַנְטַנּוֹת שֶׁלּוֹ. הוּא אֲפִלּוּ לֹא מֵעֵז לְנַסּוֹת.

שִׁימִי בָּנָה בְּצִ'יק-צַ'ק קֻבִּיַּת קְלִיקְס רְגִילָה.

"שְׁאֵרִיּוֹת מִדַּפֵּי הַעֲלוֹנִים שֶׁל הַפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת נִשְׁאֲרוּ לָכֶם?" שָׁאַל הָאִישׁ הַוָּרֹד, וַאֲנִי הָלַכְתִּי לִנְבֹּר בַּמְּגֵרָה שֶׁלִּי. "מָצָאתִי דַּף אֶחָד, קָמוּט וּמִסְכֵּן", אָמַרְתִּי לְאַנְשֵׁי הַחֹרֶף. סַךְ הַכֹּל, אֵין לָנוּ מָה לְהִתְבַּיֵּשׁ מִזֶּה שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ שְׁאֵרִיּוֹת נְיָרוֹת בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת. נִקִּינוּ וְסִדַּרְנוּ אֶת כָּל הַחֶדֶר!

הִגַּשְׁתִּי לְאַנְשֵׁי הַחֹרֶף אֶת הַדַּף הַקָּמוּט וְהַמִּסְכֵּן. הֵם הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ וְהִנְהֲנוּ. "אֶפְשָׁר לִבְנוֹת בְּעֶצֶם שְׁתֵּי קֻבִּיּוֹת", אָמַר הָאִישׁ בְּבִגְדֵי הַדֶּשֶׁא. "כְּדֵי שֶׁהַמִּשְׂחָק יִהְיֶה מְעַנְיֵן יוֹתֵר".

בְּסֵדֶר, בָּנִיתִי בְּצִ'יק קֻבִּיָּה נוֹסֶפֶת, לֹא מְשַׁנִּים הַצְּבָעִים.

"עַכְשָׁיו נִגְזֹר אוֹתִיּוֹת מֵהַדַּף, וְנַדְבִּיק עַל כָּל אַחַת מִקִּירוֹת הַקֻּבִּיּוֹת אוֹת אַחֶרֶת".

"זֶה מַזְכִּיר אֶת הַסְּבִיבוֹן!" הִתְלַהַבְתִּי.

אַנְשֵׁי הַחֹרֶף הִנְהֲנוּ וְהִתְלַהֲבוּ גַּם כֵּן, וְאָמְרוּ שֶׁאִם אֵין לָנוּ קְלִיקְס אוֹ סַבְלָנוּת, אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּסְבִיבוֹן אֲמִתִּי.

שָׁלַפְנוּ מִסְפָּרַיִם. גָּזַרְתִּי אֶת הָאוֹתִיּוֹת רֵי"שׁ, תָּי"ו, כַּ"ף וּבֵי"ת.

הִדְבַּקְתִּי בְּדֶבֶק סְטִיק עַל כָּל אַחַת מִקִּירוֹת הַקֻּבִּיָּה. שִׁימִי טִפֵּל בַּקֻּבִּיָּה הַשְּׁנִיָּה. "עָדִיף לֹא לִגְזֹר אוֹתִיּוֹת אָלֶ"ף, עַיִ"ן וְהֵ"א", אָמַר לָנוּ הָאִישׁ בְּבִגְדֵי הַדֶּשֶׁא. "כִּי הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה יְכוֹלוֹת לְבַלְבֵּל אֶתְכֶם מְאֹד".

בְּסֵדֶר. שִׁימִי גָּזַר וְהִדְבִּיק אֶת הָאוֹתִיּוֹת נוּ"ן, גִּימֶ"ל, דָּלֶ"ת וְשִׁי"ן.

"נִזְרֹק אֶת הַקֻּבִּיָּה", אָמַר אִישׁ הַפָּנִים הַוְּרֻדּוֹת. "נִסְתַּכֵּל עַל הָאוֹת שֶׁעָלֶיהָ הִיא נוֹפֶלֶת, נְחַפֵּשׂ בַּחֶדֶר מַשֶּׁהוּ שֶׁמַּתְחִיל בָּאוֹת הַזֹּאת, וְנָרוּץ לְגָעַת בּוֹ. מוּכָנִים?"

"מוּכָנִים!"

שִׁימִי זָרַק אֶת הַקֻּבִּיָּה שֶׁלּוֹ. הַקֻּבִּיָּה נָפְלָה עַל הָאוֹת נוּ"ן.

נוּ"ן. הִסְתּוֹבַבְנוּ בַּחֶדֶר כְּמוֹ קָרוּסֶלָה. אֵיפֹה כָּאן בַּחֶדֶר יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁמַּתְחִיל בָּאוֹת נוּ"ן?

"מָצָאתִי!" פָּתַחְתִּי מְאֻשֶּׁרֶת אֶת אֲרוֹן הַמִּשְׂחָקִים, וְתָפַסְתִּי בְּנָמֵר הַפַּרְוָה שֶׁשָּׁכַב בּוֹ.

"נִפְלָא!" אָמְרוּ אַנְשֵׁי הַחֹרֶף בְּיַחַד וְלֹא שָׂמוּ לֵב שֶׁגַּם הַמִּלָּה שֶׁלָּהֶם מַתְחִילָה בָּאוֹת נוּ"ן.

זָרַקְתִּי אֶת הַקֻּבִּיָּה שֶׁלִּי. הִיא נָפְלָה עַל הָאוֹת בֵּי"ת.

"בַּלָגָן!" אָמַר שִׁימִי מִיָּד וְנָגַע בָּרִצְפָּה הַמְבֻלְגֶּנֶת. "בַּיִת!" נָגַעְתִּי בְּקִירוֹת הַבַּיִת הֶחָמוּד שֶׁלָּנוּ.

כָּכָה הִמְשַׁכְנוּ לִזְרֹק קֻבִּיּוֹת וְלִתְפֹּס אוֹתִיּוֹת. וּכְשֶׁהִתְעַיַּפְנוּ כֻּלָּנוּ, בֶּאֱמֶת וְסוֹפִית, הוֹצֵאנוּ קְלִיקְסִים מִסַּלְסִלַּת הַמִּשְׂחָקִים, חִבַּרְנוּ וְחִבַּרְנוּ, עַד שֶׁיָּצְאוּ לָנוּ אוֹתִיּוֹת.

תָּי"ו, וָי"ו, דָּלֶ"ת, הֵ"א.

"תּוֹדָה!" אָמַרְנוּ לְאַנְשֵׁי הַחֹרֶף, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהֵם נֶעֶלְמוּ מִבַּעַד לַדֶּלֶת וְהִבְטִיחוּ לָבוֹא מָחָר שׁוּב.

וְתוֹדָה לְי' נָתָנְזוֹן, גַּנֶּנֶת שִׁלּוּב, שֶׁעָזְרָה לָנוּ לְהַגִּיעַ לָרַעְיוֹנוֹת הַמְּתוּקִים.

המשך יבוא…

גם את רוצה לכתוב?

בקורס החכם לכתיבה יוצרת לומדות לכתוב בבית, שיעור בשבוע, עם מכתב משוב מפורט אחרי כל תרגיל. השיעור הראשון במתנה.

לשיעור הראשון במתנה